תוספות הרא"ש על קידושין ד׳

« תוספות הרא"ש על קידושין ג׳ ע״ב תוספות הרא"ש על קידושין ה׳ ע״א »

1 קידושין פתח ↗

וְהָא לָא דָּמְיָא הַאי יְצִיאָה לְהַאי יְצִיאָה, הָתָם נָפְקָא לַהּ מֵרְשׁוּת אָדוֹן לִגְמָרֵי, וְהָכָא אַכַּתִּי מִיחַסְּרָא מְסִירָה לְחוּפָּה! בַּהֲפָרַת נְדָרִים מִיהָא נָפְקָא לַהּ מֵרְשׁוּתֵיהּ. דִּתְנַן: נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ.

2 קידושין פתח ↗

– אֵין לִי אֶלָּא זַרְעָהּ. זֶרַע זַרְעָהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֶרַע אֵין לָהּ״ – עַיֵּין לָהּ. וְאֵין לִי אֶלָּא זֶרַע כָּשֵׁר. זֶרַע פָּסוּל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֶרַע אֵין לָהּ״ – עַיֵּין לָהּ.

3 קידושין פתח ↗

וְתַנָּא גּוּפֵיהּ מְנָלֵיהּ דְּדָרֵישׁ הָכִי? אָמְרִי: כְּתִיב ״מֵאֵן בִּלְעָם״ וּ״מֵאֵן יְבָמִי״, דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ יוֹד. וְהָכָא, כְּתִיב בֵּיהּ יוֹד – שְׁמַע מִינַּהּ לִדְרָשָׁא הוּא דַּאֲתָא.

4 קידושין פתח ↗

וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב קִידּוּשֶׁיהָ לְאָבִיהָ, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְאָבִיהָ. דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא קִידּוּשֶׁיהָ לְאָבִיהָ, הֲוָה אָמֵינָא מִשּׁוּם דְּלָא טָרְחָא בְּהוּ, אֲבָל מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ דְּקָא טָרְחָא בְּהוּ אֵימָא דִּידַהּ הָווּ.

5 קידושין פתח ↗

וְאִי אַשְׁמְעִינַן מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, דְּקָא מִתַּזְנָא מִינֵּיהּ, אֲבָל קִידּוּשֶׁיהָ דְּמֵעָלְמָא קָאָתֵי לַהּ אֵימָא דִּידַהּ הָווּ, צְרִיכָא.

6 קידושין פתח ↗

גּוּפָא: ״וְיָצְאָה חִנָּם״ – אֵלּוּ יְמֵי בַּגְרוּת, ״אֵין כֶּסֶף״ – אֵלּוּ יְמֵי נַעֲרוּת. וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא נַעֲרוּת, וְלָא בָּעֵי בַּגְרוּת!

7 קידושין פתח ↗

יֵאָמֵר ״תּוֹשָׁב״ וְלֹא יֵאָמֵר ״שָׂכִיר״, וַאֲנִי אוֹמֵר: קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל, קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?

8 קידושין פתח ↗

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְבֶגֶר דְּאַיְלוֹנִית,

9 קידושין פתח ↗

מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי: וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא? וּמָה סִימָנִין שֶׁאֵין מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת אָב – מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת אָדוֹן, בַּגְרוּת שֶׁמּוֹצִיאָה מֵרְשׁוּת אָב – אֵינוֹ דִּין שֶׁמּוֹצִיאָה מֵרְשׁוּת אָדוֹן?

10 יבמות פתח ↗

וְאֵיזוֹ הִיא אַיְלוֹנִית? כֹּל שֶׁהִיא בַּת עֶשְׂרִים וְלֹא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וַאֲפִילּוּ הֵבִיאָה לְאַחַר מִכָּאן — הֲרֵי הִיא כְּאַיְלוֹנִית לְכׇל דְּבָרֶיהָ. וְאֵלּוּ הֵן סִימָנֶיהָ: כֹּל שֶׁאֵין לָהּ דַּדִּים, וּמִתְקַשָּׁה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין לָהּ שִׁיפּוּלֵי מֵעַיִם כְּנָשִׁים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כֹּל שֶׁקּוֹלָה עָבֶה, וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת בֵּין אִשָּׁה לְאִישׁ.

14 יבמות פתח ↗

הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, אֲפִילּוּ הוּא שׁוֹגֵג וְהִיא מְזִידָה, הוּא מֵזִיד וְהִיא שׁוֹגֶגֶת, הוּא אָנוּס וְהִיא לֹא אֲנוּסָה, הִיא אֲנוּסָה וְהוּא לֹא אָנוּס. אֶחָד הַמְעָרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר — קָנָה. וְלֹא חִילֵּק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה. וְכֵן הַבָּא עַל אַחַת מִכׇּל הָעֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אוֹ פְּסוּלוֹת, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין פְּסָלָהּ — וְלֹא חִילֵּק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה. גְּמָ׳ מַאי ״אֲפִילּוּ״? לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר. לָא מִיבַּעְיָא הוּא שׁוֹגֵג וְהִיא קָמִכַּוְּונָה לְמִצְוָה, אִי נָמֵי הוּא מֵזִיד וְהִיא קָמִכַּוְּונָה לְמִצְוָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ הוּא שׁוֹגֵג וְהִיא מְזִידָה, דְּתַרְוַיְיהוּ לָא קָמִכַּוְּונִי לְשֵׁם מִצְוָה — אֲפִילּוּ הָכִי קָנָה. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֲפִילּוּ שְׁנֵיהֶם שׁוֹגְגִים, שְׁנֵיהֶם מְזִידִים, שְׁנֵיהֶם אֲנוּסִים. אָנוּס דְּמַתְנִיתִין הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא כְּשֶׁאֲנָסוּהוּ גּוֹיִם וּבָא עָלֶיהָ, וְהָאָמַר רָבָא: אֵין אוֹנֶס לְעֶרְוָה! לְפִי שֶׁאֵין קִישּׁוּי אֶלָּא לְדַעַת. אֶלָּא בְּיָשֵׁן. וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה: יָשֵׁן לֹא קָנָה בִּיבִמְתּוֹ. אֶלָּא בְּנִתְקָע — וְהָא אָמַר רַבָּה: נָפַל מִן הַגָּג וְנִתְקַע — חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, וּבִיבִמְתּוֹ לֹא קָנָה. אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְאִשְׁתּוֹ, וּתְקָפַתּוּ יְבִמְתּוֹ, וּבָא עָלֶיהָ. שְׁנֵיהֶם אֲנוּסִים דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְאִשְׁתּוֹ, וּתְקָפוּהוּ גּוֹיִם וְדִבְּקוּם זֶה בָּזֶה, וּבָא עָלֶיהָ. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ״, מִצְוָה. דָּבָר אַחֵר: ״יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ״ — בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְמִצְוָה? לְמִצְוָה מִ״וְּאִם לֹא יַחְפּוֹץ הָאִישׁ״ נָפְקָא, הָא חָפֵץ — יִבֵּם, וְכִי אֲתָא קְרָא: בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ״, כְּדַרְכָּהּ. ״וּלְקָחָהּ״ — שֶׁלֹּא ״כְּדַרְכָּהּ״. ״וְיִבֵּם״ — בִּיאָה גּוֹמֶרֶת בָּהּ, וְאֵין כֶּסֶף וּשְׁטָר גּוֹמְרִין בָּהּ. ״וְיִבְּמָהּ״ — בְּעַל כׇּרְחָהּ. דָּבָר אַחֵר: ״יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ״, בֵּין בְּשׁוֹגֵג כּוּ׳. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לִכְדַרְכָּהּ! הָהוּא — מִ״לְּהָקִים לְאָחִיו שֵׁם״ נָפְקָא, בְּמָקוֹם שֶׁמֵּקִים שֵׁם. וְכִי אֲתָא קְרָא, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן. גּוּפָא, אָמַר רַב יְהוּדָה: יָשֵׁן — לֹא קָנָה בִּיבִמְתּוֹ, דְּאָמַר קְרָא: ״יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ״, עַד דִּמְכַוֵּין לַהּ לְשֵׁם בִּיאָה. וְהָתַנְיָא: בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן! אֵימָא: בֵּין עֵרָה בֵּין יְשֵׁנָה. וְהָתַנְיָא: בֵּין עֵר הוּא בֵּין יָשֵׁן הוּא, בֵּין עֵרָה הִיא בֵּין יְשֵׁנָה הִיא! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בְּמִתְנַמְנֵם. הֵיכִי דָּמֵי מִתְנַמְנֵם? אָמַר רַב אָשֵׁי: נִים וְלָא נִים תִּיר וְלָא תִּיר, כְּגוֹן דְּקָרוּ לֵיהּ וְעָנֵי, וְלָא יָדַע לְאַהְדּוֹרֵי סְבָרָא, וְכִי מַדְכְּרוּ לֵיהּ מִדְּכַר. גּוּפָא, אָמַר רַבָּה: נָפַל מִן הַגָּג וְנִתְקַע — חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, וּבִיבִמְתּוֹ לֹא קָנָה. בְּנֵזֶק, בְּצַעַר, בְּשֶׁבֶת, בְּרִפּוּי. אֲבָל בּוֹשֶׁת לָא מִיחַיַּיב, דְּאָמַר מָר: אֵין חַיָּיב עַל הַבּוֹשֶׁת עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּון. אָמַר רָבָא: נִתְכַּוֵּון לְהָטִיחַ בַּכּוֹתֶל וְהֵטִיחַ בִּיבִמְתּוֹ — לֹא קָנָה. לְהָטִיחַ בִּבְהֵמָה וְהֵטִיחַ בִּיבָמָה — קָנָה, דְּהָא קָמְכַוֵּין לְשֵׁם בִּיאָה בְּעוֹלָם. אֶחָד הַמְעָרֶה. אָמַר עוּלָּא: מִנַּיִן לְהַעֲרָאָה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה״, מִכָּאן לְהַעֲרָאָה מִן הַתּוֹרָה. אַשְׁכְּחַן נִדָּה, שְׁאָר עֲרָיוֹת מִנַּיִן? וְכִי תֵּימָא: נֵילַף מִנִּדָּה — מָה לְנִדָּה שֶׁכֵּן מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ! אֶלָּא אָתְיָא מֵאֵשֶׁת אָח, דִּכְתִיב: ״וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִיא״ — וְכִי אֵשֶׁת אָחִיו לְעוֹלָם נִדָּה הִיא? אֶלָּא כְּנִדָּה: מָה נִדָּה בְּהַעֲרָאָה — אַף אֵשֶׁת אָח בְּהַעֲרָאָה. מָה לְאֵשֶׁת אָח — שֶׁכֵּן בְּיָדוֹ לְרַבּוֹת, דְּאִי בָּעֵי מְקַדֵּשׁ וְאָזֵיל כִּי אַלְפָּא. אֶלָּא אָתְיָא מֵאֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם, דִּכְתִיב: ״וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה״. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לַאֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם — שֶׁכֵּן אִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו. מֵחֲדָא לָא אָתְיָא, תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי. מֵהֵי תֵּיתֵי? תֵּיתֵי מֵאֵשֶׁת אָח וַאֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם — מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן אֲסוּרִין מִשּׁוּם שְׁאֵר. אֶלָּא תֵּיתֵי מִנִּדָּה וַאֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם. מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן אִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו. אֶלָּא תֵּיתֵי מִנִּדָּה וְאֵשֶׁת אָח, דְּמַאי פָּרְכַתְּ. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: מָה לְנִדָּה וְאֵשֶׁת אָח, שֶׁכֵּן אֵין לָהֶם הֶיתֵּר בְּחַיֵּי אוֹסְרָן, תֹּאמַר בְּאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁכֵּן יֵשׁ לָהּ הֶיתֵּר בְּחַיֵּי אוֹסְרָהּ! אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: אַטּוּ נִדָּה וְאֵשֶׁת אָח בְּחַיֵּי אוֹסְרָן הוּא דְּאֵין לָהֶם הֶיתֵּר, אֲבָל לְאַחַר מִכָּאן יֵשׁ לָהֶם הֶיתֵּר? נִדָּה — בְּיוֹמֵי תַּלְיָא מִילְּתָא. אֵשֶׁת אָח — בְּבָנִים תְּלָא רַחֲמָנָא. אֶלָּא פָּרֵיךְ הָכִי: מָה לְנִדָּה וְאֵשֶׁת אָח שֶׁכֵּן אֵין אוֹסְרָן מַתִּירָן. תֹּאמַר בְּאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁאוֹסְרָהּ מַתִּירָהּ! אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹנָה, וְאִיתֵּימָא רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר קְרָא: ״כִּי כׇּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת״ — הוּקְּשׁוּ כׇּל הָעֲרָיוֹת כּוּלָּן לְנִדָּה: מָה נִדָּה בְּהַעֲרָאָה, אַף כֹּל בְּהַעֲרָאָה. וְאֶלָּא ״נִדָּה״ דִּכְתִיבָא גַּבֵּי אֵשֶׁת אָח לְמָה לִי? לְכִדְרַב הוּנָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא: רֶמֶז לִיבָמָה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן, מִנַּיִן?! הָא כְּתִיב: ״יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ״! אֶלָּא: רֶמֶז לִיבָמָה שֶׁאֲסוּרָה בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ מִנַּיִן? הַאי סְבָרָא הִיא: מִדְּאָמַר רַחֲמָנָא לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ שָׁרְיָא, מִכְּלָל דִּבְחַיֵּי בַּעְלָהּ אֲסוּרָה! וְדִלְמָא: לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ מִצְוָה, בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ רְשׁוּת? אִי נָמֵי: לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ אִין, בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ לָא, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה — עֲשֵׂה, אָמַר קְרָא: ״וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִיא״, וְכִי אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִיא? אֶלָּא כְּנִדָּה: מָה נִדָּה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶיתֵּר לְאַחַר מִכָּאן — בִּשְׁעַת אִיסּוּרָהּ בְּכָרֵת, אַף אֵשֶׁת אָח נָמֵי, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶיתֵּר לְאַחַר מִכָּאן — בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ בְּכָרֵת. אֶלָּא: הַעֲרָאָה דִּכְתִיבָא גַּבֵּי אָחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם, לְמָה לִּי? לִכְדִבְעָא מִינֵּיהּ רָבִינָא מֵרָבָא: הַמְעָרֶה בִּזְכוּר מַהוּ? בִּזְכוּר — ״מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה״ כְּתִיבָא! אֶלָּא: הַמְעָרֶה בִּבְהֵמָה, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְהַעֲרָאָה, דִּכְתִיבָא גַּבֵּי אֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם, דְּאָתְיָא בְּהֶקֵּישָׁא מִדְּרַבִּי יוֹנָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְהַעֲרָאָה דִבְהֵמָה. מִכְּדֵי בְּהֵמָה חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין הִיא, מַאי טַעְמָא כְּתִיב לְהַעֲרָאָה דִּידַהּ גַּבֵּי חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת? לִכְתּוֹב גַּבֵּי מִיתַת בֵּית דִּין, וְנֵילַף מִיתַת בֵּית דִּין מִמִּיתַת בֵּית דִּין! אַיְּידֵי דְּכוּלֵּיהּ קְרָא לִדְרָשָׁא אָתֵי, כְּתִיב בֵּיהּ נָמֵי הָא מִילְּתָא לִדְרָשָׁא. מַאי דְּרָשָׁא? דְּתַנְיָא: ״עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה״, בֵּין מִן הָאָב, בֵּין מִן הָאֵם. אַתָּה אוֹמֵר בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם — וְדִין הוּא: חַיָּיב כָּאן וְחַיָּיב בַּאֲחוֹתוֹ, מָה אֲחוֹתוֹ — בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם, אַף כָּאן — בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: חַיָּיב כָּאן וְחַיָּיב בְּדוֹדָתוֹ, מָה דּוֹדָתוֹ — מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם, אַף כָּאן — מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם, נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה? דָּנִין אִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו מֵאִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו, וְאַל תּוֹכִיחַ דּוֹדָתוֹ, שֶׁאֵין אִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זֶה: דָּנִין קְרוֹבֵי הָאָב מִקְּרוֹבֵי הָאָב, וְאַל תּוֹכִיחַ אֲחוֹתוֹ שֶׁקְּרוֹבֵי עַצְמוֹ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה״ — בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. ״עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה״ — בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. לְמָה לִי לְמִכְתַּב בַּאֲחוֹת אָב, לְמָה לִי לְמִכְתַּב בַּאֲחוֹת אֵם? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בַּאֲחוֹת אָב, שֶׁכֵּן יֵשׁ לָהּ חַיִיס, אֲבָל אֲחוֹת אֵם — אֵימָא לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בַּאֲחוֹת אֵם — שֶׁכֵּן וַדָּאִית, אֲבָל אֲחוֹת אָב — אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וְדוֹדָתוֹ, דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לְתַנָּא דְּמִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם, מְנָא לֵיהּ? אָמַר רָבָא: אָתְיָא ״דּוֹדוֹ״ ״דּוֹדוֹ״. כְּתִיב הָכָא: ״עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה״, וּכְתִיב הָתָם: ״אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ״, מָה לְהַלָּן — מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם, אַף כָּאן — מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם. וְהָתָם מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ״, מִשְׁפַּחַת אָב קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה, מִשְׁפַּחַת אֵם אֵינָהּ קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה. וְהָדִתְנַן: אָמְרוּ לוֹ מֵתָה אִשְׁתְּךָ וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ, מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ, מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ, מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ — מוּתָּר בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִׁית, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן. וְאָסוּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. וְאִם בָּא עַל הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה, מוּתָּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן, וְאָסוּר בַּשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִׁית. אַלְמָא אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם — אֲסוּרוֹת. מְנָלַן? יָלֵיף מֵאֲחוֹתוֹ. מָה אֲחוֹתוֹ — בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם, אַף כָּאן — בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. וְלֵילַף מִדּוֹדָתוֹ: מָה דּוֹדָתוֹ מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם, אַף כָּאן מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם! מִסְתַּבְּרָא מֵאֲחוֹתוֹ הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן קְרוֹבֵי עַצְמוֹ מִקְּרוֹבֵי עַצְמוֹ. אַדְּרַבָּה מִדּוֹדָתוֹ הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן דָּבָר עַל יְדֵי קִדּוּשִׁין מִדָּבָר שֶׁעַל יְדֵי קִדּוּשִׁין. אֶלָּא מֵאֵשֶׁת אָח יָלְפִינַן, דְּשֶׁכֵּן דָּבָר עַל יְדֵי קִדּוּשִׁין, וּקְרוֹבֵי עַצְמוֹ. וְאֵשֶׁת אָח גּוּפַהּ מְנָא לַן? דְּתַנְיָא: ״עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה״, בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. אַתָּה אוֹמֵר בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם? וְדִין הוּא: חַיָּיב כָּאן, וְחַיָּיב בַּאֲחוֹתוֹ. מָה אֲחוֹתוֹ — בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם, אַף כָּאן — בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: חַיָּיב כָּאן וְחַיָּיב בְּדוֹדָתוֹ, מָה דּוֹדָתוֹ — מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם, אַף כָּאן — מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם?! נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין קְרוֹבֵי עַצְמוֹ מִקְּרוֹבֵי עַצְמוֹ, וְאַל תּוֹכִיחַ דּוֹדָתוֹ שֶׁקְּרוֹבֵי הָאָב. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין דָּבָר שֶׁעַל יְדֵי קִדּוּשִׁין, מִדָּבָר שֶׁעַל יְדֵי קִדּוּשִׁין, וְאַל תּוֹכִיחַ אֲחוֹתוֹ, שֶׁאִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֶרְוַת אָחִיךָ הִיא״, בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. וְאֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי בְּאֵשֶׁת אָח מִן הָאָב, חֲדָא דְּיֵשׁ לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, וַחֲדָא דְּאֵין לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ! אֵין לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ מִדְּרַב הוּנָא נָפְקָא. וְאֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי בְּאֵשֶׁת אָח מִן הָאָב, חֲדָא דְּיֵשׁ לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, וַחֲדָא דְּיֵשׁ לָהּ בָּנִים לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ! יֵשׁ לָהּ בָּנִים לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ לָא צְרִיכָא קְרָא, מִדְּאָמַר רַחֲמָנָא שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים מוּתֶּרֶת, הָא יֵשׁ לָהּ בָּנִים אֲסוּרָה. וְדִלְמָא: אֵין לָהּ בָּנִים אֲסוּרָה לְעָלְמָא וְשַׁרְיָא לְיָבָם, יֵשׁ לָהּ בָּנִים שַׁרְיָא לְעָלְמָא וְשַׁרְיָא לְיָבָם! אִי נָמֵי: אֵין לָהּ בָּנִים מִצְוָה, יֵשׁ לָהּ בָּנִים רְשׁוּת! אִי נָמֵי: אֵין לָהּ בָּנִים — אִין, יֵשׁ לָהּ בָּנִים — לָא, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה — עֲשֵׂה! כְּתַב קְרָא אַחֲרִינָא: ״עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה״. וְאֵימָא אֵשֶׁת אָח מִן הָאֵם — כְּאֵשֶׁת אָח מִן הָאָב: מָה אֵשֶׁת אָח מִן הָאָב — לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ שַׁרְיָא, אַף אֵשֶׁת אָח מִן הָאֵם — לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ שַׁרְיָא! אָמַר קְרָא ״הִיא״, בַּהֲוָיָיתָהּ תְּהֵא. אֲחוֹתוֹ דִּכְתַב בָּהּ כָּרֵת לְמָה לִי? לְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן: דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם עֲשָׂאָן כּוּלָּם בְּהֶעְלֵם אַחַת — חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. וּלְרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר: כׇּל חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת בַּכְּלָל הָיוּ, וְלָמָּה יָצְתָה כָּרֵת בַּאֲחוֹתוֹ — לְדוּנוֹ בְּכָרֵת וְלֹא בְּמַלְקוֹת. לְחַלֵּק, מְנָלַן? נָפְקָא לֵיהּ מִ״וְּאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ״, לְחַיֵּיב עַל כׇּל אִשָּׁה וְאִשָּׁה. דּוֹדָתוֹ דִּכְתַב בַּהּ רַחֲמָנָא ״עֲרִירִים יִהְיוּ״, לְמָה לִי? לְכִדְרַבָּה. דְּרַבָּה רָמֵי, כְּתִיב: ״עֲרִירִים יִהְיוּ״, וּכְתִיב: ״עֲרִירִים יָמֻתוּ״, הָא כֵּיצַד? יֵשׁ לוֹ בָּנִים — קוֹבְרָן, אֵין לוֹ בָּנִים — הוֹלֵךְ עֲרִירִי. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״עֲרִירִים יִהְיוּ״, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״עֲרִירִים יָמֻתוּ״, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״עֲרִירִים יִהְיוּ״, הֲוָה אָמֵינָא: עַד חִטְאֵיהּ, אֲבָל מֵחִטְאֵיהּ וְאֵילָךְ — לָא. כְּתַב רַחֲמָנָא ״עֲרִירִים יָמֻתוּ״, וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״עֲרִירִים יָמֻתוּ״, הֲוָה אָמֵינָא: מֵחִטְאֵיהּ וְאֵילָךְ, אֲבָל מֵעִיקָּרָא — לָא, צְרִיכָא. הַעֲרָאָה דְּחַיָּיבֵי לָאוִין, מְנָלַן? מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא ״שִׁכְבַת זֶרַע״ גַּבֵּי שִׁפְחָה חֲרוּפָה. מִכְּלָל דְּחַיָּיבֵי לָאוִין — בְּהַעֲרָאָה. אַדְּרַבָּה: מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא הַעֲרָאָה בְּחַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת, מִכְּלָל דְּחַיָּיבֵי לָאוִין בִּגְמַר בִּיאָה! אָמַר רַב אָשֵׁי: אִם כֵּן — לִשְׁתּוֹק קְרָא מִשִּׁפְחָה חֲרוּפָה. הַעֲרָאָה דְּחַיָּיבֵי לָאוִין דִּכְהוּנָּה מְנָלַן? אָתְיָא ״קִיחָה״ ״קִיחָה״. דְּחַיָּיבֵי עֲשֵׂה מְנָלַן? אָתְיָא ״בִּיאָה״ ״בִּיאָה״. יְבָמָה לַשּׁוּק, מְנָלַן? אִי לְמַאן דְּאָמַר לָאו — לָאו, אִי לְמַאן דְּאָמַר עֲשֵׂה — עֲשֵׂה. אֶלָּא: יְבָמָה לְיָבָם מְנָלַן? אָתְיָא ״בִּיאָה״ ״בִּיאָה״. אִשָּׁה לְבַעְלָהּ מְנָלַן? אָתְיָא ״קִיחָה״ ״קִיחָה״. אָמַר רָבָא: לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״שִׁכְבַת זֶרַע״ בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה, ״שִׁכְבַת זֶרַע״ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, ״שִׁכְבַת זֶרַע״ בְּסוֹטָה? דְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה — כְּדַאֲמַרַן. דְּאֵשֶׁת אִישׁ פְּרָט לִמְשַׁמֵּשׁ מֵת. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מְשַׁמֵּשׁ מֵת בַּעֲרָיוֹת פָּטוּר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר חַיָּיב, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֶלָּא: פְּרָט לִמְשַׁמֵּשׁ מֵתָה. דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל לְאַחַר מִיתָה נָמֵי אִיקְּרַי ״שְׁאֵרוֹ״, אֵימָא לִיחַיַּיב עֲלַהּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, קָא מַשְׁמַע לַן. דְּסוֹטָה לְמָה לִי? לְכִדְתַנְיָא: ״שִׁכְבַת זָרַע״, פְּרָט לְדָבָר אַחֵר. מַאי ״דָּבָר אַחֵר״? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: פְּרָט לְשֶׁקִּינֵּא לָהּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: ״מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה״ כְּתִיב! אֶלָּא אָמַר רָבָא: פְּרָט לְשֶׁקִּינֵּא לָהּ דֶּרֶךְ אֵבָרִים. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: פְּרִיצוּתָא אֲסַר רַחֲמָנָא? אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: פְּרָט לְשֶׁקִּינֵּא לָהּ בִּנְשִׁיקָה. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר הַעֲרָאָה זוֹ הַכְנָסַת עֲטָרָה. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ נְשִׁיקָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֶלָּא, לְעוֹלָם לְשֶׁקִּינֵּא לָהּ דֶּרֶךְ אֵבָרִים, וְאִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: בִּקְפֵידָא דְבַעַל תְּלָה רַחֲמָנָא, וְהָא קָא קָפֵיד, קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר שְׁמוּאֵל: הַעֲרָאָה זוֹ נְשִׁיקָה. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמַּנִּיחַ אֶצְבָּעוֹ עַל פִּיו, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִדְחוֹק הַבָּשָׂר. כִּי אֲתָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּמַר בִּיאָה בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה זוֹ הַכְנָסַת עֲטָרָה. מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: ״שִׁכְבַת זֶרַע״, אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל בִּיאַת הַמֵּירוּק. מַאי לָאו — מֵירוּק גִּיד?! לָא, מֵירוּק עֲטָרָה. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַעֲרָאָה זוֹ הַכְנָסַת עֲטָרָה. אֲמַרוּ לֵיהּ: וְהָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לָא אָמַר הָכִי! אֲמַר לְהוּ: אוֹ אִיהוּ שַׁקְרַאי אוֹ אֲנָא שַׁקְרַי. כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַעֲרָאָה זוֹ הַכְנָסַת עֲטָרָה. אַדְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה וַדַּאי פְּלִיג. אַדִּשְׁמוּאֵל מִי לֵימָא פְּלִיג? לֹא, מִנְּשִׁיקָה וְעַד הַכְנָסַת עֲטָרָה — הַעֲרָאָה קָרֵי לַהּ. כִּי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַעֲרָאָה זוֹ הַכְנָסַת עֲטָרָה, גְּמַר בִּיאָה — גְּמַר בִּיאָה מַמָּשׁ. מִכָּאן וְאֵילָךְ — אֵינוֹ אֶלָּא נְשִׁיקָה, וּפָטוּר עָלֶיהָ. וּפְלִיג אַדִּשְׁמוּאֵל. אֶחָד הַמְעָרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר — קָנָה. מַאי קָנָה? רַב אָמַר: קָנָה לַכֹּל, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לֹא קָנָה אֶלָּא לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה: לִירַשׁ בְּנִכְסֵי אֶחָיו, וּלְפוֹטְרָהּ מִן הַיִּיבּוּם. מִן הַנִּשּׂוּאִין — לְדִבְרֵי הַכֹּל אָכְלָה, דְּהָא הֲוָת קָאָכְלָה מֵעִיקָּרָא. כִּי פְּלִיגִי מִן הָאֵירוּסִין. רַב אָמַר: אוֹכֶלֶת, דְּהָא רַבִּי רַחֲמָנָא בִּיאַת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כִּי רַבִּי רַחֲמָנָא, לְאוֹקְמֵיהּ בִּמְקוֹם בַּעַל, לְאַלּוֹמֵי מִבַּעַל — לָא. וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּל שֶׁהַבַּעַל מַאֲכִיל — יָבָם מַאֲכִיל, וְכֹל שֶׁאֵין הַבַּעַל מַאֲכִיל — יָבָם אֵינוֹ מַאֲכִיל. מֵיתִיבִי: בַּת יִשְׂרָאֵל פִּקַּחַת שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן פִּקֵּחַ, וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ — אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. מֵת, וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם חֵרֵשׁ — אוֹכֶלֶת, וּבָזוֹ יָפֶה כֹּחַ הַיָּבָם מִכֹּחַ הַבַּעַל. בִּשְׁלָמָא לְרַב נִיחָא — אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא! אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל, אֵימָא הָכִי: וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ — אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה, כָּנַס וְאַחַר כָּךְ נִתְחָרֵשׁ — אוֹכֶלֶת. מֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם חֵרֵשׁ — אוֹכֶלֶת. וּמַאי ״בָּזוֹ״? דְּאִילּוּ בַּעַל חֵרֵשׁ מֵעִיקָּרָא — לֹא אוֹכֶלֶת. וְאִילּוּ יָבָם חֵרֵשׁ מֵעִיקָּרָא — אָכְלָה. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: מִן הָאֵירוּסִין — דִּבְרֵי הַכֹּל לָא אָכְלָה, דְּהָא לָא אָכְלָה בְּחַיֵּי בַעַל. כִּי פְּלִיגִי מִן הַנִּשּׂוּאִין. רַב אָמַר: אוֹכֶלֶת, דְּהָא הֲוָת אָכְלָה מֵעִיקָּרָא, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵינָהּ אוֹכֶלֶת, כִּי רַבִּי רַחֲמָנָא בִּיאַת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד — לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה, אֲבָל לְכֹל מִילֵּי — לָא. וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּל שֶׁהַבַּעַל מַאֲכִיל — יָבָם מַאֲכִיל! אֵימָא: כׇּל בִּיאָה שֶׁהַבַּעַל מַאֲכִיל בָּהּ — יָבָם מַאֲכִיל בָּהּ, וְכׇל בִּיאָה שֶׁאֵין הַבַּעַל מַאֲכִיל בָּהּ — אֵין הַיָּבָם מַאֲכִיל בָּהּ. מֵיתִיבִי: בַּת יִשְׂרָאֵל פִּקַּחַת שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן פִּקֵּחַ, וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ — אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. מֵת, וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם חֵרֵשׁ — אוֹכֶלֶת. וּבָזוֹ יָפֶה כֹּחַ יָבָם מִכֹּחַ בַּעַל. בִּשְׁלָמָא לְרַב — מְתָרֵץ כִּדְתָרֵיץ מֵעִיקָּרָא. אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא! קַשְׁיָא. תָּנוּ רַבָּנַן: בַּת יִשְׂרָאֵל פִּקַּחַת שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן פִּקֵּחַ, וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ — אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. נוֹלַד לָהּ בֵּן — אוֹכֶלֶת. מֵת הַבֵּן, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אוֹכֶלֶת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי נָתָן? אָמַר רַבָּה: הוֹאִיל שֶׁכְּבָר אָכְלָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּיסֵּת לְכֹהֵן וּמִית לֵיהּ, תֵּיכוֹל, שֶׁכְּבָר אָכְלָה! אֶלָּא כֵּיוָן דְּמִית לֵיהּ, פְּקַעָ לֵיהּ קְדוּשְׁתֵּיהּ מִינַּהּ. הָכָא נָמֵי: כֵּיוָן דְּמִית לֵיהּ, פְּקַעָ קְדוּשְׁתֵּיהּ מִינַּהּ! אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: קָסָבַר רַבִּי נָתָן נִשּׂוּאֵי חֵרֵשׁ מַאֲכִילִין בִּתְרוּמָה, וְלָא גָּזְרִינַן נִשּׂוּאֵי חֵרֵשׁ אַטּוּ קִדּוּשֵׁי חֵרֵשׁ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי הָכִי, נוֹלַד לָהּ בֵּן לְמָה לִי? מִשּׁוּם רַבָּנַן. וְלִיפְלוֹג רַבִּי נָתָן עֲלַיְיהוּ בְּרֵישָׁא! שָׁבֵיק לְהוּ לְרַבָּנַן עַד דִּמְסַיְּימִי מִילְּתַיְיהוּ וַהֲדַר פְּלִיג עֲלַיְיהוּ. אִי הָכִי, לִיתְנֵי: מֵת הַבֵּן אֵינָהּ אוֹכֶלֶת, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אוֹכֶלֶת! קַשְׁיָא. וְכֵן הַבָּא עַל אַחַת מִכׇּל הָעֲרָיוֹת. אָמַר רַב עַמְרָם: הָא מִלְּתָא אֲמַר לַן רַב שֵׁשֶׁת, וְאַנְהֲרִינְהוּ לְעַיְינִין מִמַּתְנִיתִין: אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסָה, אַף עַל פִּי שֶׁמּוּתֶּרֶת לְבַעְלָהּ — פְּסוּלָה לִכְהוּנָּה. וְתַנָּא תּוּנָא: וְכֵן הַבָּא עַל אַחַת מִכׇּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּתוֹרָה, אוֹ פְּסוּלוֹת. מַאי ״וְכֵן״? מַאי לָאו: לָא שְׁנָא בְּשׁוֹגֵג, וְלָא שְׁנָא בְּמֵזִיד, וְלָא שְׁנָא בְּאוֹנֶס, וְלָא שְׁנָא בְּרָצוֹן, וְקָתָנֵי: פְּסָלָהּ. לָא. מַאי ״וְכֵן״ — אַהַעֲרָאָה. הַעֲרָאָה דְּמַאן, אִילֵימָא דַּעֲרָיוֹת — לְמֵימְרָא דַּעֲרָיוֹת יָלְפִינַן מִיְּבָמָה? אַדְּרַבָּה: יְבָמָה יָלְפִינַן מֵעֲרָיוֹת, דְּעִיקַּר הַעֲרָאָה בַּעֲרָיוֹת כְּתִיב! אֶלָּא, מַאי ״וְכֵן״? אַשֶּׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ דַּעֲרָיוֹת. אַדְּרַבָּה: עִיקַּר ״מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה״ בַּעֲרָיוֹת כְּתִיב! אֶלָּא, מַאי ״וְכֵן״? אַשֶּׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ דְּחַיָּיבֵי לָאוִין. אָמַר רָבָא: אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה, בַּעְלָהּ — לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם זוֹנָה. מִשּׁוּם זוֹנָה אִין, מִשּׁוּם טוּמְאָה לָא? אֵימָא אַף מִשּׁוּם זוֹנָה. מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: ״וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה״ — אֲסוּרָה, הָא נִתְפָּשָׂה — מוּתֶּרֶת. וְיֵשׁ לְךָ אַחֶרֶת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּשָׂה — אֲסוּרָה, וְאֵי זוֹ — זוֹ אֵשֶׁת כֹּהֵן. וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה! אָמַר רַבָּה: הַכֹּל הָיוּ בִּכְלַל זוֹנָה, כְּשֶׁפָּרַט לְךָ הַכָּתוּב גַּבֵּי אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל ״וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה״ אֲסוּרָה, הָא נִתְפָּשָׂה מוּתֶּרֶת — מִכְּלָל דְּאֵשֶׁת כֹּהֵן כִּדְקָיְימָא קָיְימָא. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַבָּה: אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה — בַּעְלָהּ לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם טוּמְאָה. מִשּׁוּם טוּמְאָה — אִין, מִשּׁוּם זוֹנָה — לָא, אַלְמָא בְּאוֹנֶס לָא קָרֵינָא בַּיהּ זוֹנָה. מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: ״וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה״ — אֲסוּרָה, הָא נִתְפָּשָׂה — מוּתֶּרֶת. וְיֵשׁ לְךָ אַחֶרֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּשָׂה — אֲסוּרָה, וְאֵיזוֹ — זוֹ אֵשֶׁת כֹּהֵן, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה! אָמַר רָבָא: הַכֹּל הָיוּ בִּכְלַל ״אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה״, כְּשֶׁפָּרַט לְךָ הַכָּתוּב גַּבֵּי אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל ״וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה״ — אֲסוּרָה, הָא נִתְפָּשָׂה — מוּתֶּרֶת, מִכְּלַל דְּאֵשֶׁת כֹּהֵן כִּדְקָיְימָא — קָיְימָא. מַתְנִי׳ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מִן הָאֵירוּסִין — לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין. נִתְאַרְמְלוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ, מִן הַנִּשּׂוּאִין — פְּסוּלוֹת, מִן הָאֵירוּסִין — כְּשֵׁרוֹת. גְּמָ׳ תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: קַל וָחוֹמֶר, וּמָה קִדּוּשֵׁי רְשׁוּת — אֵין מַאֲכִילִין, קִדּוּשֵׁי עֲבֵירָה — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! אָמְרוּ לוֹ: לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּקִידּוּשֵׁי רְשׁוּת שֶׁכֵּן אֵין לוֹ לְהַאֲכִיל בְּמָקוֹם אַחֵר, תֹּאמַר בְּקִדּוּשֵׁי עֲבֵירָה, שֶׁכֵּן יֵשׁ לוֹ לְהַאֲכִיל בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: פְּצוּעַ דַּכָּא כֹּהֵן שֶׁקִּדֵּשׁ בַּת יִשְׂרָאֵל, בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. לְרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה דְּאוֹרָיְיתָא לָא אָכְלָה — הָא נָמֵי לָא אָכְלָה. לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמְרִי מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה דְּאוֹרָיְיתָא אָכְלָה — הָא נָמֵי אָכְלָה. מִמַּאי? דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הָתָם, אֶלָּא דְּיֵשׁ לוֹ לְהַאֲכִיל בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל הָכָא, דְּאֵין לוֹ לְהַאֲכִיל בְּמָקוֹם אַחֵר — לָא. וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי יֵשׁ לוֹ לְהַאֲכִיל בְּבַת גֵּרִים, וְהָא מִיבַּעְיָא בְּעָא לַהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, וְלָא פְּשַׁיט לֵיהּ. אִיתְּמַר, אַבָּיֵי אָמַר: הוֹאִיל וּמַאֲכִילָהּ בְּלֹא יְדָעָהּ. רָבָא אָמַר: הוֹאִיל וּמַאֲכִילָהּ בַּעֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים. אַבָּיֵי לָא אָמַר כְּרָבָא — קִנְיָן דְּאִישׁוּת מִקִּנְיָן דְּאִישׁוּת יָלְפִינַן, וְלָא יָלְפִינַן קִנְיָן דְּאִישׁוּת מִקִּנְיָן דַּעֲבָדִים. וְרָבָא לָא אָמַר כְּאַבַּיֵּי — שָׁאנֵי הָתָם, שֶׁכְּבָר אָכְלָה. וְאַבָּיֵי: שֶׁכְּבָר אָכְלָה לָא אָמְרִינַן, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּיסֵּת לְכֹהֵן וּמִית — תֵּיכוֹל, שֶׁכְּבָר אָכְלָה. וְרָבָא: הָתָם פָּקַע קִנְיָנֵיהּ, הָכָא לָא פָּקַע קִנְיָנֵיהּ. גּוּפָא, בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי אוֹשַׁעְיָא: פְּצוּעַ דַּכָּא כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא בַּת גֵּרִים. מַהוּ שֶׁיַּאֲכִילֶנָּה בִּתְרוּמָה? אִישְׁתִּיק וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי. לְסוֹף אֲתָא גַּבְרָא רַבָּה אַחֲרִינָא וּבְעָא מִינֵּיהּ מִילְּתָא אַחְרִיתָא וּפְשַׁט לֵיהּ. וּמַנּוּ — רֵישׁ לָקִישׁ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה לְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא: אַטּוּ רַבִּי יוֹחָנָן לָאו גַּבְרָא רַבָּה הוּא? אֲמַר לֵיהּ: דְּקָבָעֵי מִינַּאי מִילְּתָא דְּלֵית לַהּ פָּתְרִי. לְמַאן? אִי לְרַבִּי יְהוּדָה, בֵּין בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי בֵּין לָאו בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי — לָא אָכְלָה. אִי בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי — לָא אָכְלָה, דְּהָא אָמַר מָר: בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר. אִי לָאו בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי — לָא אָכְלָה, דְּהָא אָמְרִינַן: קְהַל גֵּרִים אִיקְּרִי קָהָל. וְאִי לְרַבִּי יוֹסֵי, בֵּין בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי בֵּין לָאו בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי — אָכְלָה. בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי — אָכְלָה, דְּהָא אָמַר: אַף גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת — בִּתּוֹ כְּשֵׁרָה לִכְהוּנָּה. אִי לָאו בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי — אָכְלָה, דְּהָא אָמַר: קְהַל גֵּרִים לָא אִיקְּרִי קָהָל. אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּהַאי תַּנָּא: דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אִשָּׁה בַּת גֵּרִים לֹא תִּנָּשֵׂא לִכְהוּנָּה עַד שֶׁתְּהֵא אִמָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל. וְהָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: כַּשְׁרוּת מִיתּוֹסְפָא בַּהּ — וְאָכְלָה, אוֹ דִלְמָא קְדוּשָּׁה מִיתּוֹסְפָא בַּהּ — וְלָא אָכְלָה. תָּא שְׁמַע: כִּי אֲתָא רַבִּי אַחָא בַּר חִינָּנָא מִדָּרוֹמָא, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: מִנַּיִן לִפְצוּעַ דַּכָּא כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא בַּת גֵּרִים שֶׁמַּאֲכִילָהּ בִּתְרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ וְגוֹ׳ יֹאכַל בּוֹ״. לְמַאן? אִילֵימָא לְרַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר: בֵּין בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי בֵּין לָאו בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי — לָא אָכְלָה. וְאִי לְרַבִּי יוֹסֵי — לְמָה לִי קְרָא, הָאָמַר: בֵּין בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי בֵּין לָאו בִּקְדוּשְׁתֵּיהּ קָאֵי — אָכְלָה! אֶלָּא לָאו, לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, וּשְׁמַע מִינַּהּ כַּשְׁרוּת אִיתּוֹסַפָא בַּהּ וְאָכְלָה. שְׁמַע מִינַּהּ. אִיתְּמַר, רַב אָמַר: יֵשׁ חוּפָּה לִפְסוּלוֹת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין חוּפָּה לִפְסוּלוֹת. אָמַר שְׁמוּאֵל: וּמוֹדֶה לִי אַבָּא בְּתִינוֹקֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, הוֹאִיל וְאֵין לָהּ בִּיאָה, אֵין לָהּ חוּפָּה. אָמַר רָבָא, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה, וְאִם בָּא עָלֶיהָ יָבָם — קְנָאָהּ, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, וּמְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כְּעֶלְיוֹן. נִשֵּׂאת לְכֹהֵן — אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכׇּל הַפְּסוּלִין — פְּסָלָהּ. בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, הוּא דְּמִפַּסְלָה בְּבִיאָה — מִפַּסְלָה בְּחוּפָּה. הָא פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, דְּלָא מִפַּסְלָה בְּבִיאָה — לָא מִפַּסְלָה נָמֵי בְּחוּפָּה. שְׁמַע מִינַּהּ. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: יֵשׁ חוּפָּה לִפְסוּלוֹת — בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. לְרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר קִדּוּשִׁין פָּסְלִי — חוּפָּה נָמֵי פָּסְלָה. לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמְרִי קִדּוּשִׁין לָא פָּסְלִי — חוּפָּה נָמֵי לָא פָּסְלָה. וּמִמַּאי? דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם אֶלָּא בְּקִדּוּשִׁין, דְּקָנֵי לַהּ, אֲבָל חוּפָּה דְּלָא קָנֵי לַהּ — לָא. אִי נָמֵי: עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הָתָם אֶלָּא בְּקִדּוּשִׁין, דְּלָא קְרִיבִי לְבִיאָה, אֲבָל חוּפָּה דִּקְרִיבָא לְבִיאָה — הָכִי נָמֵי דְּפָסְלָה. אֶלָּא אִי אִיכָּא לְמֵימַר, בִּפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: נִישְּׂאוּ זוֹ וָזוֹ, כְּשֵׁרוֹת וּפְסוּלוֹת, אוֹ שֶׁנִּכְנְסוּ לְחוּפָּה וְלֹא נִבְעֲלוּ — אוֹכְלוֹת מִשֶּׁלּוֹ, וְאוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה. נִכְנְסוּ, מִכְּלָל דְּ״נִישְּׂאוּ״ — נִישְּׂאוּ מַמָּשׁ?! אֶלָּא לָאו: כְּגוֹן שֶׁנִּכְנְסוּ לְחוּפָּה וְלֹא נִבְעֲלוּ. וְקָתָנֵי: אוֹכְלוֹת מִשֶּׁלּוֹ וְאוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁבִּיאָתָהּ מַאֲכִילָתָהּ — חוּפָּתָהּ מַאֲכִילָתָהּ, וְכֹל שֶׁאֵין בִּיאָתָהּ מַאֲכִילָתָהּ — אֵין חוּפָּתָהּ מַאֲכִילָתָהּ. מִמַּאי? דִּלְמָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר קִדּוּשִׁין לָא אָכְלָה? הַאי ״כֹּל שֶׁאֵין בִּיאָתָהּ מַאֲכִילָתָהּ אֵין חוּפָּתָהּ מַאֲכִילָתָהּ״, ״כֹּל שֶׁאֵין בִּיאָתָהּ מַאֲכִילָתָהּ אֵין כַּסְפָּהּ מַאֲכִילָתָהּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! דִּלְמָא, אַיְּידֵי דְּאָמַר תַּנָּא קַמָּא חוּפָּה, אָמַר אִיהוּ נָמֵי חוּפָּה. אָמַר רַב עַמְרָם: הָא מִילְּתָא אֲמַר לַן רַב שֵׁשֶׁת, וְאַנְהֲרִינְהוּ לְעַיְינִין מִמַּתְנִיתִין: יֵשׁ חוּפָּה לִפְסוּלוֹת. וְתַנָּא תּוּנָא: אָמֵן שֶׁלֹּא שָׂטִיתִי אֲרוּסָה וּנְשׂוּאָה, שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה. הַאי אֲרוּסָה הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּקַנִּי לַהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה וְקָא מַשְׁקֵה לַהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה — אֲרוּסָה בַּת מִשְׁתְּיָא הִיא? וְהָא תְּנַן: אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם — לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה! אֶלָּא דְּקַנִּי לַהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה וְאִיסְתְּתַר, וְקָמַשְׁקֵה לַהּ כְּשֶׁהִיא נְשׂוּאָה, מִי בָּדְקִי לַהּ מַיָּא? וְהָתַנְיָא: ״וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן״, בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנוּקֶּה מֵעָוֹן — הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵין הָאִישׁ מְנוּקֶּה מֵעָוֹן — אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ. אֶלָּא, דְּקַנִּי לָהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה, וְאִיסְתְּתַר, וְנִכְנְסָה לְחוּפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה — וּשְׁמַע מִינַּהּ יֵשׁ חוּפָּה לִפְסוּלוֹת. אָמַר רָבָא: וְתִסְבְּרָא דְּהָא מְתָרַצְתָּא הִיא? וְהָא כִּי אֲתָא רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא מִדָּרוֹמָא, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: ״מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ״, מִי שֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בַּעַל לַבּוֹעֵל, וְלֹא שֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בּוֹעֵל לַבַּעַל. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ אֲרוּסָהּ בְּבֵית אָבִיהָ. דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי שׁוֹמֶרֶת יָבָם — שֶׁבָּא עָלֶיהָ יָבָם בְּבֵית חָמִיהָ, שׁוֹמֶרֶת יָבָם קָרֵית לַהּ? אִשְׁתּוֹ מְעַלְּיָא הִיא, דְּהָא אָמַר רַב: קָנָה לַכֹּל! כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: לֹא קָנָה אֶלָּא לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה. מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְרַב. הָא אָמַר רַב: קָנָה לַכֹּל. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן דַּעֲבַד בַּהּ מַאֲמָר, וּבֵית שַׁמַּאי הִיא, דְּאָמְרִי: מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר. אִי הָכִי — הַיְינוּ אֲרוּסָה? וּלְטַעְמָיךְ, נְשׂוּאָה וּכְנוּסָה לָאו חֲדָא מִילְּתָא הִיא?! אֶלָּא: נְשׂוּאָה דִּידֵיהּ, וּכְנוּסָה דְּחַבְרֵיהּ. הָכָא נָמֵי: אֲרוּסָה דִּידֵיהּ, וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם דְּחַבְרֵיהּ. רַב פָּפָּא אָמַר: הַאי תַּנָּא הוּא, דְּתַנְיָא: אֵין מְקַנִּין לָהּ לָאֲרוּסָה לְהַשְׁקוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה, אֲבָל מְקַנִּין אוֹתָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא נְשׂוּאָה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: עַל יְדֵי גִלְגּוּל. שְׁלַח רַב חֲנִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: הָעוֹשֶׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ וְיֵשׁ לוֹ אָח, אֲפִילּוּ הוּא כֹּהֵן וְהִיא כֹּהֶנֶת — פְּסָלָהּ מִן הַתְּרוּמָה. לְמַאן? אִילֵּימָא לְרַבִּי מֵאִיר — אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה לָא אָכְלָה מִדְּאוֹרָיְיתָא, דְּרַבָּנַן מִי אָמַר? וְאֶלָּא לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. הַשְׁתָּא מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה דְּאוֹרָיְיתָא אָכְלָה — דְּרַבָּנַן מִיבַּעְיָא?! אֶלָּא, כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר: עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ — דִּבְרֵי הַכֹּל אָכְלָה, יֵשׁ לוֹ אָח חָלָל — דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא שֶׁנָּתַן לָהּ גֵּט. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אוֹכֶלֶת. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אוֹכֶלֶת — אֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אֵינָהּ אוֹכֶלֶת, הָנֵי מִילֵּי מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה דְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל דְּרַבָּנַן — אָכְלָה. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֵינָהּ אוֹכֶלֶת — אֲפִילּוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמְרִי אוֹכֶלֶת, הָנֵי מִילֵּי דְּיֵשׁ לוֹ לְהַאֲכִיל בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲבָל הָכָא, כֵּיוָן דְּאֵין לוֹ לְהַאֲכִיל בְּמָקוֹם אַחֵר — לָא. וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי יֵשׁ לוֹ לְהַאֲכִילָהּ בְּחוֹזֶרֶת — חוֹזֶרֶת פָּסְקָה מִינֵּיהּ, וּקְרוֹבָה לְבֵי נָשָׁא, אֲבָל הָא אֲגִידָא בֵּיהּ. נִתְאַרְמְלוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ וְכוּ׳. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף מִשְּׁמוּאֵל: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הַקְּטַנָּה וּבָגְרָה תַּחְתָּיו, מַהוּ? בָּתַר נִישּׂוּאִין אָזְלִינַן, אוֹ בָּתַר אֵירוּסִין אָזְלִינַן. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: נִתְאַרְמְלוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ, מִן הַנִּשּׂוּאִין — פְּסוּלוֹת, מִן הָאֵירוּסִין — כְּשֵׁרוֹת. אֲמַר לֵיהּ: לְשַׁוּוֹיֵהּ חֲלָלָה לָא קָמִיבַּעְיָא לִי, דְּבִיאָה הִיא דִּמְשַׁוְּויָה חֲלָלָה. כִּי קָמִיבַּעְיָא לִי: ״וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח״, מַאי? קִיחָה דְקִדּוּשִׁין בָּעֵינַן, אוֹ קִיחָה דְנִישּׂוּאִין בָּעֵינַן. אֲמַר לֵיהּ, הָא נָמֵי תְּנֵיתוּהָ: אֵירַס אֶת הָאַלְמָנָה וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל — יִכְנוֹס. שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ״יִקַּח אִשָּׁה״. הָכָא נָמֵי, כְּתִיב ״אִשָּׁה״! אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. וּמָה רָאִיתָ? הָא — אִישְׁתַּנִּי גּוּפַהּ, וְהָא — לָא אִישְׁתַּנִּי גּוּפַהּ. מַתְנִי׳ כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא יִשָּׂא אַלְמָנָה, בֵּין אַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין, בֵּין אַלְמָנָה מִן הַנִּישּׂוּאִין. וְלֹא יִשָּׂא אֶת הַבּוֹגֶרֶת. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בְּבוֹגֶרֶת וְלֹא יִשָּׂא אֶת מוּכַּת עֵץ. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״אַלְמָנָה ... לֹא יִקַּח״ — בֵּין אַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין, בֵּין אַלְמָנָה מִן הַנִּישּׂוּאִין. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: לֵילַף ״אַלְמָנָה״ ״אַלְמָנָה״ מִתָּמָר, מָה לְהַלָּן מִן הַנִּישּׂוּאִין — אַף כָּאן מִן הַנִּישּׂוּאִין, קָא מַשְׁמַע לַן. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי?! דּוּמְיָא דִּגְרוּשָׁה: מָה גְּרוּשָׁה — בֵּין מִן הַנִּישּׂוּאִין בֵּין מִן הָאֵירוּסִין, אַף אַלְמָנָה — בֵּין מִן הָאֵירוּסִין בֵּין מִן הַנִּישּׂוּאִין. וְלֹא יִשָּׂא אֶת הַבּוֹגֶרֶת. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח״, פְּרָט לַבּוֹגֶרֶת — שֶׁכָּלוּ לָהּ בְּתוּלֶיהָ. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בְּבוֹגֶרֶת. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבִּי מֵאִיר סָבַר: ״בְּתוּלָה״ — אֲפִילּוּ מִקְצָת בְּתוּלִים מַשְׁמַע. ״בְּתוּלֶיהָ״ — עַד דְּאִיכָּא כׇּל הַבְּתוּלִים. ״בִּבְתוּלֶיהָ״, בִּכְדַרְכָּהּ — אִין, שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ — לָא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבְרִי: ״בְּתוּלָה״ — בְּתוּלָה שְׁלֵימָה מַשְׁמַע. ״בְּתוּלֶיהָ״ — וַאֲפִילּוּ מִקְצָת בְּתוּלִים. ״בִּבְתוּלֶיהָ״ — עַד שֶׁיִּהְיוּ כׇּל בְּתוּלֶיהָ קַיָּימִין, בֵּין בִּכְדַרְכָּהּ, בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: נִבְעֲלָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ — פְּסוּלָה לַכְּהוּנָּה. מֵתִיב רָבָא: ״וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה״ — בְּאִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ, פְּרָט לְאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. הֵיכִי דָּמֵי? אִלֵּימָא בִּכְדַרְכָּהּ, מַאי אִירְיָא מִשּׁוּם אַלְמָנָה? תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם דְּהָוְיָא לַהּ בְּעוּלָה, אֶלָּא לָאו: שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וּמִשּׁוּם אַלְמָנָה — אִין, מִשּׁוּם בְּעוּלָה — לָא! הָא מַנִּי — רַבִּי מֵאִיר הִיא, וְרַב דְּאָמַר כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. אִי כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי אִירְיָא מִשּׁוּם בְּעוּלָה? תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוְיָא לַהּ זוֹנָה! דְּהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: פָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִישׁוּת — עֲשָׂאָהּ זוֹנָה. אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּגוֹן שֶׁנִּבְעֲלָה לִבְהֵמָה, דְּהָתָם מִשּׁוּם בְּעוּלָה אִיכָּא, מִשּׁוּם זוֹנָה לֵיכָּא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִי בְּעוּלָה הָוְיָא — זוֹנָה נָמֵי הָוְיָא. וְאִי זוֹנָה לָא הָוְיָא — בְּעוּלָה נָמֵי לָא הָוְיָא. וְכִי תֵּימָא: מִידֵי דְּהָוֵיא אַמוּכַּת עֵץ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, אִם כֵּן, אֵין לְךָ אִשָּׁה שֶׁכְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה, שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית מוּכַּת עֵץ עַל יְדֵי צְרוֹר. אֶלָּא, אָמַר רַבִּי זֵירָא: בִּמְמָאֶנֶת. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא: נִבְעֲלָה לִבְהֵמָה — כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: נִבְעֲלָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ, אַף עַל פִּי שֶׁבִּסְקִילָה — כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: מַעֲשֵׂה בְּרִיבָה אַחַת בְּהַיְתָלוֹ שֶׁהָיְתָה מְכַבֶּדֶת אֶת הַבַּיִת, וּרְבָעָהּ כֶּלֶב כּוּפְרִי מֵאַחֲרֶיהָ, וְהִכְשִׁירָהּ רַבִּי לַכְּהוּנָּה. אָמַר שְׁמוּאֵל: וּלְכֹהֵן גָּדוֹל. בִּימֵי רַבִּי כֹּהֵן גָּדוֹל מִי הֲוָה? אֶלָּא — רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזַקְיָא לְרַב אָשֵׁי: מְנַָא הָא מִילְּתָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן אֵין זְנוּת לִבְהֵמָה? דִּכְתִיב: ״לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב״. וּתְנַן: אֶתְנַן כֶּלֶב וּמְחִיר זוֹנָה — מוּתָּרִין, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּם שְׁנֵיהֶם״ — שְׁנַיִם וְלֹא אַרְבָּעָה. תָּנוּ רַבָּנַן: אֲנוּסַת עַצְמוֹ וּמְפוּתַּת עַצְמוֹ — לֹא יִשָּׂא, וְאִם נָשָׂא — נָשׂוּי. אֲנוּסַת חֲבֵירוֹ וּמְפוּתַּת חֲבֵירוֹ — לֹא יִשָּׂא, וְאִם נָשָׂא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַוָּלָד חָלָל, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַוָּלָד כָּשֵׁר. אִם נָשָׂא — נָשׂוּי, אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: וּמוֹצִיא בְּגֵט. וְאֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי: אִם נָשָׂא נָשׂוּי! אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: לוֹמַר שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם קְנָס בִּמְפוּתָּה. אֲזַל רַב גְּבִיהָה מִבֵּי כָתִיל, אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בּוֹגֶרֶת וּמוּכַּת עֵץ — לֹא יִשָּׂא, וְאִם נָשָׂא — נָשׂוּי. אַלְמָא: סוֹפָהּ לִהְיוֹת בּוֹגֶרֶת תַּחְתָּיו, סוֹפָהּ לִהְיוֹת מוּכַּת עֵץ תַּחְתָּיו. הָכָא נָמֵי: סוֹפָהּ לִהְיוֹת בְּעוּלָה תַּחְתָּיו. קַשְׁיָא. אֲנוּסַת חֲבֵירוֹ וּמְפוּתַּת חֲבֵירוֹ — לֹא יִשָּׂא. וְאִם נָשָׂא — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַוָּלָד חָלָל, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַוָּלָד כָּשֵׁר. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְכֵן אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב — סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. וּמִי סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ? וְהָא קַיְימָא לַן: מִשְׁנַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קַב וְנָקִי. וְאִילּוּ בְּהָא אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. קַשְׁיָא. רַב אָשֵׁי אָמַר: בְּיֵשׁ חָלָל מֵחַיָּיבֵי עֲשֵׂה קָמִיפַּלְגִי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב סָבַר: יֵשׁ חָלָל מֵחַיָּיבֵי עֲשֵׂה, וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין חָלָל מֵחַיָּיבֵי עֲשֵׂה. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב — דִּכְתִיב: ״אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זוֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו״, אַכּוּלְּהוּ. וְרַבָּנַן: ״אֵלֶּה״ הִפְסִיק הָעִנְיָן. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אָמַר: ״אֵלֶּה״ לְמַעוֹטֵי נִדָּה. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: מֵ״אֵלֶּה״ אַתָּה עוֹשֶׂה חָלָל, וְאִי אַתָּה עוֹשֶׂה חָלָל מִנִּדָּה. כְּמַאן — כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, נִכְתְּבֵיהּ לְ״אֵלֶּה״ לְבַסּוֹף? קַשְׁיָא. תָּנוּ רַבָּנַן: אֲחוֹתוֹ אֲרוּסָה, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמְרִים: מִטַּמֵּא לָהּ. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵין מִטַּמֵּא לָהּ. אֲנוּסָה וּמְפוּתָּה — דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין מִטַּמֵּא לָהּ. וּמוּכַּת עֵץ — אֵין מִטַּמֵּא לָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל — מִטַּמֵּא לָהּ, שֶׁאֵין רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל — אֵין מִטַּמֵּא לָהּ. וּבוֹגֶרֶת — מִטַּמֵּא לָהּ, דִּבְרֵי כׇּל אָדָם. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה — דְּדָרְשִׁי הָכִי: ״וְלַאֲחוֹתוֹ הַבְּתוּלָה״ — פְּרָט לַאֲנוּסָה וּמְפוּתָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף מוּכַּת עֵץ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ״. מִי שֶׁהֲוָיָיתָהּ עַל יְדֵי אִישׁ, יָצְאָה זוֹ שֶׁאֵין הֲוָיָיתָהּ עַל יְדֵי אִישׁ. ״הַקְּרוֹבָה״ — לְרַבּוֹת הָאֲרוּסָה. ״אֵלָיו״ — לְרַבּוֹת הַבּוֹגֶרֶת. הָא לְמָה לִי קְרָא? וְהָאָמַר רַבִּי מֵאִיר: ״בְּתוּלָה״ — אֲפִילּוּ מִקְצָת בְּתוּלָה מַשְׁמַע! אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא נֵילַף ״בְּתוּלָה״ ״בְּתוּלָה״ מֵהָתָם: מָה לְהַלָּן נַעֲרָה, אַף כָּאן נָמֵי נַעֲרָה, קָא מַשְׁמַע לַן. וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי טַעְמַיְיהוּ — דָּרְשִׁי הָכִי: ״וְלַאֲחוֹתוֹ הַבְּתוּלָה״ — פְּרָט לַאֲנוּסָה וּמְפוּתָּה וּמוּכַּת עֵץ, ״אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה״ — פְּרָט לַאֲרוּסָה, ״הַקְּרוֹבָה״ — לְרַבּוֹת אֲרוּסָה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, ״אֵלָיו״ — לְרַבּוֹת אֶת הַבּוֹגֶרֶת. ״הַקְּרוֹבָה״ — לְרַבּוֹת אֲרוּסָה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל — מִטַּמֵּא לָהּ, שֶׁאֵין רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל — אֵין מִטַּמֵּא לָהּ. שָׁאנֵי הָתָם, דְּרַבִּי רַחֲמָנָא ״קְרוֹבָה״. אִי הָכִי, מוּכַּת עֵץ נָמֵי! רַבִּי ״קְרוֹבָה״ — אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. וּמָה רָאִיתָ? הָא — אִתְעֲבִיד בַּהּ מַעֲשֶׂה, הָא — לָא אִתְעֲבִיד בַּהּ מַעֲשֵׂה. וְרַבִּי יוֹסֵי, מִדְּשַׁבְקֵיהּ לְבַר זוּגֵיהּ, מִכְּלָל דִּבְמוּכַּת עֵץ כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵיהּ, מְנָא לֵיהּ — מִ״לֹּא הָיְתָה לְאִישׁ״. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ! חַד מִ״לֹּא הָיְתָה״, וְחַד מִ״לְּאִישׁ״. ״אֵלָיו״ — לְרַבּוֹת הַבּוֹגֶרֶת. וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: ״בְּתוּלָה״ — בְּתוּלָה שְׁלֵימָה מַשְׁמַע! טַעְמָא דִּידֵיהּ נָמֵי הָתָם מֵהָכָא, דְּדָרֵישׁ הָכִי מִדְּ״אֵלָיו״ — לְרַבּוֹת הַבּוֹגֶרֶת, מִכְלָל דִּ״בְתוּלָה״ — בְּתוּלָה שְׁלֵימָה מַשְׁמַע. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם״, וַהֲרֵי פִּנְחָס עִמָּהֶם. וְרַבָּנַן? לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. אִי הָכִי, בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד נָמֵי? כִּדְרַב הוּנָא. דְּרַב הוּנָא רָמֵי, כְּתִיב: ״כׇּל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ״, הָא אֵינָהּ יוֹדַעַת — קַיֵּימוּ, מִכְּלָל דְּהַטַּף, בֵּין יָדְעוּ בֵּין לֹא יָדְעוּ — קַיֵּימוּ. וּכְתִיב: ״וְכׇל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם״, הָא יָדְעִי — הֲרוֹגוּ! הֱוֵי אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״וְכׇל אִשָּׁה יוֹדַעַת אִישׁ״ — בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נִבְעֲלָה מַמָּשׁ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְכׇל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר״, הֱוֵי אוֹמֵר: בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מְנָא יָדְעִי? אָמַר רַב הוּנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: הֶעֱבִירוּם לִפְנֵי הַצִּיץ. כׇּל שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא רְאוּיָה לִיבָּעֵל, כֹּל שֶׁאֵין פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִיבָּעֵל. אָמַר רַב נַחְמָן: סִימָן לַעֲבֵירָה — הִדְרוֹקָן. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר, אַתָּה אוֹמֵר: ״וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר״, מְנָא יָדְעִי? אָמַר רַב כָּהֲנָא: הוֹשִׁיבוּם עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן, בְּעוּלָה — רֵיחָהּ נוֹדֵף, בְּתוּלָה — אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף. וּנְעַבְּרִינְהוּ לִפְנֵי צִיץ? אֲמַר רַב כָּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן: ״לְרָצוֹן לָהֶם״ כְּתִיב, לְרָצוֹן וְלֹא לְפוּרְעָנוּת. אִי הָכִי בְּמִדְיָן נָמֵי? אָמַר רַב אָשֵׁי: ״לָהֶם״ כְּתִיב, לָהֶם — לְרָצוֹן וְלֹא לְפוּרְעָנוּת, וּלְגוֹיִם — אֲפִילּוּ לְפוּרְעָנוּת. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי: בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לָךְ, אוֹ מִכְּלָלָא שְׁמִיעַ לָךְ? מַאי כְּלָלָא? דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עִיר אַחַת הָיְתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ עַרְעָר, וְשִׁגֵּר רַבִּי אֶת רַבִּי רוֹמָנוּס וּבְדָקָהּ, וּמָצָא בָּהּ בַּת גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְהִכְשִׁירָהּ רַבִּי לַכְּהוּנָּה. אֲמַר לֵיהּ: בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לִי. וְאִי מִכְּלָלָא מַאי? דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם: הוֹאִיל וְאִנְּסִיב — אִנְּסִיב. דְּהָא רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בּוֹגֶרֶת וּמוּכַּת עֵץ לֹא יִשָּׂא, וְאִם נָשָׂא — נָשׂוּי. הָכִי הַשְׁתָּא?! בִּשְׁלָמָא הָתָם: סוֹפָהּ לִהְיוֹת בּוֹגֶרֶת תַּחְתָּיו, סוֹפָהּ לִהְיוֹת בְּעוּלָה תַּחְתָּיו. הָכָא, סוֹפָהּ לִהְיוֹת זוֹנָה תַּחְתָּיו?! רַב סָפְרָא מַתְנֵי לַהּ מִכְּלָלָא וְקַשְׁיָא לֵיהּ, וּמְשַׁנֵּי לֵיהּ הָכִי. הָהוּא כָּהֲנָא דְּאִנְּסִיב גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי הַאי? אֲמַר לֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַפֵּיק, וְאִי לָא — מַפֵּיקְנָא לָךְ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי מֵאוּנָּךְ. תַּנְיָא, וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: קִבְרֵי גוֹיִם אֵינָן מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם״. אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם, וְאֵין הַגּוֹיִם קְרוּיִין אָדָם. מֵיתִיבִי: ״וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף״! מִשּׁוּם בְּהֵמָה. ״אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹא אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה״! מִשּׁוּם בְּהֵמָה. ״כֹּל הוֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נוֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ״! דִּלְמָא אִיקְּטִיל חַד מִיִּשְׂרָאֵל. וְרַבָּנַן: ״לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ״. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: ״לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ״ — לַעֲבֵירָה. רָבִינָא אָמַר: נְהִי דְּמַעֲטִינְהוּ קְרָא מֵאִטַּמּוֹיֵי בְּאֹהֶל, דִּכְתִיב: ״אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל״, מִמַּגָּע וּמַשָּׂא מִי מַעֲטִינְהוּ קְרָא? מַתְנִי׳ אֵירַס אֶת הָאַלְמָנָה וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל — יִכְנוֹס. וּמַעֲשֶׂה בִּיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת מָרְתָּא בַּת בַּיְתּוֹס, וּמִנָּהוּ הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, וּכְנָסָהּ. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּפְלָה לִפְנֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט, וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר — הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנוֹס. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאִם אֵירַס אֶת הָאַלְמָנָה וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁיִּכְנוֹס — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יִקַּח אִשָּׁה״. אִי הָכִי, שׁוֹמֶרֶת יָבָם נָמֵי! ״אִשָּׁה״, וְלֹא יְבָמָה. מַעֲשֶׂה בִּיהוֹשֻׁעַ וְכוּ׳. מִנָּהוּ — אִין, נִתְמַנָּה — לָא. אָמַר רַב יוֹסֵף: קְטִיר קָחָזֵינָא הָכָא. דְּאָמַר רַב אַסִּי: תַּרְקַבָּא דְּדִינָרֵי עַיִּילָהּ לֵיהּ מָרְתָּא בַּת בַּיְתּוֹס לְיַנַּאי מַלְכָּא עַד דְּמוֹקֵי לֵיהּ לִיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא בְּכָהֲנֵי רַבְרְבֵי. מַתְנִי׳ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת אָחִיו — חוֹלֵץ וְלֹא מְיַיבֵּם. גְּמָ׳ קָא פָּסֵיק וְתָנֵי, לָא שְׁנָא מִן הָאֵירוּסִין וְלָא שְׁנָא מִן הַנִּשּׂוּאִין. בִּשְׁלָמָא מִן הַנִּשּׂוּאִין, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה הוּא, וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. אֶלָּא מִן הָאֵירוּסִין, יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה?! גְּזֵירָה בִּיאָה רִאשׁוֹנָה אַטּוּ בִּיאָה שְׁנִיָּה. מַתְנִי׳ כֹּהֵן הֶדְיוֹט לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית, שֶׁהִיא זוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין זוֹנָה אֶלָּא גִּיּוֹרֶת וּמְשׁוּחְרֶרֶת וְשֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת. גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב הוּנָא: מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אַפְּרִיָּה וּרְבִיָּה כֹּהֲנִים הוּא דְּמִפַּקְּדִי וְיִשְׂרָאֵל לָא מִפַּקְּדִי?! אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים — לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית, שֶׁהִיא זוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה. דְּאַזּוֹנָה כֹּהֲנִים הוּא דְּמִפַּקְדִי וְיִשְׂרָאֵל לָא מִפַּקְּדִי, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי כֹּהֵן. אָמַר רַב הוּנָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דִּכְתִיב: ״אָכְלוּ וְלֹא יִשְׂבָּעוּ הִזְנוּ וְלֹא יִפְרֹצוּ״, כׇּל בִּיאָה שֶׁאֵין בָּהּ פִּירְצָה — אֵינָהּ אֶלָּא בְּעִילַת זְנוּת. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כֹּהֵן לֹא יִשָּׂא אֶת הַקְּטַנָּה. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּה: פּוֹק עַיֵּין בָּהּ, דִּלְאוּרְתָּא בָּעֵי לַהּ רַב הוּנָא מִינָּךְ. נְפַק עַיֵּין בָּהּ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה. סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא. וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: אַיְלוֹנִית זוֹנָה הָוְיָא. וּכְרַבִּי מֵאִיר מִי סָבַר לַהּ? וְהָתַנְיָא: קָטָן וּקְטַנָּה לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר: יָפֶה אָמַרְתָּ שֶׁאֵין חוֹלְצִין. ״אִישׁ״ כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה, וּמַקְּשִׁינַן אִשָּׁה לְאִישׁ. אֶלָּא מַאי טַעְמָא אֵין מְיַבְּמִין? אָמַר לָהֶם: קָטָן — שֶׁמָּא יִמָּצֵא סָרִיס, קְטַנָּה — שֶׁמָּא תִּמָּצֵא אַיְלוֹנִית, וְנִמְצְאוּ פּוֹגְעִין בְּעֶרְוָה. וְתַנְיָא: קְטַנָּה מִתְיַיבֶּמֶת וְאֵינָהּ חוֹלֶצֶת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וּכְרַבִּי יְהוּדָה מִי סָבַר לַהּ? וְהָתַנְיָא: ״זוֹנָה״ — זוֹנָה כִּשְׁמָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״זוֹנָה״ זוֹ מוּפְקֶרֶת. רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר: אֲפִילּוּ הָלַךְ בַּעְלָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ, וּבָא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ — עֲשָׂאָהּ זוֹנָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: זוֹנָה — זוֹ אַיְלוֹנִית. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין זוֹנָה אֶלָּא גִּיּוֹרֶת וּמְשׁוּחְרֶרֶת וְשֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: פָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִישׁוּת — עֲשָׂאָהּ זוֹנָה. אֶלָּא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָכָא בְּכֹהֵן גָּדוֹל עָסְקִינַן. לְאֵימַת קָנֵי לַה, לְכִי גָדְלָה לְכִי גָדְלָה — בְּעוּלָה הִיא. אָמַר רָבָא: מְכַלֵּי לֵב, אִי דְּקַדְּשַׁהּ אֲבוּהּ — מֵהַהִיא שַׁעְתָּא הוּא דְּקָנֵי לַהּ. וְאִי דְּקַדִּשָׁה נַפְשַׁהּ — הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא וְלָא רַבָּנַן? אֶלָּא אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט — וְחָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תִּתְפַּתֶּה עָלָיו. אִי הָכִי יִשְׂרָאֵל נָמֵי! פִּתּוּיי קְטַנָּה אוֹנֶס הוּא, וְאוֹנֶס בְּיִשְׂרָאֵל מִישְׁרָא שְׁרֵי. רַב פָּפָּא אָמַר: בְּכֹהֵן גָּדוֹל, וְהַאי תַּנָּא הוּא דְּתַנְיָא: ״בְּתוּלָה״, יָכוֹל קְטַנָּה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִשָּׁה״. אִי אִשָּׁה, יָכוֹל בּוֹגֶרֶת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּתוּלָה״. הָא כֵּיצַד? יָצְתָה מִכְּלַל קַטְנוּת, וְלִכְלַל בַּגְרוּת לֹא בָּאתָה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: הַאי תַּנָּא הוּא דְּתַנְיָא: ״בְּתוּלָה״, אֵין בְּתוּלָה אֶלָּא נַעֲרָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהַנַּעֲרָה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה״. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: פָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִישׁוּת — עֲשָׂאָהּ זוֹנָה. אָמַר רַב עַמְרָם: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִי׳ לֹא יִבָּטֵל אָדָם מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ בָּנִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁנֵי זְכָרִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: זָכָר וּנְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״. גְּמָ׳ הָא יֵשׁ לוֹ בָּנִים — מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה בָּטֵיל, מֵאִשָּׁה לָא בָּטֵיל. מְסַיְּיעָא לֵיהּ לְרַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל. דְּאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאָדָם כַּמָּה בָּנִים, אָסוּר לַעֲמוֹד בְּלֹא אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ״. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: הָא יֵשׁ לוֹ בָּנִים — בָּטֵיל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וּבָטֵיל נָמֵי מֵאִשָּׁה. נֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל! לָא: אֵין לוֹ בָּנִים — נוֹשֵׂא אִשָּׁה בַּת בָּנִים, יֵשׁ לוֹ בָּנִים — נוֹשֵׂא אִשָּׁה דְּלָאו בַּת בָּנִים. נָפְקָא מִינַּהּ לִמְכּוֹר סֵפֶר תּוֹרָה בִּשְׁבִיל בָּנִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁנֵי זְכָרִים. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי? יָלְפִינַן מִמֹּשֶׁה, דִּכְתִיב: ״בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשׁוֹם וֶאֱלִיעֶזֶר״. וּבֵית הִלֵּל: יָלְפִינַן מִבְּרִיָּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּבֵית שַׁמַּאי, לֵילְפֵי מִבְּרִיָּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם? אֵין דָּנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר. וּבֵית הִלֵּל נָמֵי, לֵילְפוּ מִמֹּשֶׁה! אָמְרִי לָךְ: מֹשֶׁה מִדַּעְתֵּיהּ הוּא דַּעֲבַד. דְּתַנְיָא: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים עָשָׂה מֹשֶׁה מִדַּעְתּוֹ, וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם: פֵּירַשׁ מִן הָאִשָּׁה, וְשִׁיבֵּר הַלּוּחוֹת, וְהוֹסִיף יוֹם אֶחָד. פֵּירַשׁ מִן הָאִשָּׁה, מַאי דְּרַשׁ? אֲמַר: וּמָה יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא דִּבְּרָה עִמָּהֶם שְׁכִינָה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה, וְקָבַע לָהֶם זְמַן, אָמְרָה תּוֹרָה: ״אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה״ — אֲנִי, שֶׁמְּיוּחָד לְדִבּוּר בְּכׇל שָׁעָה וְשָׁעָה, וְלֹא קָבַע לִי זְמַן — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאׇהֳלֵיכֶם. וְאַתָּה פֹּה עֲמוֹד עִמָּדִי״. שִׁיבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת, מַאי דְּרַשׁ? אָמַר: וּמָה פֶּסַח, שֶׁהוּא אֶחָד מִשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת, אָמְרָה תּוֹרָה ״כׇּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ״. הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, וְיִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּדִים — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם, דִּכְתִיב: ״אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ״, וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ. הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ, מַאי דְּרַשׁ? דִּכְתִיב: ״וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר״. הַיּוֹם כְּמָחָר: מָה מָחָר לֵילוֹ עִמּוֹ, אַף הַיּוֹם לֵילוֹ עִמּוֹ. וְלַיְלָה דְּהָאִידָּנָא נְפַק לֵיהּ, שְׁמַע מִינַּהּ תְּרֵי יוֹמֵי לְבַר מֵהָאִידָּנָא. וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם — דְּלָא שָׁרְיָא שְׁכִינָה עַד שַׁבְּתָא. תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: זָכָר וּנְקֵבָה. אָמַר רַב הוּנָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי נָתָן אַלִּיבָּא דְּבֵית שַׁמַּאי? דִּכְתִיב: ״וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל״: הֶבֶל וַאֲחוֹתוֹ, קַיִן וַאֲחוֹתוֹ, וּכְתִיב: ״כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן״. וְרַבָּנַן? אוֹדוֹיֵי הוּא דְּקָא מוֹדְיָא. תַּנְיָא אִידַּךְ, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: זָכָר וּנְקֵבָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אוֹ זָכָר אוֹ נְקֵבָה. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי נָתָן אַלִּיבָּא דְּבֵית הִלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ״, וְהָא עֲבַד לַהּ שֶׁבֶת. אִיתְּמַר: הָיוּ לוֹ בָּנִים בְּגַיּוּתוֹ וְנִתְגַּיֵּיר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לֹא קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה — דְּהָא הֲווֹ לֵיהּ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לֹא קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה — גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאִיתְּמַר: הָיוּ לוֹ בָּנִים בְּגַיּוּתוֹ וְנִתְגַּיֵּיר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין לוֹ בְּכוֹר לְנַחֲלָה, דְּהָא הֲוָה לֵיהּ ״רֵאשִׁית אוֹנוֹ״. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: יֵשׁ לוֹ בְּכוֹר לְנַחֲלָה, גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי. וּצְרִיכָא: דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָהִיא קַמַּיְיתָא, בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן — מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא נָמֵי בְּנֵי פְּרִיָּה וּרְבִיָּה נִינְהוּ, אֲבָל לְעִנְיַן נַחֲלָה, דְּלָאו בְּנֵי נַחֲלָה נִינְהוּ — אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא — בְּהָא קָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אֲבָל בְּהַהִיא — אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, צְרִיכָא. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: ״בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל וְגוֹ׳״! אֲמַר לֵיהּ בְּגַיּוּתָן — אִית לְהוּ חַיִיס, נִתְגַּיְּירוּ — לֵית לְהוּ חַיִיס. אָמַר רַב: הַכֹּל מוֹדִין בְּעֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ חַיִיס, דִּכְתִיב: ״שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר״: עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר. מֵיתִיבִי: ״וּלְצִיבָא חֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּנִים וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים״! אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: כְּ״פַר בֶּן בָּקָר״. אִי הָכִי, הָכָא נָמֵי! שָׁאנֵי הָתָם, דְּיַחֲסִינְהוּ בִּשְׁמַיְיהוּ וּבִשְׁמָא דַאֲבוּהוֹן, וְהָכָא לָא מְפָרֵשׁ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: יַחֲסִינְהוּ בְּדוּכְתָּא אַחֲרִיתִי בַּאֲבוּהוֹן וּבְאַבָּא דַאֲבוּהוֹן, דִּכְתִיב: ״וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִימּוֹן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיּוֹשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר״. אִיתְּמַר: הָיוּ לוֹ בָּנִים וּמֵתוּ, רַב הוּנָא אָמַר: קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא קִיֵּים. רַב הוּנָא אָמַר: קִיֵּים — מִשּׁוּם דְּרַב אַסִּי. דְּאָמַר רַב אַסִּי: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כׇּל נְשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וְגוֹ׳״, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה — ״לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ״ בָּעֵינַן, וְהָא לֵיכָּא. מֵיתִיבִי: בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים! כִּי תַּנְיָא הָהִיא, לְהַשְׁלִים. מֵיתִיבִי: בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים, מֵת אֶחָד מֵהֶם אוֹ שֶׁנִּמְצָא סָרִיס — לֹא קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא תְּיוּבְתָּא. בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים. סְבַר אַבָּיֵי לְמֵימַר, בְּרָא לִבְרָא וּבְרַתָּא לִבְרַתָּא, וְכׇל שֶׁכֵּן בְּרָא לִבְרַתָּא. אֲבָל בְּרַתָּא לִבְרָא — לָא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: ״לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ״ בָּעֲיָא, וְהָא אִיכָּא. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת תְּרֵי מֵחַד לָא. וְלָא? וְהָא אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב שֵׁשֶׁת: נְסֵיב אִיתְּתָא וְאוֹלֵיד בְּנֵי, וַאֲמַר לְהוּ: בְּנֵי בְרַתִּי — בְּנֵי נִינְהוּ! הָתָם דַּחוֹיֵי קָמְדַחֵי לְהוּ, דְּרַב שֵׁשֶׁת אִיעֲקַר מִפִּירְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה לְרָבָא בַּר מָארִי: מְנַָא הָא מִילְּתָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים? אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב ״הַבָּנוֹת בְּנוֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי״, אֶלָּא מֵעַתָּה: ״וְהַצֹּאן צֹאנִי״ הָכִי נָמֵי?! אֶלָּא דִּקְנֵית מִינַּאי, הָכָא נָמֵי — דִּקְנֵית מִינַּאי. אֶלָּא מֵהָכָא: ״וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וַתֵּלֶד לוֹ אֶת שְׂגוּב״, וּכְתִיב: ״מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחוֹקְקִים״, וּכְתִיב ״יְהוּדָה מְחוֹקְקִי״. מַתְנִיתִין דְּלָאו כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: נָשָׂא אָדָם אִשָּׁה בְּיַלְדוּתוֹ — יִשָּׂא אִשָּׁה בְּזִקְנוּתוֹ. הָיוּ לוֹ בָּנִים בְּיַלְדוּתוֹ — יִהְיוּ לוֹ בָּנִים בְּזִקְנוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים״. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לָמַד תּוֹרָה בְּיַלְדוּתוֹ — יִלְמוֹד תּוֹרָה בְּזִקְנוּתוֹ. הָיוּ לוֹ תַּלְמִידִים בְּיַלְדוּתוֹ — יִהְיוּ לוֹ תַּלְמִידִים בְּזִקְנוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְגוֹ׳״. אָמְרוּ: שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף זוּגִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא מִגְּבָת עַד אַנְטִיפְרַס, וְכוּלָּן מֵתוּ בְּפֶרֶק אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לָזֶה. וְהָיָה הָעוֹלָם שָׁמֵם, עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם וּשְׁנָאָהּ לָהֶם: רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, וְהֵם הֵם הֶעֱמִידוּ תּוֹרָה אוֹתָהּ שָׁעָה. תָּנָא, כּוּלָּם מֵתוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת. אָמַר רַב חָמָא בַּר אַבָּא וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין: כּוּלָּם מֵתוּ מִיתָה רָעָה. מַאי הִיא? אָמַר רַב נַחְמָן: אַסְכָּרָה. אָמַר רַב מַתְנָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַבִּי חֲנִילַאי: כׇּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה — שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה, בְּלֹא בְּרָכָה, בְּלֹא טוֹבָה. בְּלֹא שִׂמְחָה, דִּכְתִיב: ״וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ״. בְּלֹא בְּרָכָה, דִּכְתִיב: ״לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ״. בְּלֹא טוֹבָה, דִּכְתִיב: ״לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ״. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: בְּלֹא תּוֹרָה, בְּלֹא חוֹמָה. בְּלֹא תּוֹרָה, דִּכְתִיב: ״הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי וְתוּשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי״. בְּלֹא חוֹמָה, דִּכְתִיב: ״נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר״. רָבָא בַּר עוּלָּא אָמַר: בְּלֹא שָׁלוֹם, דִּכְתִיב: ״וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אׇהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא״. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הַיּוֹדֵעַ בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא יִרְאַת שָׁמַיִם וְאֵינוֹ פּוֹקְדָהּ — נִקְרָא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אׇהֳלֶךָ וְגוֹ׳״. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: חַיָּיב אָדָם לִפְקוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אׇהֳלֶךָ וְגוֹ׳״. הָא מֵהָכָא נָפְקָא? מֵהָתָם נָפְקָא: ״וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ״, מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעְלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא לְדֶרֶךְ! אָמַר רַב יוֹסֵף: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא סָמוּךְ לְוִוסְתָּהּ. וְכַמָּה? אָמַר רָבָא: עוֹנָה. וְהָנֵי מִילֵּי לִדְבַר הָרְשׁוּת, אֲבָל לִדְבַר מִצְוָה — מִיטְּרִידִי. תָּנוּ רַבָּנַן: הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִירְקָן — עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אׇהֳלֶךָ״. הָאוֹהֵב אֶת שְׁכֵינָיו, וְהַמְקָרֵב אֶת קְרוֹבָיו, וְהַנּוֹשֵׂא אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ, וְהַמַּלְוֶה סֶלַע לְעָנִי בִּשְׁעַת דׇּחְקוֹ — עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״אָז תִּקְרָא וַה׳ יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי״. סִימָן: אִשָּׁה. וְקַרְקַע. עֵזֶר. זֹאת. שְׁתֵּי. הַבְרָכוֹת. תַּגָּרֵי. פָּחֲתִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה — אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע — אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה׳ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב ״אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ״: זָכָה — עוֹזַרְתּוֹ, לֹא זָכָה — כְּנֶגְדּוֹ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: רַבִּי אֶלְעָזָר רָמֵי, כְּתִיב ״כְּנַגְּדוֹ״, וְקָרֵינַן ״כְּנֶגְדּוֹ״. זָכָה — כְּנֶגְדּוֹ, לֹא זָכָה — מְנַגַּדְתּוֹ. אַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי לְאֵלִיָּהוּ, אֲמַר לֵיהּ, כְּתִיב: ״אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר״, בַּמָּה אִשָּׁה עוֹזַרְתּוֹ לָאָדָם? אֲמַר לֵיהּ: אָדָם מֵבִיא חִיטִּין — חִיטִּין כּוֹסֵס? פִּשְׁתָּן — פִּשְׁתָּן לוֹבֵשׁ? לֹא נִמְצֵאת מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו?! וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב: ״זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי״ — מְלַמֵּד שֶׁבָּא אָדָם עַל כׇּל בְּהֵמָה וְחַיָּה, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁבָּא עַל חַוָּה. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב: ״וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה״, אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: שְׁתֵּי הַבְרָכוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ לִי לְהַבְרִיךְ בְּךָ: רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית. ״כֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה״ — אֲפִילּוּ מִשְׁפָּחוֹת הַדָּרוֹת בָּאֲדָמָה אֵין מִתְבָּרְכוֹת אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. ״כׇּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ״ — אֲפִילּוּ סְפִינוֹת הַבָּאוֹת מִגַּלְיָא לְאַסְפַּמְיָא אֵינָן מִתְבָּרְכוֹת אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲתִידִים כׇּל בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ עַל הַקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם עַל הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵין לְךָ אוּמָּנוּת פְּחוּתָה מִן הַקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָרְדוּ״. רַבִּי אֶלְעָזָר חַזְיַהּ לְהַהִיא אַרְעָא דְּשָׁדֵי בַּיהּ כְּרָבָא לְפוּתְיָא, אֲמַר לֵיהּ: אִי תִּשְׁדְּיֵיהּ לְאוּרְכָּיךְ — הַפּוֹכֵי בְּעִיסְקָא טָב מִינָּךְ. רַב עָל לְבֵינֵי שֻׁיבְלֵי, חֲזַנְהוּ דְּקָא נָיְיפָן, אֲמַר לְהוּ: אִי נָיְיפַתְּ — אִיתְנוֹפֵי. הַפּוֹכֵי בְּעִיסְקָא טָב מִינָּךְ. אָמַר רָבָא: מְאָה זוּזֵי בְּעִיסְקָא — כֹּל יוֹמָא בִּשְׂרָא וְחַמְרָא, מְאָה זוּזֵי בְּאַרְעָא — מִילְחָא וַחֲפוּרָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא מַגְנְיָא לֵיהּ אַאַרְעָא, וּמַרְמְיָא לֵיהּ תִּיגְרֵי. אָמַר רַב פָּפָּא: זְרַע וְלָא תִּזְבֹּין. אַף עַל גַּב דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ, הָנֵי מִבָּרְכָן. זַבֵּין וְלָא תִּיזּוֹל. הָנֵי מִילֵּי בִּיסְתַּרְקֵי, אֲבָל גְּלִימָא — לָא מִיתְרַמְיָא לֵיהּ. טוּם וְלָא תְּשַׁפֵּיץ. שַׁפֵּיץ וְלָא תִּיבְנֵי. שֶׁכׇּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן — מִתְמַסְכֵּן. קְפוֹץ זְבֹין אַרְעָא, מְתוֹן נְסֵיב אִיתְּתָא. נְחֵית דַּרְגָּא נְסֵיב אִיתְּתָא. סַק דַּרְגָּא בְּחַר שׁוֹשְׁבִינָא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא: אֵין פּוּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם״, וּכְתִיב: ״אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר״. רַב הֲוָה מִיפְּטַר מֵרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ: רַחֲמָנָא לַיצְּלָךְ מִמִּידֵּי דְּקָשֵׁה מִמּוֹתָא. וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּקָשֵׁה מִמּוֹתָא? נְפַק, דָּק וְאַשְׁכַּח: ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה וְגוֹ׳״. רַב הֲוָה קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ, כִּי אָמַר לַהּ ״עֲבִידִי לִי טְלוֹפְחֵי״, עָבְדָא לֵיהּ חִימְצֵי. ״חִימְצֵי״, עָבְדָא לֵיהּ טְלוֹפְחֵי. כִּי גְדַל חִיָּיא בְּרֵיהּ, אֲפֵיךְ לַהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִיעַלַּיָא לָךְ אִמָּךְ! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הוּא דְּקָא אָפֵיכְנָא לַהּ. אֲמַר לֵיהּ, הַיְינוּ דְּקָא אָמְרִי אִינָשֵׁי: דְּנָפֵיק מִינָּךְ, טַעְמָא מַלְּפָךְ. אַתְּ לָא תַּעֲבֵיד הָכִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה וְגוֹ׳״. רַבִּי חִיָּיא הֲוָה קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ. כִּי הֲוָה מַשְׁכַּח מִידֵּי, צָיַיר לֵיהּ בְּסוּדָרֵיהּ וּמַיְיתֵי נִיהֲלַהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב: וְהָא קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ לְמָר? אֲמַר לֵיהּ: דַּיֵּינוּ שֶׁמְּגַדְּלוֹת בָּנֵינוּ, וּמַצִּילוֹת אוֹתָנוּ מִן הַחֵטְא. מַקְרֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה״. אֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן מַאן? כְּגוֹן אִמָּךְ. וְהָא מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ: אֵין אָדָם מוֹצֵא קוֹרַת רוּחַ אֶלָּא מֵאִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ״, וַאֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן מַאן? כְּגוֹן אִמָּךְ! מִתְקָיף תְּקִיפָא, וְעַבּוֹרֵי מְיעַבְּרָא בְּמִלַּהּ. הֵיכִי דָּמֵי אִשָּׁה רָעָה? אָמַר אַבָּיֵי: מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמְקַשְּׁטָא לֵיהּ פּוּמָּא. רָבָא אָמַר: מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמַהְדְּרָא לֵיהּ גַּבָּא. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: כֵּיוָן שֶׁנָּשָׂא אָדָם אִשָּׁה עֲוֹנוֹתָיו מִתְפַּקְּקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה׳״. בְּמַעְרְבָא כִּי נָסֵיב אִינָשׁ אִיתְּתָא, אָמְרִי לֵיהּ הָכִי: ״מָצָא״ אוֹ ״מוֹצֵא״? ״מָצָא״ דִּכְתִיב: ״מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב״, מוֹצֵא דִּכְתִיב: ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה״. אָמַר רָבָא: אִשָּׁה רָעָה מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ, דִּכְתִיב: ״גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן וְיִשְׁבּוֹת דִּין וְקָלוֹן״, וְאָמַר רָבָא: אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה — צָרָתָהּ בְּצִדָּהּ. דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: בַּחֲבִרְתַּהּ, וְלָא בְּסִילְתָּא. וְאָמַר רָבָא: קָשָׁה אִשָּׁה רָעָה כְּיוֹם סַגְרִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר וְאֵשֶׁת מִדְיָנִים נִשְׁתָּוָה״. וְאָמַר רָבָא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, וְכַמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה. כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, דִּכְתִיב: ״מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב״, אִי בְּגַוַּהּ מִשְׁתַּעֵי קְרָא — כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבְּחָהּ. אִי בַּתּוֹרָה מִשְׁתַּעֵי קְרָא — כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה בָּהּ. כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, דִּכְתִיב: ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה״. אִי בְּגַוַּהּ מִשְׁתַּעֵי קָרָא — כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, שֶׁהַכָּתוּב מְגַנֶּהָ. אִי בְּגֵיהִנָּם מִשְׁתַּעֵי קְרָא — כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, שֶׁגֵּיהִנָּם נִמְשְׁלָה בָּהּ. ״הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה״, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה. ״נְתָנַנִי ה׳ בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם״, אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חִיָּיא: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה. בְּמַעְרְבָא אָמְרוּ: זֶה שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו תְּלוּיִן בְּכַסְפּוֹ. ״בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ נְתוּנִים לְעַם אַחֵר״, אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: זוֹ אֵשֶׁת הָאָב. ״בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם״, אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵלּוּ הַמִּינִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים וְגוֹ׳״. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֵלּוּ אַנְשֵׁי בַּרְבַּרְיָא וְאַנְשֵׁי מַרְטְנַאי, שֶׁמְּהַלְּכִין עֲרוּמִּים בַּשּׁוּק. שֶׁאֵין לְךָ מְשׁוּקָּץ וּמְתוֹעָב לִפְנֵי הַמָּקוֹם יוֹתֵר מִמִּי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּשּׁוּק עָרוֹם. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ חַבָּרִים. אֲמַרוּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אֲתוֹ חַבָּרֵי לְבָבֶל, שְׁגָא נְפַל. אֲמַרוּ לֵיהּ: מְקַבְּלִי שׁוּחְדָּא, תָּרֵיץ יְתֵיב. גָּזְרוּ עַל שְׁלֹשָׁה מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה. גָּזְרוּ עַל הַבָּשָׂר — מִפְּנֵי הַמַּתָּנוֹת, גָּזְרוּ עַל הַמֶּרְחֲצָאוֹת — מִפְּנֵי הַטְּבִילָה. קָא מְחַטְּטִי שָׁכְבֵי — מִפְּנֵי שֶׁשְּׂמֵחִים בְּיוֹם אֵידָם. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיְתָה יַד ה׳ בָּכֶם וּבַאֲבוֹתֵיכֶם״. אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: זוֹ חַטּוֹטֵי שָׁכְבֵי. דְּאָמַר מָר: בַּעֲוֹן חַיִּים — מֵתִים מִתְחַטְּטִין. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָארִי, כְּתִיב: ״לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדוֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ״, וּכְתִיב: ״וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים״. אֲמַר לֵיהּ: נִבְחַר מָוֶת לָרְשָׁעִים, שֶׁלֹּא יִחְיוּ בְּעוֹלָם הַזֶּה וְיֶחֶטְאוּ, וְיִפְּלוּ בְּגֵיהִנָּם. כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: ״אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה לְבַעְלָהּ״, וּכְתִיב: ״טוֹבָה בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹהִים תִּנָּתֵן״. ״אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ״, מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ — ״יְגָרְשֶׁנָּה וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ״. ״אִשָּׁה יָפֶה אַשְׁרֵי בַּעְלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם״. ״הַעְלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת חֵן פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָהּ. אַל תֵּט אֵצֶל בַּעְלָהּ לִמְסוֹךְ עִמּוֹ יַיִן וְשֵׁכָר, כִּי בְּתוֹאַר אִשָּׁה יָפָה רַבִּים הוּשְׁחֲתוּ, וַעֲצוּמִים כׇּל הֲרוּגֶיהָ״. ״רַבִּים הָיוּ פִּצְעֵי רוֹכֵל״. ״הַמַּרְגִּילִים לִדְבַר עֶרְוָה כְּנִיצוֹץ מַבְעִיר גַּחֶלֶת. כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף — כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה״. ״אַל תֵּצַר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם. שֶׁמָּא מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ, נִמְצָא מִצְטַעֵר עַל הָעוֹלָם שֶׁאֵין שֶׁלּוֹ״. ״מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא בֵּיתֶךָ״. ״רַבִּים יִהְיוּ דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֶךָ. גַּלֵּה סוֹד לְאֶחָד מֵאָלֶף״. אָמַר רַבִּי אַסִּי: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כׇּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי״. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל מִי שֶׁאֵין עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה — כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּאִילּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וְגוֹ׳״. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְמַעֵט הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״. אָמְרוּ לוֹ לְבֶן עַזַּאי: יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּים, נָאֶה מְקַיֵּים וְאֵין נָאֶה דּוֹרֵשׁ, וְאַתָּה נָאֶה דּוֹרֵשׁ, וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּים. אָמַר לָהֶן בֶּן עַזַּאי: וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁנַּפְשִׁי חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה, אֶפְשָׁר לָעוֹלָם שֶׁיִּתְקַיֵּים עַל יְדֵי אֲחֵרִים. תַּנְיָא אִידַּךְ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל מִי שֶׁאֵין עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה — כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וְגוֹ׳״. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאִילּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר וְכוּ׳. אָמְרוּ לוֹ לְבֶן עַזַּאי: יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל״ — מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת חָסֵר אֶחָד, וְזֶה לֹא עָסַק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה — לֹא נִמְצָא זֶה גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל?! אַבָּא חָנָן אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: חַיָּיב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם״, הָא הָיוּ לָהֶם בָּנִים — לֹא מֵתוּ. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ״, בִּזְמַן שֶׁזַּרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ — שְׁכִינָה שׁוֹרָה, אֵין ״זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ״ — עַל מִי שׁוֹרָה? עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים?! מַתְנִי׳ נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה — אֵינוֹ רַשַּׁאי לְבַטֵּל. גֵּירְשָׁהּ — מוּתֶּרֶת לִינָּשֵׂא לְאַחֵר. וְרַשַּׁאי הַשֵּׁנִי לִשְׁהוֹת עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים. וְאִם הִפִּילָה — מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁהִפִּילָה. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָה, שֶׁמָּא לֹא זָכָה לְהִבָּנוֹת מִמֶּנָּה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: ״מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן״ — לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין יְשִׁיבַת חוּץ לָאָרֶץ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן. לְפִיכָךְ, חָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלְתָה הִיא, אוֹ שְׁנֵיהֶם חֲבוּשִׁים בְּבֵית הָאֲסוּרִים — אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: וְלֵילַף מִיִּצְחָק, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אוֹתָם״! אֲמַר לֵיהּ: יִצְחָק עָקוּר הָיָה. אִי הָכִי, אַבְרָהָם נָמֵי עָקוּר הָיָה! הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא. דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִמְנוּ שְׁנוֹתָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל — כְּדֵי לְיַיחֵס בָּהֶן שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: יִצְחָק אָבִינוּ עָקוּר הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה׳ לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ״. ״עַל אִשְׁתּוֹ״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״לְנוֹכַח״, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם עֲקוּרִים הָיוּ. אִי הָכִי: ״וַיֵּעָתֶר לוֹ״ — ״וַיֵּעָתֵר לָהֶם״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! לְפִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה תְּפִלַּת צַדִּיק בֶּן צַדִּיק לִתְפִלַּת צַדִּיק בֶּן רָשָׁע. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ עֲקוּרִים — מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: לָמָּה נִמְשְׁלָה תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים כְּעֶתֶר — מָה עֶתֶר זֶה מְהַפֵּךְ הַתְּבוּאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כָּךְ תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְהַפֶּכֶת מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמִּדַּת רַגְזָנוּת לְמִדַּת רַחֲמָנוּת. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אַבְרָהָם וְשָׂרָה טוּמְטְמִין הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם״, וּכְתִיב, ״הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם״. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: שָׂרָה אִמֵּנוּ אַיְלוֹנִית הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד״, אֲפִילּוּ בֵּית וָלָד אֵין לָהּ. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁשְּׁנוֹתֵיהֶן מְרוּבּוֹת. אֲבָל בְּדוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁשְּׁנוֹתֵיהֶן מוּעָטוֹת — שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עִיבּוּרִים. רַבָּה אָמַר רַב נַחְמָן: שָׁלֹשׁ שָׁנִים, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ פְּקִידוֹת. דְּאָמַר מָר: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדוּ שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה. אָמַר רַבָּה: לֵיתַנְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי. מִכְּדֵי מַתְנִיתִין מַאן תַּקֵּין — רַבִּי, וְהָא בִּימֵי דָוִד אִימַּעוּט שְׁנֵי, דִּכְתִיב: ״יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה״. וְהַאי ״שֶׁמָּא לֹא זָכָה לְהִבָּנוֹת הֵימֶנָּה״, וְדִלְמָא אִיהִי דְּלָא זָכְיָא? אִיהִי כֵּיוָן דְּלָא מְפַקְּדָא אַפְּרִיָּה וּרְבִיָּה, לָא מִיעַנְשָׁה. אִינִי? וְהָא אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא: נְסֵיב אִיתְּתָא וְאוֹלֵיד בְּנֵי, וַאֲמַר לְהוּ: אִי זְכַאי — הֲווֹ לִי מִקַּמַּיְיתָא. הָתָם דַּחוֹיֵי קָא מְדַחֵי לְהוּ לְרַבָּנַן, דְּרַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אִיעֲקַר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא. רַב גִּידֵּל אִיעֲקַר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא. רַבִּי חֶלְבּוֹ אִיעֲקַר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא. רַב שֵׁשֶׁת אִיעֲקַר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אֲחַדְתֵּיהּ סוּסְכִּינְתָּא, תַּלְיוּהּ בְּאַרְזָא דְּבֵי רַב וּנְפַק מִינֵּיהּ כְּהוּצָא יַרְקָא. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: שִׁיתִּין סָבֵי הֲוֵינָא וְכוּלְּהוּ אִיעֲקוּר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא לְבַר מֵאֲנָא, דְּקַיֵּימִי בְּנַפְשַׁאי ״הַחׇכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ״. גֵּירְשָׁהּ מוּתֶּרֶת וְכוּ׳. שֵׁנִי — אִין, שְׁלִישִׁי — לָא. מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי הִיא. דְּתַנְיָא: מָלָה הָרִאשׁוֹן וָמֵת, שֵׁנִי וָמֵת, שְׁלִישִׁי — לֹא תָּמוּל, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שְׁלִישִׁי תָּמוּל, רְבִיעִי — לֹא תָּמוּל. וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא, הֵי מִינַּיְיהוּ אַחֲרִינִיתָא? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַעֲשֶׂה בְּאַרְבַּע אֲחָיוֹת בְּצִפּוֹרִי שֶׁמָּלָה רִאשׁוֹנָה וָמֵת, שְׁנִיָּה וָמֵת, שְׁלִישִׁית וָמֵת, רְבִיעִית בָּאת לִפְנֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר לָהּ: אַל תָּמוּלִי. וְדִלְמָא אִי אָתְיָא שְׁלִישִׁית נָמֵי הֲוָה אָמַר לָהּ? אִם כֵּן, מַאי אַסְהָדוּתֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא? וְדִלְמָא הָא קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲחָיוֹת מְחַזְּקוֹת. אָמַר רָבָא: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ אֲחָיוֹת מְחַזְּקוֹת, לֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה לֹא מִמִּשְׁפַּחַת נִכְפִּין וְלֹא מִמִּשְׁפַּחַת מְצוֹרָעִים. וְהוּא דְּאִתַּחְזַק תְּלָתָא זִימְנֵי. מַאי הֲוָה עֲלַהּ? כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר: עוֹבָדָא הֲוָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בִּכְנִישְׁתָּא דְמָעוֹן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וּמָלָה רִאשׁוֹנָה וָמֵת, שְׁנִיָּה וָמֵת, שְׁלִישִׁית בָּאָה לְפָנָיו. אָמַר לָהּ: לְכִי וּמוּלִי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: חֲזִי דְּקָשָׁרֵית אִיסּוּרָא וְסַכַּנְתָּא. סְמַךְ עֲלַהּ אַבָּיֵי, וַאֲזַל נַסְבַהּ לְחוּמָה בְּרַתֵּיה דְּאִיסִי בְּרֵיהּ דְּרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה, דְּנַסְבַהּ רַחֲבָא דְפוּמְבְּדִיתָא וּשְׁכֵיב, רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה וּשְׁכֵיב, וְנַסְבַהּ הוּא וּשְׁכֵיב. אָמַר רָבָא: וּמִי אִיכָּא דְּעָבֵיד עוֹבָדָא בְּנַפְשֵׁיהּ כִּי הַאי, וְהָא אִיהוּ דְּאָמַר: אָבִין — דְּסַמְכָא, יִצְחָק סוּמָּקָא — לָאו בַּר סַמְכָא. אָבִין — יֶשְׁנוֹ בַּחֲזָרָה, יִצְחָק סוּמָּקָא — אֵינוֹ בַּחֲזָרָה. וְעוֹד: אֵימַר דִּפְלִיגִי לְעִנְיַן מִילָה, בְּנִישּׂוּאִין מִי פְּלִיגִי? אִין, וְהָתַנְיָא: נִיסֵּת לָרִאשׁוֹן וָמֵת, לַשֵּׁנִי וָמֵת, לַשְּׁלִישִׁי — לֹא תִּנָּשֵׂא, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לַשְּׁלִישִׁי — תִּנָּשֵׂא, לִרְבִיעִי — לֹא תִּנָּשֵׂא. בִּשְׁלָמָא גַּבֵּי מִילָה, אִיכָּא מִשְׁפָּחָה דִּרְפֵי דְּמָא וְאִיכָּא מִשְׁפָּחָה דִּקְמִיט דְּמָא, אֶלָּא נִישּׂוּאִין מַאי טַעְמָא? אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי: הָכִי אָמַר אֲבִימִי מֵהַגְרוֹנְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הוּנָא: מַעְיָן גּוֹרֵם. וְרַב אָשֵׁי אָמַר: מַזָּל גּוֹרֵם. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאֵירְסַהּ וּמִית, אִי נָמֵי דִּנְפַל מִדִּיקְלָא וּמִית. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרָבָא, בְּעַי מִינֵּיהּ מֵרַב יוֹסֵף: הֲלָכָה כְּרַבִּי? וַאֲמַר לִי: אִין. הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל? וַאֲמַר לִי: אִין, אַחוֹכֵי אַחֵיךָ בִּי! אֲמַר לֵיהּ: לָא, סְתָמֵי הִיא וּפְשַׁיט לָךְ: נִישּׂוּאִין וּמַלְקִיּוֹת — כְּרַבִּי. וְסָתוֹת וְשׁוֹר הַמּוּעָד — כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. נִישּׂוּאִין — הָא דַּאֲמַרַן. מַלְקִיּוֹת — דִּתְנַן: מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה — בֵּית דִּין כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לְכִיפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִים עַד שֶׁתְּהֵא כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת. וְסָתוֹת — דִּתְנַן: אֵין הָאִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת, עַד שֶׁתִּקְבָּעֶנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְאֵין מִטַּהֶרֶת מִן הַוֶּסֶת, עַד שֶׁתֵּעָקֵר מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְשׁוֹר הַמּוּעָד — דִּתְנַן: אֵין הַשּׁוֹר נַעֲשֶׂה מוּעָד, עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים. תָּנוּ רַבָּנַן: נִיסֵּת לָרִאשׁוֹן וְלֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים, לַשֵּׁנִי וְלֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים, לַשְּׁלִישִׁי לֹא תִּנָּשֵׂא אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים. נִישֵּׂאת לְמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים — תֵּצֵא בְּלֹא כְּתוּבָּה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: נִישֵּׂאת לַשְּׁלִישִׁי וְלֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים, מַהוּ דְּלִיתְבְּעוּהָ הָנָךְ קַמָּאֵי? מִי מָצוּ אָמְרִי לַהּ: אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּאַתְּ הוּא דִּגְרַמְתְּ. אוֹ דִלְמָא מָצֵית אֲמַרָה לְהוּ: הַשְׁתָּא הוּא דִּכְחַשִׁי. מִסְתַּבְּרָא מָצְיָא אֲמַרָה לְהוּ הַשְׁתָּא הוּא דִּכְחַשִׁי. אִיבַּעְיָא לְהוּ: נִישֵּׂאת לָרְבִיעִי וְהָיוּ לָהּ בָּנִים, מַהוּ דְּתִיתְבְּעֵיהּ לִשְׁלִישִׁי! אָמְרִינַן לַהּ: שְׁתִיקוּתִיךְ יָפָה מִדִּיבּוּרִיךְ. דְּמָצֵי אָמַר לַהּ: אֲנָא אַדַּעְתָּא דְּהָכִי לָא גָּרֵשְׁתִּיךְ. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: אִי אִיהִי שָׁתְקָא, אֲנַן מִי שָׁתְקִינַן?! נִמְצָא גֵּט בָּטֵל, וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִין! אֶלָּא אָמְרִינַן: הַשְׁתָּא הוּא דִּבְרִיַּית. הוּא אָמַר מִינַּהּ, וְהִיא אָמְרָה מִינֵּיהּ, אֲמַר רַבִּי אַמֵּי: דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ — נֶאֱמֶנֶת, וְטַעְמָא מַאי? הִיא קַיְימָא קִים לַהּ בְּיוֹרֶה כְּחֵץ, הוּא לָא קִים לֵיהּ בְּיוֹרֶה כְּחֵץ. אֲמַר אִיהוּ: אֵיזִיל אִינְּסִיב אִיתְּתָא וְאֶיבְדּוֹק נַפְשַׁאי. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אַף בָּזוֹ יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: כׇּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. רָבָא אָמַר: נוֹשֵׂא אָדָם כַּמָּה נָשִׁים עַל אִשְׁתּוֹ, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ לְמֵיזַיְינִינְהִי. הוּא אָמַר: אַפִּלַת בְּגוֹ עֲשַׂר. וְהִיא אָמְרָה: לָא אַפֵּלִית. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אַף בְּזוֹ הִיא נֶאֱמֶנֶת. דְּאִם אִיתָא דְּאַפִּלָה — נַפְשַׁהּ בְּעַקְרְתָה לָא מַחְזְקָה. הִפִּילָה, וְחָזְרָה וְהִפִּילָה, וְחָזְרָה וְהִפִּילָה — הוּחְזְקָה לִנְפָלִים. הוּא אָמַר: אַפִּילָה תְּרֵי, וְהִיא אָמְרָה: תְּלָת, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר: עוֹבָדָא הֲוָה בֵּי מִדְרְשָׁא, וַאֲמַרוּ: הִיא מְהֵימְנָא, דְּאִם אִיתָא דְּלָא אַפִּלָה — נַפְשַׁהּ בְּנִיפְלֵי לָא מַחְזְקָה. מַתְנִי׳ הָאִישׁ מְצֻוֶּוה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: ״וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ״. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: אָמַר קְרָא: ״וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשׁוּהָ״. אִישׁ דַּרְכּוֹ לְכַבֵּשׁ, וְאֵין אִשָּׁה דַּרְכָּהּ לְכַבֵּשׁ. אַדְּרַבָּה: ״וְכִבְשׁוּהָ״ תַּרְתֵּי מַשְׁמַע! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: ״וְכׇבְשֶׁהָ״ כְּתִיב. רַב יוֹסֵף אָמַר, מֵהָכָא: ״אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה״, וְלָא קָאָמַר ״פְּרוּ וּרְבוּ״. וְאָמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע — כָּךְ מִצְוָה עַל אָדָם שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע. רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר: חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ״. וְאָמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: מוּתָּר לוֹ לָאָדָם לְשַׁנּוֹת בִּדְבַר הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָבִיךְ צִוָּה וְגוֹ׳ כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא וְגוֹ׳״. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי וְגוֹ׳״. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁינָּה בּוֹ, דְּמֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ״וַאֲדוֹנִי זָקֵן״, וּלְבַסּוֹף, כְּתִיב: ״וַאֲנִי זָקַנְתִּי״. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. אִתְּמַר, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, חַד אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה, וְחַד אָמַר: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. תִּסְתַּיַּים דְּרַבִּי יוֹחָנָן הוּא דְּאָמַר אֵין הֲלָכָה: דִּיתֵיב רַבִּי אֲבָהוּ וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה, וְאַהְדְּרִינְהוּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי לְאַפַּיְיהוּ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר, וְאַהְדְּרִינְהוּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי לְאַפַּיְיהוּ. אָמַר רַב פָּפָּא: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אַמְרַהּ, מִשּׁוּם כְּבוֹד בֵּי קֵיסָר לָא אָמְרוּ לֵיהּ וְלָא מִידֵּי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אַמְרַהּ — לֵימְרוּ לֵיהּ: לָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי. מַאי הֲוָה עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אַסִּי: עוֹבָדָא הֲוָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בִּכְנִישְׁתָּא דְקֵיסָרִי, וַאֲמַר: יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לָא מְפַקְּדָה — כְּתוּבָּה מַאי עֲבִידְתַּהּ? דִּלְמָא בְּבָאָה מֵחֲמַת טַעֲנָה. כִּי הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי. אֲמַרָה לֵיהּ: הַב לִי כְּתוּבָּה! אֲמַר לַהּ: זִיל, לָא מִיפַּקְּדַתְּ! אֲמַרָה לֵיהּ: מִסֵּיבוּ דִּילַהּ מַאי תֶּיהְוֵי עֲלַהּ דְּהָךְ אִתְּתָא? אָמַר: כִּי הָא — וַדַּאי כָּפֵינַן. הָהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן. אֲמַר לַהּ: לָא מִיפַּקְּדַתְּ. אֲמַרָה לֵיהּ: לָא בָּעֲיָא הָךְ אִתְּתָא חוּטְרָא לִידָה וּמָרָה לִקְבוּרָה? אֲמַר: כִּי הָא וַדַּאי כָּפֵינַן. יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה תְּאוֹמִים הָיוּ, אֶחָד נִגְמְרָה צוּרָתוֹ לְסוֹף תִּשְׁעָה, וְאֶחָד נִגְמְרָה צוּרָתוֹ לִתְחִלַּת שִׁבְעָה. יְהוּדִית, דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי חִיָּיא, הֲוָה לַהּ צַעַר לֵידָה. שַׁנַּאי מָנַהּ, וַאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אֲמַרָה: אִתְּתָא מְפַקְּדָא אַפְּרִיָּה וּרְבִיָּה? אֲמַר לַהּ: לָא. אֲזַלָא אִשְׁתְּיָא סַמָּא דַעֲקַרְתָּא. לְסוֹף אִיגַּלַּאי מִילְּתָא. אֲמַר לַהּ: אִיכּוֹ יְלַדְתְּ לִי חֲדָא כַּרְסָא אַחְרִיתָא, דְּאָמַר מָר: יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה אַחֵי, פַּזִּי וְטָוִי אַחְווֹתָא. וְלָא מִיפַּקְדִי? וְהָאָמַר רַב אַחָא בַּר רַב קַטִּינָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין, וְכָפוּ אֶת רַבָּהּ וַעֲשָׂאָהּ בַּת חוֹרִין! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִנְהַג הֶפְקֵר נָהֲגוּ בָּהּ. הֲדַרַן עֲלָךְ הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ

16 זבחים פתח ↗

אִי מִחוּץ לִזְמַנּוֹ – מָה לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁכֵּן כָּרֵת!

1 בהפרת נדרים מיהא נפקא לה מרשותיה ה"ה דהוי מצי למימר לענין תרומה אם היא בת כהן שנתארסה לישראל כדתנן ביבמות פ' אלמנה דאירוסין פוסלין:

2 זרע פסול מנלן בזרע זרעה פסול קאמר כיון שנבעלה לפסול פסלוה:

3 מאן בלעם ומאן יבמי פשטיה דקרא לשון מיאון מגזרת ממאן ותלמודא דריש מאן כמו מבלי חפץ בלעם ויש ליתן טעם דלא משמע ליה לשון מיאון מדלא כתיב מיאן ביו"ד כמו ניאר בקדשו:

4 אבל מעשה ידיה דקא טרחה בהו ומהאי טעמא גופיה לא גמרי' מעשה ידיה מבושת ופגם אעפ"י שנצטערה בבושת ופגם ועוד כיון דמקידושיה לא גמרי' מבושת ופגם נמי לא ילפי' דאינהו גופייהו בקידושי תלו טעמייהו דאי בעי מסר לה וכו':

5 אבל קידושי' דמעלמא קא אתו לה הא דאמרי' בפרק נערה דמציאתה הוי לאביה משום איבה אמאי לא ילפי' מקידושי' דמעלמא קא אתי וי"ל דקידושי' ומעשה ידיה דין הוא שיהיו לאב שהוא נפסד על ידיהן מעשה ידיה דקא מיתזנא מינייהו קידושי' שעל ידיהן מתחלת לצאת מרשותו ועוד דמתרצה לזונה על מעשה ידיה ועל קידושי' שיזכה בהם אבל על מציאתה אינו סומך כלל:

6 ויצאה חנם אלו ימי בגרות וליוצאה בשש לא איצטריך קרא דנפקא לן מדכתיב כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה:

7 ואני אומר קנוי קנין עולם אינו אוכל קנין שנים לא כ"ש, הק' הריב"א אמאי לא פריך מה לנרצע שכן אינו עובד לא את הבן ולא את הבת ותי' רבינו מאיר דודאי אי הוה כתיב בהדיא נרצע לא יאכל בו לא הוה מצינן למיגמר שכיר מיניה דאיכא למיפרך כדפרכי' אבל השתא דכתיב תושב ולא ידעינן במאי איירי יש לנו להעמידו במאי דמסתבר טפי שהוא תושב אצל נרצע כהן ומסתמא נרצע הוי טפי משכיר וכיון דאפקיה בלשון תושב ולא כתב נרצע בהדיא אלמא שבא להשמיענו ליתן טעם לדבריו אעפ"י שהוא מיושב אצלו לזמן ארוך ואין לו זמן קבוע ליציאתו אפ"ה אינו חשוב כקנוי לו שיאכל בתרומה וכ"ש שכיר והשתא ליכא למיפרך מידי:

8 לא נצרכה אלא לבגר דאילונית וא"ת א"כ מנ"ל דתיפוק בנערות אימא חד לבגר דעלמא וחד לבגר דאילונית וי"ל דאי לאו משום דיוצאה בנערות לא היינו מחלקי' בין בגר דאילונית לבגר דעלמא וא"ת תנא דברייתא הו"ל למינקט' בריש' אלו ימי נערות וקרא יתירא לבגר דאילונית וי"ל משום דלפום ריהטא מסתבר לאפוקי ימי בורות ברישא ועוד משום אין כסף צריך לאוקמי לימי נערות דיש כסף לאדון אחר היינו בימי נערות דאין האב זכאי בקידושי בתו בוגרת:

9 בגרות שמוציאה מרשות האב אינו דין שמוציאה מרשות אדון. וא"ת לימא חופה תוכיח שמוציאה מרשות אב ואינה מוציאה מרשות אדון ועוד ק' לימא מיתת האב תוכיח שמוציאה מרשות אב ואינה מוציאה מרשות אדון דהא ר"ל דאמר לקמן בפירקין דף י"ו דמיתת האב מוציאה מרשות אמון איתותב. וי"ל דמה לחופה ומיתת האב שכן לא נשתנה הגוף תאמר בסימנים ובגרות שנשתנה הגוף:

10 דלא אתיא סימני נערות לא להוי זביניה זביני, וא"ת והיאך נדע בקטנות שלא תביא סימני נערות דסימני אילונית היינו כשהיא בת עשרים ולא הביאה שתי שערות כדאיתא בפ' הערל ואעפ"י שיש סימני אילונית שאפשר להכיר בקטנות כגון הך סימן דקולה עבה או שאין לה שיפולי מעים הא אמרי' סימני סריס עד שיהא בכולן ומסתמא ה"ה באילונית וי"ל דה"ק לא נהוי זביני' זביני וצריך האדון להחזיר מעשה ידיה וגם אין בה דין ייעוד אם ייעדה:

11 גמ' מעיקרא דדינא פרכ' הק' ה"ר יעקב מאורלינ"ש ונילף מהיקשא שהקישה לאמה העבריה כדאמרי' לקמן ואם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת ובאמה העבריה נפקא לן לקמן שנקנית בכסף מוהפדה, ולמאי דאמרי' בירוש' מדכתיב ובעלה ממעטי' שאין אשה נקנית בחזקה מק"ו משפחה כנענית ניחא דה"ה איכא למעוטי כסף אי לאו כתי' קרא בהדיא ומ הא סוגיא דתלמודא לית לה הך דרשא דאי לאו דאיכא פרכא הוה גמרי' מאמה העבריה שנקנית בכסף ולא ממעטי' ליה מובעלה וי"ל דאי מהיקשא לחודא ה"א דלא סגי בפרוטה עד שיהיו ב' פרוטות כדבעי' באמה העבריה יה כדמוכח לקמן גמ' בש"א דינר, ועי"ל דהא אמרי' דאיצטריך כי יקח לאשמועינן דאי יהבת ליה לדידיה לא הוי קידושין ומהיקשא דאמה העבריה לא הוה מצינן לאפוקי מאחר דמויצאה חנם משמע קצת שהאשה נותנת את הכסף כיציאת אמה העבריה שאם היה שם כסף היתה האשה נותנתו לאדון, ושינויא קמא ניחא לי טפי דהתם הקונה היה נותנו ה"נ יתננו הקונה:

12 מה לאמה העבריה שכן יוצאה בכסף וא"ת ונדון כסף מביאה ומה ביאה שאינה קונה באמה העבריה קונה באשה כסף שקונה באמה העבריה אינו דין שיקנה באשה וי"ל דאיכא לאקשויי מה לכסף שכן הורע כחו שאינו קונה ביבמה במקום שביאה קונה:

13 ה"א היכא דיהבה ליה איהי לדידיה וקדשתיה וכו' תימא כיון דעיקר קרא דכי יקח לא אתא לאשמועינן אלא שלא תקדשנו היא אמאי צריך למילף קיחה קיחה משדה עפרון בלאו הכי שמעינן ליה מדכתיב כי יקח איש ולא כי תקח אשה לאיש וי"ל דהוה מוקמינן קרא דכי יקח בשאר קניינים ולאו להך דרשא אבל השתא דגמרינן קיחה קיחה משדה עפרון ואשה נקנית בכסף אם אינו ענין לגופו דשמעינן ליה מויצאה חנם יתנהו ענין לענין זה שהוא יתן הקידושי', וא"ת והיכי מצי למימר דתנא דריש ליה הכי הא בעי למילף שאשה נקנית בכסף מק"ו מאמה העבריה וכי פרכיה לק"ו דידיה יליף לה מכי יקח אלמא עיקר קידושי כסף איצטריך, וי"ל כן דרך התנא לשנות כל משנתו כאלו לא שמעה מדוכתא אחריתי לאשמועינן דמהכא נמי מצי למילף אי לאו דידעינן ליה מדוכתא אחריתי:

14 ובעלה מלמד שנקנית בביאה וא"ת נימא מדכתיב כי יקח דמשמע נמי לשון ביאה כמו כולהו קיחות דעריות כי יקח איש את אחותו אשה אל אחותה לא תקח איש כי יקח את אשת אחיו, וי"ל אי לאו ובעלה לא גמרי' קדושי כסף משדה עפרון משום דהוה מסתבר טפי למיגמר קיחה קיחה מקיחה דאשה ולאוקמי קרא בקידושי ביאה דוקא אע"ג דהשתא נמי דרשי' קיחה קיחה מקיחה דעריות דאשה נקנית בהעראה כדאמרינן בריש הבא על יבמתו היינו משום דדרשי' ובעלה מלמד שנקנית בביאה הלכך אע"ג דדרשי' קיהה קיחה משדה עפרון לקידושי כסף ילפינן נמי קיחה קיחה מעריות לעשות העראה כגמר ביאה אבל אי לא כתיב ובעלה והוה שמעינן קידושי ביאה מקיחה קיחה דעריות תו לא שמעינן מינה קידושי כסף וביבמות ריש פ' הבא על יבמתו הארכתי בה יותר ועיין שם:

15 אמה העבריה תוכיח שניקנית בכסף ואינה נקנית בביאה וא"ת הא לא ידעינן דאמה אינה נקנית בביאה אלא מקרא דובעלה דדרשי' לקמן ולא אמה העברי' וא"כ אי הוי שתיק מקרא דובעלה היכי מצי למימר אמה העבריה תוכיח וי"ל דה"ק לישתוק מובעלה ועיקר קידושי ביאה ניליף מיבמה ומיעוטא דאמה העבריה דאין נקנית בביאה ליכתוב בדוכתא אחריתי, וה"ר שמואל מאיבר' תיר' דלקמן מה"א דובעלה נפקא לן למעוטי אמה העבריה וה"ק לישתוק מן ה"א דובעלה ולא לכתוב אלא ובעל ועיקר קידושי ביאה ניליף מיבמה ומיעוטא דאמה העבריה נידרוש מובעל דאם אינו ענין לגופו תנהו ענין למעוטי אמה העבריה:

16 מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת וא"ת והא אין מועיל זיקתה לענין כסף ונימא ק"ו הכי ומה יבמה אף על פי שזקוקה ועומדת אינה נקנית בכסף ונקנית בביאה אשת שאעפ"י שאינה זקוקה נקנית בכסף אינו דין שנקנית בביאה ולא יזיק לה מה שאינה זקוקה וכה"ג אמרינן בפ' כיצד הרגל, בשלמא רוב פירכות שבתלמוד שהן מעין חומרות הק"ו ניחא כגון מה ליבמה שאינה נקנית בכסף מה לאמה העבריה שכן יוצאה בכסף מה לכסף שכן פודין בה הקדשות וכיון שמצינו בה חומרא לענין זה הדין יש ליתן בה חומרא אחרת מענין אותו הדין ומיהא הכא נמי י"ל דהך פירכא הויא מעין הדין דמה ליבמה שכן זקוקה ועומדת לביאה הילכך בקל יקנה בה ביאה יותר מבאשה אבל גבי כסף לא מהני לה זקוקה ועומדת ומיהא אשכח' בכמה דוכתין בפ"ק דזבחים דף י"ד ע"א גמר חוץ מן החטאת דפריך מה לחוץ בזמנו שכן כרת ובפ' שור שנגח ד' וה' מה לאיש ואשה שכן חייבים במצות ובפ' החובל מה לאשה שכן אינה במעילה ויש לחלק דחומרא שאנו מוצאים בתורה אין להכניסה בק"ו דמסתבר כיון שנתנה לו תורה חשיבות זה כמו כן יתן בו חשיבות אחר מק"ו אבל החומרא שאנו אומרים מסבר' כגון ההיא דשן ורגל לא אלימי כולי האי וכיון דלא אהני חומרות להאי מלתא לא אהני נמי למילתא אחריתי וניחא נמי הכא דהא דיבמה זקוקה ועומדת מילתא דכתיבה באורייתא היא הילכך אין להכניסו בתוך הק"ו:

« תוספות הרא"ש על קידושין ג׳ ע״ב תוספות הרא"ש על קידושין ה׳ ע״א »