רש"י על עירובין ס״ט א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על עירובין ס״ט ע״א:ט׳ רש"י על עירובין ס״ט ע״ב:א׳ »

1 צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה פתח ↗

אבל בזמן הזה כו'. הנה רבינו לא סיים לשון הגמ' מד"ס, והטעם דר"י בר"י אזיל לשיטתיה בהוריות דף י"א דמומר להכעיס אף בדבר אחד מד"ס הוה מין ואנן לא ס"ל כן, ועיין מש"כ רבינו בהל' רוצח פ"ד ה"י, ועיין ברש"י בעירובין ד' ס"ט ע"א ע"ש בתוס' ועיין ברש"י סוכה ד' כ"ט ע"א דקדוקי סופרים. והנה באמת מהך דשבת ד' ל"א ע"א קשה היאך קבלו הלל וכבר עמד שם רש"י על זה, ועיין במנחות ד' י"ח ע"ב גבי כל כהן שאינו מודה וכתב שם התוס' לאפוקי הפשט ונתוח וקשה הא הוה מין עיין מש"כ רבינו בהל' תשובה ולקמן בהל' שחיטה פ"ד ובפה"מ לרבינו לחולין פ"א ע"ש, ועיין מש"כ רבינו בפ"א מהל' בכורים הל' א' ע"ש, ובהך דחולין ד' ק"ל ע"ב כל המחזיק וצ"ל דנ"מ לענין אשתו אם יכולין ליתן להם מתנות כהונה ועיין בתוספתא פ"ד דפאה ופ"ב דדמאי דהוה מחלוקת אם גבי קדשי הגבול כן ע"ש ורבינו פסק דלא שנא לכך שינה לשון הגמ' בהל' בכורים הנ"ל:

2 עירובין פתח ↗

אָמַר רַב הוּנָא: אֵיזֶהוּ יִשְׂרָאֵל מוּמָר — זֶה הַמְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: כְּמַאן? אִי כְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר: חָשׁוּד לְדָבָר אֶחָד, — חָשׁוּד לְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, אֲפִילּוּ בְּאֶחָד מִכׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה נָמֵי.

10 איזהו ישראל מומר - דחשבינן ליה מומר לכל מילי:

11 ר' מאיר ורבנן - במס' בכורות בפר' עד כמה בכורות דף ל::

1 צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת פתח ↗

וכן כל מקום וכו'. עי' מו"ק ד' י"ב ע"ב ושם ר"ל כה"ג דאף מכת מרדות ליכא דהא המלאכה גמורה בחוה"מ ליכא רק מכת מרדות ור"ל כך שיש מלאכה שהוא משום שבות וזה ג"כ הך דר"ה דף ל"ב קדשהו כו' ע"ש ובחגיגה דף י"ח ע"א אך יש עליו שם מלאכה דרבנן אסמכוה על מלאכה דאורייתא עי' לקמן פכ"א ובכמה פרקים דרבינו סמך מלאכות דרבנן על שם מלאכה והוא כך דהנה יש שני מיני דרבנן למשל כמו חלוצה הוה דרבנן ושנייה הוה דרבנן ומחלוצה דרבנן הוה חלל דרבנן ומשנייה דרבנן לא הוה ממזר דרבנן והטעם דחלוצה יש עליה שם גרושה ושניה לא הוה אלא בגדר משמרת למשמרתי עי' יבמות ד' כ"א וזהו מה דר"ל הגמ' בעירובין ד' ק"ה שלא התירו לך אלא משום שבות ר"ל רק הני דאין עליהם שם מלאכה דרבנן אבל היכא דיש עליהם *שם מלאכה דרבנן לא התירו וכן בהך דלא גזרו על שבות ביהש"מ הוא ג"כ כן ועי' בהך דשבת ד' מ' ע"א אמר רבא האי מאן דעבר כו' ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' סוטה פ"ב הל' ח' ט' והוא הדין כאן גבי שבת כגון רדיית הפת ותקיעת שופר דהוה חכמה ולא מלאכה ר"ל דאף דאסורה בשבת מ"מ אין איסורה משום מלאכת שבת עי' מש"כ הרי"ף ריש פ"ק דשבת ובה"מ ומ"ה וגם נ"מ לגבי הך דלא גזרו שבות במקדש עי' עירובין ד' ק"ב ע"ב ברש"י ותוס' ומנחות ד' צ"ז ע"ש ברש"י דהוא נגד הגמ' דשבת ד' קכ"ג ע"ב גבי קנים דלה"פ ע"ש אך דר"ל שיש שם מלאכה עליו מדרבנן לא משום מוקצה בלבד וזה ר"ל הירושלמי בכ"מ לא כל שבות התירו חכמים ועי' פסחים ד' ס"ה ע"א וכן נ"מ לשיטת רש"י עירובין ד' ס"ט ע"א דאף מומר לחלל שבת באיסור דרבנן הוה מומר לכל התורה ע"ש ועי' בהך דהוריות ד' י"א ע"א גבי כלאים דרבנן ע"ש ר"ל רק במלאכות שבת דרבנן אבל בדבר דלא הוה שם מלאכה אף דאסור לא הוה מומר ועי' בהך דמנחות ד' ע' ע"א גבי הא דאמר שם הזורע כלאים בעציץ שאינו נקוב אסור ואמר שם אי אשמועינן לוקה מ"מ שפיר אלא אסור כו' והביא מתרומה ע"ש וקשה הא זה מבואר במשנה בכלאים סוף פ"ז דאסור אך ר"ל כך אם רק אסור לזרוע או אם זרע כלאי הכרם בעציץ שאינו נקוב אסור דשם כלאי הכרם עליו ואמר אביי אם אשמועינן לוקה ר"ל אם אכלן שפיר אבל הא דאסור בדיעבד זה ראיה מתרומה דהוה תרומה ועי' בתוס' יבמות ד' פ"ט ע"ב מה שכ' בשם ריב"ן ע"ש:

2 בכורות פתח ↗

חָשׁוּד עַל הַמַּעֲשֵׂר, וּמַאן חֲכָמִים? רַבִּי יְהוּדָה, וְחַד אָמַר: הֶחָשׁוּד עַל הַמַּעֲשֵׂר חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית, וּמַאן חֲכָמִים? רַבִּי מֵאִיר.

« רש"י על עירובין ס״ט ע״א:ט׳ רש"י על עירובין ס״ט ע״ב:א׳ »