מפרשים:
1 גמרא שלא יהו בנות ישראל כהפקר הלכך אפקיעינהו לקידושי מיניה לכל מקדש בפחות מדינר:
2 סבר רב יוסף למימר פרוטה כל דהו אף אם יפחתו ממשקל של כל מטבע ומטבע רק שיהיו קצ"ב פרוטות בדינר:
3 א"ל רב יוסף א"ה היינו דתנינן צא וחשוב וכו' השתא אלפים לא הויין יותר מאלפים קרית להו אא"כ דפרוטה מקרייא בכל דור ודור לפי המטבע ניחא דבדורו של תנא נפחתו השקלים והפרוטות והיו בשתי סלעים של משה יותר מאלפים פרוסות של דורו דאשה משערינן בשקלו של משה אא"א דכל הפרוטה השנוייה בדברי התנאים היא פרוטה של משה לא הוו כולי האי:
4 ל"ק הא דאייקור איסרי נ"ל דה"ה דהוה מצי למימר הא דאייקור פריטי וקם שיתא באיסר הא דזול פריטי וקם תמניא באיסרא והכי איתא בירוש' ר' חנניה ור' מנא ר' חנניה אומר נחשת באתרא קאים כספא זיל וכספא יקיר ר' מנא אמר כספא באתרא קאי נחשת זלזל נחשת יקיר על דעתיה דר' חנינא לעולם שמנה נשים מתקדשות באיסר על דעתיה דרבי מנא פעמים ששת פעמים ח':
5 חיישינן שמא שוה פרוטה במדי חומרא דדבנן היא דמאורייתא אין להקדיש אלא מקומו ושעתו והא דקרי ליה בתר הכי קידושי ספק לא שיהא בו שום ספק מדאורייתא:
6 הא בקידושי ספק ואינה מותרת לאחר בלא גט וגם נמי צריך לקדשה הראשון קידושין אחרים ודאין, ונ"ל דמגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא דאמרינן בשמעתין קמייתא בגיטין יצא עליה קול מראשון ובא אחר וקדשה קדושי תורה מהו אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא מ"ט אתי למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין אפי' רב ששת בריה דרבא דאמר התם אף מגרש שני ונושא ראשון מימר אמרי עיינו רבנן בקידושי שני וקדושי טעות הוא מודו הכא דדוקא מגרש ראשון ונושא שני דלא דמי דהתם דיצא עליה קול דנתקדשה מראשון קידושי ודאי מימר אמרו עיינו רבנן ובדקו בקול שהיה אמת וביסטלו קידושי שני אבל הכא שהדבר ידוע שאין בו שוה פרוטה ליכא למימר קידושי טעות הוו של שני אלא שחששו לומר דילמא שוה פרוטה במדי וגרשה ראשון ונשאה שני וגרשה והחזירה ראשון והתם נמי קי"ל הלכתא מגרש ראשון ונושא שני:
7 רב חסדא לא סבר לה ההיא דשמואל הכא לא מצי לשנויי הא בקידושי ודאי הא בקידושי ספק והוה משער רב חסדא אי אית ביה שוה פרוטה אז מקודשת לראשון ואי לית ביה שוה פרוטה יגרשנה הראשון ותשאר תחת השני דהא חזינן דלא אצרכה גט מראשון מדפרשי רבנן ממשפחת השני אלא ודאי לא סביר לן ההיא דשמואל:
8 גמרא האיכא סהדי באורית גר"ת בוא"ו וכן גורס בערוך ול"ג באירי ביו"ד ואורית הוא מערב כמו אורייא דבפ' לא יחפור גבי שכינה במערב דקאמר מאי אוריה אויריה ולא כמו שפרש"י שפי' אוריה במזרח אוי' שלפני השכינה והשתא ניחא דבני בבל היו אומרים האיכא סהדי באורית דהיינו מערב שקורים לבני ארץ ישראל בני מערבא ורבי חנינא שהיה בארץ ישראל היה אומר עידיה בצד אסתן דהיינו בצד צפון כדאמרי' האי שמעתא בעיא צילותא כיומא דאסתנא והיינו רוח צפונית שמתרגמינן מצפון זהב יאתה מאסתנא דהבא יאתה ובבל היתה לצפונה. כדכתיב מצפון תפתח הרעה:
9 האיכא סהדי באורית אין לפרש ניחוש דילמא איכא סהדי באורית דלמה יש לנו לחוש מספק ועוד דההיא דר' חנינא דמייתי הכא דאמרי ליה רבנן בפ"ב דכתובות והא איכא סהדי במדינת הים אין לפרש דקשיא להו דניחוש מספק דא"כ תיקשי להו מתני' דהתם דקתני בהדיא נשביתי וטהורה אני נאמנת והא נמי ליכא למימר הא איכא סהדי דידעי דודאי איכא סהדי דפשיטא דעל זה ראוי להחמיר עד שנחקור דברי העדים הילכך נ"ל והא איכא סהדי כלומר יצא הקול שיש עדים באורית במדינת הים:
10 ועל דמקדש בביאה פר"ת משום פריצותא לפי שצריך עדי ביאה או עידי ייחוד ודבר מכוער הוא להעמיד עדים על כך וקשה דביבמות פ"ג מייתי לה גבי מצות יבום מקדש ואח"כ בועל לא קדש לוקה מכת מרדות מדרבנן כדרב. והתם לא מצי לפרושי משום עידי ייחוד דאפי' אי קדיש תחלה אכתי צריך עידי ייחוד דיבמה אינה נקנית מדאו' אלא בביאה. ונ"ל דהיינו פריצותא דעושה תחלת קניינו בביאה דומיא דקדיש בלא שידוכין:
11 ומאן דמבטל גיטה אי אמרי' ביטלו מבוטל ניחא דשמא אשה זו לא תדע בביטול ותנשא ומיהו רב יוסף גופיה אית ליה בפ' השולח בטלו אינו מבוטל ואיכא למימר מ"מ מוציא לעז הוא על הגט:
12 ועל דמצער שליח דרבנן פירש"י שליח ב"ד וגר' דבחנם דחק לפ' כן דלקמן בפ' בתרא מייתי לה אהא דמצער לשמעיה דרב יהודה דהוה שקיל בשרא דטבחא דהא דשמתיה רב יהודה שמתא עדיפא מניגודא כדאמרינן בפסחים בפ' מקום שנהגו החמיר עליו בשביל שגם עליו דיבר דאמר מאן יהודה בר שייסקל דשקיל בשרא מקמאי:
13 ועל דמסר מודעא אגיטא ואעפ"י שחזר *פי' ביטול המודעא ובטלה איכא מאן דשמע במודעא ולא שמע בביטול:
14 בכלהו לא מנגיד רב וכו' על זה סמכו לנהוג היתר לדור החתנים עם חמיו בזמן הזה אע"ג דכולהו אמוראי לית להו דשמואל דהא רב יוסף קאמר הכא נגדי' כרב ורב יהודה לקמן בפ' בתרא דשמתיה לההוא גברא:
15 בשעת מתן מעות מקודשת גר דל"ג בין רצתה בין לא רצתה כדמוכח לקמן דקאמר וליתני מקודשת סתם כי התם: