תוספות הרא"ש על קידושין נ״ב

« תוספות הרא"ש על קידושין נ״א ×¢×´×‘ תוספות הרא"ש על קידושין נ״ג ×¢×´× »

1 קידושין פתח ↗

וּשְׁמַע מִינַּהּ: אִשָּׁה נַעֲשֵׂית שָׁלִיחַ לַחֲבֶירְתָּהּ, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁנַּעֲשֵׂית לָהּ צָרָה.

2 קידושין פתח ↗

כִּי סְלֵיק רַבִּי זֵירָא אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לֵיהּ: מִי אָמַר רַב הָכִי? וְהוּא לָא אֲמַר?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – שְׁנֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַקְדִּישׁ, זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: מִי אָמַר רַב כְּווֹתִי?

4 קידושין פתח ↗

הָהוּא אֲרִיסָא דְּקַדֵּישׁ בְּמוֹזָא דְשַׁמְכֵי, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאן אַחֲלָךְ? וְהָנֵי מִילֵּי בְּמוֹזָא, אֲבָל כִּישָׁא, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא שְׁקַלִי כִּישָׁא, שְׁקֵיל אַתְּ כִּישָׁא, כִּישָׁא כִּי כִישָׁא.

5 קידושין פתח ↗

דְּתַנְיָא: כֵּיצַד אָמְרוּ: תּוֹרֵם שֶׁלֹּא מִדַּעַת תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה? הֲרֵי שֶׁיָּרַד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ וְלִיקֵּט וְתָרַם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, אִם חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם גָּזֵל – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וְאִם לָאו – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.

6 קידושין פתח ↗

מַתְנִי׳ הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ, בֵּין קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים, בֵּין קֳדָשִׁים קַלִּים – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד – לֹא קִידֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג – לֹא קִידֵּשׁ, בְּמֵזִיד – קִידֵּשׁ.

7 זבחים פתח ↗

מַתְנִי׳ כׇּל הַפְּסוּלִין שֶׁשָּׁחֲטוּ – שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה, שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בְּזָרִים וּבְנָשִׁים וּבַעֲבָדִים וּבִטְמֵאִים. וַאֲפִילּוּ בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ טְמֵאִים נוֹגְעִין בַּבָּשָׂר. לְפִיכָךְ הֵן פּוֹסְלִין בְּמַחְשָׁבָה.

7 מועד קטן פתח ↗

אִינִי? וְהָתַנְיָא, שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בַּצִּפׇּרְנַיִם: הַקּוֹבְרָן — צַדִּיק, שׂוֹרְפָן — חָסִיד, זוֹרְקָן — רָשָׁע. טַעְמָא מַאי — שֶׁמָּא תַּעֲבוֹר עֲלֵיהֶן אִשָּׁה עוּבָּרָהּ וְתַפִּיל.

8 קידושין פתח ↗

תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְקוּדֶּשֶׁת, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״זֶה יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ״. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: ״לְךָ״ – וּלְכׇל צְרָכֶיךָ. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: כְּאֵשׁ. מָה אֵשׁ לַאֲכִילָה, אַף הוּא נָמֵי לַאֲכִילָה.

1 גמרא אשה נעשית שליח לחבירתה ואצטריך לאשמועי' אפי' כשקבלה סתם:

2 ואיהו לא אמר והאמר ר' יוחנן וכו' וא"ת ודילמא אהא דקאמר ואפי' בגזל דידה מתמה ר' יוחנן דקסבר דבגזל דידה מקודשת ואפילו לא שידך דגמרא ומקניא כדי שתתקדשי וי"ל דס"ל לתלמודא דכיון דבגזל בעלמא אינה מקודשת כ"ש בגזל דידה שהיא יכולה למימר דידי שקלי ולא לשם קידושין והא דנקט רב אפילו בגזל דידה משום דבשדך מקדשא טפי בגזל דידה נקטי אפי':

3 ה"ק מי קאמר כוותי'. תימא וכי זה היה חידוש של ר' יוחנן שאין הגזלן יכול להקדיש הא לא איצטריך ר' יוחנן לאשמועינן אלא משום נגזל דבגזלן פשיטא דלא קני ממתני' דהגוזל דקתני אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו אבל בלא יאוש לא אבל בנגזל אשכחן פלוגתא דקתני במרובה בשמעתין דצנועות אבל בגזלן ליכא מאן דפליג אינו דאינו יכול להקדיש ונר' לומר לפי שהיה ראוי להחמיר ולומר דקדשה בגזל מקודשת אע"ג דלא קני ליה משום גזרה דלאחר יאוש ואהאי קאמר ר' יוחנן מי קאמר רב כוותי' דאינה מקודשת כלל כמו שלא החמיר ר' לענין הקדש דקאמר שאין הגזלן יכול להקדיש אפילו מדרבנן ולא חייל עליה שם קדושה דהקדש וקידושין ענין א' הן כדאמרי' דאסר לה כ"ע אכ"ע כהקדש:

4 גמרא א"ל מאן אחלך. דכיון דשקיל בלא מידה לא היה דעתו ליתן לבע"ה כנגדה ואפילו מחזיר אח"כ לא עשה כלום דב"ה מקפיד כשהוא נוטל בלא מידה:

5 כיצד אמרו נוטל תורם שלא מדעת. אע"ג דבפ"ק דבב"מ מוקי לה כגון דשוייה שליח כיון דתרם מן היפות קרי ליה שלא מדעת:

6 במשנה המקדש בחלקו בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים אינה מקו' משום דממון גבוה הוא ולא מידי קא יהיב לה. תי' כיון דאינה יכולה לאכול נותן לה א"כ יש בהנאה זו שוה פרוטה ותהי' מקודשת אפי' לא יהיב לה מידי כמו ע"מ שאדבר עליך לשילטון דלא יהיב לה מידי י"ל דלא דמי דהתם ראוי ליטול שכר על פעולה זו הילכך הוי כאלו יהב לה שכר הפעולה אבל הכא כיון דאין מכר חל עליו ולא מחייבא ליתן לו כלום אע"ג דנהנית שו"פ לא מיקרי ממון ולא יהיב לה ולא מידי:

7 וכי אשה בעזרה מנין פר"ת להתקדש אבל לפעמים שנכנסת כגון סוטה ונזירה לענין תנופה כדתנן לעיל בפ"ק ותנן בפ' כל הפסולין שהשחיטה כשירה בנשים ואפילו שלא לצורך אין איסור אם נכנסת דתנן במס' כלים עזרת כהנים מקודשת שאין ישראל נכנסים שם אלא בשעת צרכיהן לסמיכה ושחיטה ולא קתני עזרת ישראל מקודשת מעזרת נשים שאין נשים נכנסות שם אלא לצורך אלמא דליכא איסורא ומ"מ שפיר קאמר אשה בעזרה מנין משום דלא שכיח מילתא שתכנס כמו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שמותר לזרוק שם צפרנים כדאיתא במועד קטן ורש"י פי' דבמסכת כלים תנן דאין אשה נכנסת בעזרת ישראל סברתו היא כך כיון דחשיב התם ועזרת כהנים כמו שאין ישראל נכנס בעזרת כהנים אלא לצורך ה"ה אשה נמי לעזרת ישראל והא דלא חשיב אותה מעלה גבי עזרת ישראל משום דאיכא מעלה שהיא מן התורה דעזרת ישראל מקודשת מעזרת נשים דאין מחוסר כפורים נכנס שם וחייבים עליה חטאת:

8 דר' יוסי סבר באש ולא איצטרך כאש אלא לאפוקי מן לך שלא תדרוש לך לכל צרכיך. תימא לשתוק קרא מלך ומאש וי"ס לומר דאיצטרך לך לשום דרשא:

« תוספות הרא"ש על קידושין נ״א ×¢×´×‘ תוספות הרא"ש על קידושין נ״ג ×¢×´× »