רש"י על עירובין נ״ד א:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על עירובין נ״ד ע״א:ט״ז רש"י על עירובין נ״ד ע״א:י״ח »

1 עירובין פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַאי דִּכְתִיב ״לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבּוֹשֶׂם״, אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּעֲרוּגָה זוֹ שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בָּהּ, וּכְבוֹשֶׂם זֶה שֶׁהַכֹּל מִתְבַּשְּׂמִין בָּהּ — תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים, וְאִם לָאו — אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים.

2 פתח עינים על שבת פתח ↗

הא ברבה הא בתלמידא ואבע"א הא והא ברבה. לפום הני תרי לישני אפשר לפרש מ"ש בעירובין דף נ"ד א"ר אלעזר מאי דכתיב לחייו כערוגת הבושם אם משים אדם עצמו כערוגה זו שהכל דשין בה אי נמי כבושם הזה שהכל מתבשמין ממנו תלמודו מתקיים בידו ואפשר דהני תרי כערוגה וכבושם דפלגינהו וקאמר אי נמי ולא ערבינהו ותנינהו בהדי הדדי אתו כי הני תרי שינויי דשמעתי' דלפו' שינוייא קמא דשני הא ברבה הא בתלמידא אם כן קרא דנוטפות מר בתלמיד איירי ולהך שינויא דריש כערוגת הבושם דרישיה דקרא אם משים אדם כערוגה. ולמאי דשני הא והא ברבה א"כ קרא איירי גם ברבו ולהך לישנא דריש כבושם שמתבשמין דאיירי ברבה שמלמד לאחרים כדפי' רש"י שם. אך ק"ק להך שינויא בתרא אמאי רב נקיט מילתיה בתלמיד היושב לפני רבו מאחר דרבה ותלמידא אידי ואידי מקמי דפתחי בדחי ולבתר דפתחי יתבי באימתא ודייק קרא דאמר שפתותיו שושנים ששונים כלומר בשעת הלימוד נוטפות מר לאפוקי קודם הלימוד דבדחי. וי"ל דהתלמיד מוזהר ביותר לישב ביראה לפני רבו כדתנן ומורא רבך כמורא שמים:ואית דגרסי בשמעתין אל תקרי מר עובר אלא מר בוער והיינו דקאמר רב תכוינה שאם לא יעשה כן יכוה ויבער וכמ"ש בערוך ערך טף ולפ"ז שפיר טפי מאי דנקט רב מילתיה בתלמיד דרבו לא יש לו עונש זה כתלמיד:

17 שהכל דשין אותו - שאין לו גסות:

18 שהכל מתבשמין ממנו - שמלמד תורה לתלמידים:

« רש"י על עירובין נ״ד ע״א:ט״ז רש"י על עירובין נ״ד ע״א:י״ח »