1גמרא שלא יהו בנות ישראל כהפקר הלכך אפקיעינהו לקידושי מיניה לכל מקדש בפחות מדינר:2סבר רב יוסף למימר פרוטה כל דהו אף אם יפחתו ממשקל של כל מטבע ומטבע רק שיהיו קצ"ב פרוטות בדינר:3א"ל רב יוסף א"ה היינו דתנינן צא וחשוב וכו' השתא אלפים לא הויין יותר מאלפים קרית להו אא"כ דפרוטה מקרייא בכל דור ודור לפי המטבע ניחא דבדורו של תנא נפחתו השקלים והפרוטות והיו בשתי סלעים של משה יותר מאלפים פרוסות של דורו דאשה משערינן בשקלו של משה אא"א דכל הפרוטה השנוייה בדברי התנאים היא פרוטה של משה לא הוו כולי האי:4ל"ק הא דאייקור איסרי נ"ל דה"ה דהוה מצי למימר הא דאייקור פריטי וקם שיתא באיסר הא דזול פריטי וקם תמניא באיסרא והכי איתא בירוש' ר' חנניה ור' מנא ר' חנניה אומר נחשת באתרא קאים כספא זיל וכספא יקיר ר' מנא אמר כספא באתרא קאי נחשת זלזל נחשת יקיר על דעתיה דר' חנינא לעולם שמנה נשים מתקדשות באיסר על דעתיה דרבי מנא פעמים ששת פעמים ח':5חיישינן שמא שוה פרוטה במדי חומרא דדבנן היא דמאורייתא אין להקדיש אלא מקומו ושעתו והא דקרי ליה בתר הכי קידושי ספק לא שיהא בו שום ספק מדאורייתא:6הא בקידושי ספק ואינה מותרת לאחר בלא גט וגם נמי צריך לקדשה הראשון קידושין אחרים ודאין, ונ"ל דמגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא דאמרינן בשמעתין קמייתא בגיטין יצא עליה קול מראשון ובא אחר וקדשה קדושי תורה מהו אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא מ"ט אתי למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין אפי' רב ששת בריה דרבא דאמר התם אף מגרש שני ונושא ראשון מימר אמרי עיינו רבנן בקידושי שני וקדושי טעות הוא מודו הכא דדוקא מגרש ראשון ונושא שני דלא דמי דהתם דיצא עליה קול דנתקדשה מראשון קידושי ודאי מימר אמרו עיינו רבנן ובדקו בקול שהיה אמת וביסטלו קידושי שני אבל הכא שהדבר ידוע שאין בו שוה פרוטה ליכא למימר קידושי טעות הוו של שני אלא שחששו לומר דילמא שוה פרוטה במדי וגרשה ראשון ונשאה שני וגרשה והחזירה ראשון והתם נמי קי"ל הלכתא מגרש ראשון ונושא שני:7רב חסדא לא סבר לה ההיא דשמואל הכא לא מצי לשנויי הא בקידושי ודאי הא בקידושי ספק והוה משער רב חסדא אי אית ביה שוה פרוטה אז מקודשת לראשון ואי לית ביה שוה פרוטה יגרשנה הראשון ותשאר תחת השני דהא חזינן דלא אצרכה גט מראשון מדפרשי רבנן ממשפחת השני אלא ודאי לא סביר לן ההיא דשמואל:8גמרא האיכא סהדי באורית גר"ת בוא"ו וכן גורס בערוך ול"ג באירי ביו"ד ואורית הוא מערב כמו אורייא דבפ' לא יחפור גבי שכינה במערב דקאמר מאי אוריה אויריה ולא כמו שפרש"י שפי' אוריה במזרח אוי' שלפני השכינה והשתא ניחא דבני בבל היו אומרים האיכא סהדי באורית דהיינו מערב שקורים לבני ארץ ישראל בני מערבא ורבי חנינא שהיה בארץ ישראל היה אומר עידיה בצד אסתן דהיינו בצד צפון כדאמרי' האי שמעתא בעיא צילותא כיומא דאסתנא והיינו רוח צפונית שמתרגמינן מצפון זהב יאתה מאסתנא דהבא יאתה ובבל היתה לצפונה. כדכתיב מצפון תפתח הרעה:9האיכא סהדי באורית אין לפרש ניחוש דילמא איכא סהדי באורית דלמה יש לנו לחוש מספק ועוד דההיא דר' חנינא דמייתי הכא דאמרי ליה רבנן בפ"ב דכתובות והא איכא סהדי במדינת הים אין לפרש דקשיא להו דניחוש מספק דא"כ תיקשי להו מתני' דהתם דקתני בהדיא נשביתי וטהורה אני נאמנת והא נמי ליכא למימר הא איכא סהדי דידעי דודאי איכא סהדי דפשיטא דעל זה ראוי להחמיר עד שנחקור דברי העדים הילכך נ"ל והא איכא סהדי כלומר יצא הקול שיש עדים באורית במדינת הים:10ועל דמקדש בביאה פר"ת משום פריצותא לפי שצריך עדי ביאה או עידי ייחוד ודבר מכוער הוא להעמיד עדים על כך וקשה דביבמות פ"ג מייתי לה גבי מצות יבום מקדש ואח"כ בועל לא קדש לוקה מכת מרדות מדרבנן כדרב. והתם לא מצי לפרושי משום עידי ייחוד דאפי' אי קדיש תחלה אכתי צריך עידי ייחוד דיבמה אינה נקנית מדאו' אלא בביאה. ונ"ל דהיינו פריצותא דעושה תחלת קניינו בביאה דומיא דקדיש בלא שידוכין:11ומאן דמבטל גיטה אי אמרי' ביטלו מבוטל ניחא דשמא אשה זו לא תדע בביטול ותנשא ומיהו רב יוסף גופיה אית ליה בפ' השולח בטלו אינו מבוטל ואיכא למימר מ"מ מוציא לעז הוא על הגט:12ועל דמצער שליח דרבנן פירש"י שליח ב"ד וגר' דבחנם דחק לפ' כן דלקמן בפ' בתרא מייתי לה אהא דמצער לשמעיה דרב יהודה דהוה שקיל בשרא דטבחא דהא דשמתיה רב יהודה שמתא עדיפא מניגודא כדאמרינן בפסחים בפ' מקום שנהגו החמיר עליו בשביל שגם עליו דיבר דאמר מאן יהודה בר שייסקל דשקיל בשרא מקמאי:13ועל דמסר מודעא אגיטא ואעפ"י שחזר *פי' ביטול המודעא ובטלה איכא מאן דשמע במודעא ולא שמע בביטול:14בכלהו לא מנגיד רב וכו' על זה סמכו לנהוג היתר לדור החתנים עם חמיו בזמן הזה אע"ג דכולהו אמוראי לית להו דשמואל דהא רב יוסף קאמר הכא נגדי' כרב ורב יהודה לקמן בפ' בתרא דשמתיה לההוא גברא:15בשעת מתן מעות מקודשת גר דל"ג בין רצתה בין לא רצתה כדמוכח לקמן דקאמר וליתני מקודשת סתם כי התם: