תוספות הרא"ש על קידושין כ״ח

1 במשנה כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו אי לא גר' זה ניחא דזכה ונתחייב המקנ' קיימי תרויהו לרב דאמ' בפ' הזהב בכליו של קונה דכיון שזכה המקנה בזוז א' של הקונה או בסודר חייב ליתן לו החליפין ואפי' אי גר' זה ניחא כדפירש"י כיון שזכה זה המקנה בכליו של קונה נתחייב זה הקונה באונס חליפיו. וללוי דאמר בכליו של מקנה ניחא טפי אי גרסי' זה דכיון שזכה זה הקונה נתחי' זה המקנה ליתן לו חליפיו ואי ל"ג זה קאי אתרוויהו וקונה ונתחייב הקונה באונס חליפיו וא"ת והיאך יפרש לוי החליף שור בפרה הלא השור והפרה נותן המקנה לקונה ואין לומר שיפרש כמו רב נחמן דאמר יש דמים שהם כחליפי דלא דמו לחליפי' כלל דבחליפין הא' נותן הכל ובדמי' היינו שהחליף דמי השור בפרה וכן ק' לי נמי ההיא דפ' השואל וי"ל דהחליף דהכא כמו חליפין שבכל התלמוד דהיינו שהחליף הנאת קבלת הסודר בחפץ שהוא מקנה לו ה"נ החליף הנאת קבלת השור בפרה וכן המחליף פרה היינו שהחליף הנאת קבלת הפרה בחמור וילדה אחמור קאי דפרה היתה קמן קיימא וזכה בה המקבל תחילה ומיהו אין אנו צריכים לדוחק זה דבלאו הכי פלוגת' דתנאי היא בפ' הזהב:

2 ש"מ מטבע נעשה חליפין ובמה יש להכיר אם נתנו בתורת חליפין או בתורת דמים רש"י פי' שנתנו בתורת סודר ומתוך לשונו משמע דמיירי שפי' בתורת חליפין. ונר' דאפי' בסתם כיון שנתן לו המטבע להחזיק כדרך שרגילים לעשות בקנין סודר א"כ ניכר בדעתו שרוצה שיהא בקנין סודר. הרשב"א כתב בפ' הזהב וא"ת למ"ד פירי לא עבדי חליפי' מ"ש מטבע שעושה חליפי' דהא נעל דוקא כתוב דהיינו כלים ומטבע לאו כלי הוא אלא הוי כשאר דברים שחשובים פירי וכן בפ' הזהב דאמר במנא לאפוקי מדרב ששת דאמר פירי הוי חליפי' ביה לאפוקי מטבע אלמא מטבע לא חשיב פירי ומ"ט ואר"ת דמטבע כעין כלי שהוא ראוי לתלותו על צוארי בתו או משום דראוי לשקול בו משקולת:

3 גמרא ה"ק ופירי נמי עבדי חליפי פירש"י דהכי מפרש כל הנעשה דמים באחר דהיינו מטבע אם נתנו בתורת חליפין כיון שזכה זה נתחייב בחליפי' כיצד חליפין ומה הם חליפין כגון המחליף וכו' ומיהו האי מתני' דר' יהודה דמפ' כל הנישום משום דאיירי הכא בחד גוונא:

4 כיצד החליף דמי השור בפרה כגון שמכר לו שור בכך וכך דמים ומשך השור ונתחייב לו הדמים וא"ל הלוקח פרה יש לי שאני נותן בדמי השור ונאותו יחד וקבל עליו נתחייב בעל הפרה לתת לו הפרה ואין א' מהם יכול לחזור וה"ק כל הנישום דמים באחר כל המטלטלים שאדם שם לחבירו ונתן לו שומת דמיהם בשביל חפץ א' שהיה לו הלוקח כיון שזכה זה הלוקח במטלטלים הראשונים שמשכן ואפי' בתורת דמים ע"מ להקנות לו חפץ שלו בדמיו ונתחייב זה הראשון בכל אונסי חליפיו לפי שקנו לו מעותיו ואע"ג דהמעות הם בהלואה אצלו ואמרי' לעיל דאין קנין במלוה כמו שאין אשה מתקדשת במלוה היינו כשאמר לה התקדשי לי במלוה שהלויתיך אבל במחילת מלוה מקודשת כדפריך לעיל ופירש"י דרישא וסיפ' חדא מילתא היא ולא נהירא לי שהרי בא לתרץ במגו דס"ד מעיקרא דמטבע נעשה חליפין הילכך נראה לפרש דבתרי עניינים איירי רישא לענין חליפין וסיפא בדמים שהם כחליפים:

5 פירש"י שיש מפרשים דפלוגתא דרב נחמן ורב ששת בפרי דוקא ולא בשאר מטלטלים ומוליכים סוגיא זו לפי מאי דס"ד מעיקרא דלמאי דאוקימנא השתא מתוקמא דרב נחמן שפיר דמודה בשאר מטלטלים דלאו ולא מילתא היא דטעמא דר"ג משום דאמר קרא נעל נעל אין מידי אחרינא לא ואין חילוק בין פירי לשאר מטלטלים דכלי בעי'. ונראה דברי אותם מפרשי' עיקר דקאי אמאי דס"ד מעיקרא ולאו מטעמייהו אלא משום דגרס בכל הספרים החליף בשר שור בפרה או בשר חמור בשור וכן בפר"ח ורי"ף ודוקא בשר הוא דחשי' פירי אבל שור וחמור גופיה דכיון שמשתמשים בהם ועושים בהן מלאכה מיקרי שפיר כלי דומיא דנעל ונעשים חליפי' אפי' למ"ד פירי לא עבדי חליפין דהא מטבע נמי חשיב כלי לענין חליפין כדפריך לעיל אע"ג דלא חשיב כלי לענין טומאה עד שיתקננו לשקול בו משקולות וכן מוכח מיהא דתנן בפ' השואל המחליף פרה בחמור אלמא נקנה הא' במשיכת חבירו ואי פירי הוי תיקשי מיניה לרב נחמן מי מצי' למימר דהוא הוה מפרש דמי פרה בחמור. אבל יש לדקדק מהא דתנן בפ' הזהב פרתך בכך וכך משך בעל החמור את הפרה ולא הספק בעל הפרה למשוך החמור עד שמת לא קנה בעל החמור את הפרה ש"מ חליפין דמקפיד עלייהו לא הוו חליפין והשתא היאך מדקדק משם דילמא הא דלא קנה משום דפירי לא עבדי חליפין וגם רבא דדחי התם דא"ל חמור בפרה וטלה וכו' הא מסתמא רבא כרב נחמן רביה ס"ל דאמר פירי לא עבדי חליפין ואנן נמי כר"ג ס"ל כדמפ' בפ' הזהב במנא לאפוקי מדרב ששת אלא ודאי חמור ופרה לא חשיבי פירי ולא פרי' לר"נ אלא למאי דס"ד מעיקרא דלר' יהודה אתי שפיר דמתרץ החליף שור בפרה דמיקרי שפיר כלים וא"ת אמאי דוחק ליישב דברי רב נחמן ור"ל אמאי דס"ד מעיקרא הא קי"ל דאין מטבע נעשה חליפין וי"ל משום דרב ולוי דפליגי במטבעות הם המוראים קדמונים ולא מצי' שנחלקו בפירות ואם נצטרך לו' לדברי חד מינייהו דפירי עבדי חליפין גם חבירו מודה לו דבהכי לא פליג להכי דחק ליישב שלא יסבור שום א' מהם עבד' חליפי'. ור"ת כתב בהזהב כתב רי"ף אע"ג דלא איצטריך האי תירוצא יש דמי' שהם כחליפי' אלא למאי דס"ד מעיקרא ואנן קי"ל דאין מטבע נעשה חליפין ומתני' כבר תריצתא כל הנישום דמים אפ"ה הלכתא שהן בחליפין דהא ההוא תירוצא דפירי עבדי חליפין דלאו הלכתא היא קא דחי ליה ואסיק כי האי תירוצא בתרא וקם ליה תירוצא אליבא דר"נ בר' יוחנן דהלכתא כר' יוחנן ובשערי' דרבי' האיי גאון בשער י"ג פסק דהמחליף דמי שור בפרה לא קנה משום דכולא שמעתי' למאי דס"ד מעיקרא: