רש"י על עירובין נ״ו א

1 פת קיבר - שנודר' בלע"ז:

2 תומי וכרתי - לא מעלו כך שמעתי. ונראה בעיני תומי וכרתי מעלי והכי תניא ב"ק דף עב. חמשה דברים נאמרו בשום משביע משחין ומצהיל הפנים ומרבה את הזרע והורג כינה שבמעים וכרישין נמי תניא בברכות דף מד: דיפין לבני מעים:

3 שום ירק - אני שמעתי לגנאי ואני אומר לשבח:

4 עלין - קשין אמהות יפין אמהות שרשין:

5 בימות החמה - יפין שמצננין את הגוף בימות הגשמים קשין:

6 מזקינין - מפני הטורח:

7 בי בירי ובי נרש - ב' עיירות ויש בין זו לזו מעלות ומורדות והן מולייתא:

8 אזקנון - הזקינוני:

9 בריבוע של עולם - כדמפרש ואזיל:

10 נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם - ולא באלכסונו של עולם:

11 וסימניך - אם אינך יודע לכוין צפון ודרום:

12 עגלה בצפון ועקרב בדרום - מזלות הן:

13 אם אינו יודע לרבעה בריבוע של עולם - שאינו מכיר במזלות הללו:

14 מרבעה כמין התקופה - לפי הילוך סיבוב החמה ניכר איזו רוח דרומית ואיזו רוח צפונית:

15 חמה יוצאה ביום ארוך - אותו רוח שאתה רואה שחמה יוצאה ביום ארוך של ימי תקופת תמוז יוצאה בצידו האחד ושוקעת באותו רוח עצמו בצידו האחר:

16 זהו פני צפון - לפי שהחמה לעולם ביום ממזרח לדרום מהלכת כדאמר קרא קהלת א׳:ו׳ הולך אל דרום והליכת החמה ביום היא אבל בלילה אינו הולך אלא סובב מחוץ לכיפה וביום הארוך עומדת בקרן מזרחית צפונית ומהלכת מזרח דרום ומערב ושוקעת בקרן צפונית מערבית ובלילה סובבת פני צפון ולמחרת היום נקצר מעט ואינה יוצאה בקרן אלא נמשכת מן הקרן ולמזרח מעט ויוצאה ובערב שוקעת בתוך המערב משוך מן הקרן מעט ובלילה סובבת אותו מעט וכל הצפון ומעט במזרח יותר מליל של אמש וכן בכל יום עד שיוצאה בתקופת תשרי באמצע המזרח ושוקעת באמצע המערב לפיכך היום והלילה שוין ועדיין בכל יום נמשכת לצד דרום ויוצאה ובשקיעתה נמשכת לצד דרום ושוקעת עד שיוצאה ביום בתקופת טבת בקרן מזרחית דרומית ומהלכת דרום לבדו ושוקעת בקרן מערבית דרומית והיינו דקאמר חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זהו פני דרום:

17 פני מזרח ומערב פעמים מהלכתן - ביום בימים הארוכין פעמים מסבבתן בלילה בימי תקופת טבת:

18 ליתנהו להני כללי - דאמרן לעיל חמה יוצאה ביום ארוך כו':

19 או בתחלת היום או בתחלת הלילה כו'. לפי שהמאורות נתלו בתחילת ליל רביעי בשבת ובחדש ניסן וימות החמה שס"ה ימים ושש שעות חשוב אותן כולן בשביעית וישאר בידך יום ורביע נמצאת תקופת ניסן בשנה הבאה בחצי ליל חמישי לשנה השלישית בתחלת יום ו' ובשנה הרביעית בחצי יום שבת וכן לעולם יום ורביע בין תקופת שנה לתקופת שנה הבאה ולעולם הן כלות בא' מן הרביעיות הללו:

20 ואין תקופת תמוז נופלת אלא באחת ומחצה או בשבע ומחצה או ביום או בלילה - שכשתקופת ניסן נופלת בתחילת היום אותה של תמוז בשבעה ומחצה ביום וכשתקופת ניסן בחצי היום של תמוז בא' ומחצה בלילה לפי שז' שעות ומחצה יש בין תקופה לתקופה שבאותו יום שזו נופלת זו נופלת אלא נמשכת להלן משעה שנפלה זו ז' שעות ומחצה שהן ל' שעות לד' התקופות דהיינו יום ורביע ולפי זה החשבון אותה של תשרי נופלת או בג' או בט' אם נפלה תקופת תמוז בא' ומחצה של תשרי נופלת בט' ואם של תמוז בז' ומחצה של תשרי בג' וכן כולם וזהו סימן אזג"י ואט"ד כשתקופת ניסן בא' של תמוז בז' ומחצה ושל תשרי בג' ושל טבת בי' ומחצה ושנה שניה של ניסן בחצי היום דהיינו בו' שעות ושל תמוז בא' ומחצה ושל תשרי בט' ושל טבת בד' ומחצה ביום:

21 ואין בין תקופה לתקופה כו' - כדפרישית חשוב צ"א יום כולן שביעיות תמימות הן וז' שעות ומחצה היא נמשכת אחריהן שימי התקופות כך הם צ"א יום וז' שעות ומחצה הם שהן רביע של שס"ה ורביע:

22 ואין תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה - סימן לחציו אז"ח גי"ח וא"ח טד"ח שמוש השעות כל"ש צמח"ן הוא סידורן והילוכן תחלת ליל א' בשבת משמש כוכב ואחריו לבנה ואחריו שבתי צדק מאדים חמה נוגה הרי ז' שעות וחוזרים חלילה נמצא שעה ראשונה ליום א' בשבת חמה ואחריו נוגה ועוד כל"ש צמח"ן תמצא סימני שעות ראשונות של ימות השבוע חל"מ כצנ"ש ימים וסימני שעות ראשונות של כל לילי השבוע כצנ"ש חל"מ ור' שבתי דטל"ו הרופא זצ"ל פירשו היטב בספר חכמוני שלו למה נסדרו הכוכבים בענין זה וכיון דאין בין תקופה לתקופה אלא ז' שעות ומחצה נמצא שאם נפלה תקופת ניסן בתחלת כוכב תקופת תמוז יפול בחצי כוכב תשרי בראש לבנה טבת בחצי לבנה וכן כולם כשתוציא ז' שעות ומחצה אחר נפילתה של זו תגיע לאותה שעה עצמה אלא שנמשכת חצי שעה לאחריה:

23 והני מילי דאתיליד - מולד לבנה של ניסן או של טבת בשעת לבנה או בשעת צדק: