רש"י על עירובין פ״ח ב:ט״ז

16 א"ל אביי והרי שופכין - הנשפכין לו לביב ארוך מאה אמה שיש בו שיעור להיבלע בו וקא אמרו רבנן במתניתין לא ישפוך להנך דביב קרי שופכין סתמא ולהנך דחצר קרי מים לפי שפעמים הוא מזלפן:

17 התם - בימות הגשמים למאי ניחוש אי משום דניחא ליה דניפקו משום קלקול חצרו:

18 הא מקלקלא וקיימא - בגשמים:

19 ואי משום שמא יאמרו - הרואים הרי צנורו של פלוני כו' וסבורין שהוא מתכוון לכך: