1גמרא אין בעלי אומניות' רשעים לעמוד וכו' תי' מה שייך הכא לשון רשאים דמשמע דאיכא איסורא וי"ל דמיירי דעוסקים במלאכת אחרים וי"מ דרשאים הוי כמו חייבים כי ההיא דתנן בערכין כ"ח: פ' המקדש שדהו אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשור זה לעשות עולה אע"פ שאינו רשאי:2שני חומשי'. פירש"י לשון חומש הספר וי"א דה' חומשים יש בתהילים כמו בס"ת. אשרי האיש. כאיל תערוג. אך טוב לישראל. תפלה למשה יאמרו גאולי ה'. וכל א' מהספרים מסיים באמן בר מאחרון שהוא סוף תילים:3שמא בהם היה יושב ומהרהר לא היה צ"ל בהן אלא סוד ה' ליריאיו הוה דהכי איתא במדרש ב"ר כששאל ר"א למה לא עמד השיב לו יבא עלי אם לא הייתי מסתכל בס' תילים:4בגמ' אין ת"ח רשאי לעמוד מפני רבו וכו'. תמי' לי כל הני דלעיל שהיו מקפידין אפי' בסעודה וכי כולהו מיירי בשלא עמדו שחרית ערבית ואין נראה לחלק בין רבו מובהק דהא מפרש טעמא שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים. ואין לו' דוקא קא' להשכים לפתחו או ללכת במקום שעתיד רבו לעבור כדי לעמוד מפניו כמו שמשכימים ומעריבין לכבוד שמים לתפילה דא"כ מאי קאמר שלא יטריח ונראה לפ' דדוקא קאמר בבית המדרש או במקום הצנוע אבל במקום שיש שם בני אדם ויחשדוהו אם לא יעמוד מפניו חייב ואי הוה מפרשי לשון רשאי חייב ניחא:5ואימה זו מורא משקלות. וק' שלא מצינו בשום מקום דכתיב בהו מורא ואית דגרסי מכשולות דכתיב ולפני עור לא תתן מכשול ויראת וי"ל דלא דמי דבעמידה לפני זקן שייך מורא השם טפי כדאמרי' ומורא רבך כמורא שמים את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח ור"ת מפרש דבמשקלות כתיב מורא משום דבתרי' דלפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך לא תעשו עול במשפט בפ' קדושים תהיו ובתר ה"נ כתיב לא תעשו עול במידה במשקל ובמשורה וילפי' הך עול מהך עול דכתיב אצל ויראת. ומיהו ק' דשבק תלמוד מכשולות דכתיב ביה בהדיא ונקט משקולות וי"מ מוראת משקולות משום דכתיב בפ' זכר את אשר עשה לך עמלק ואתה עייף ויגע ולא ירא אלהי' היינו שלא היה זהיר במשקולות ועל עון זה בא עמלק דבתר פר' משקלות כתיב בפ' כי תצא והיינו דכתיב במשלי מאזני מרמה תועבת ה' ואבן שלימה רצונו וסמיך לי' בא זדון ויצא קלון כלומר על עון זה בא עמלק זדונו וקלונו:6קום מקמיה ולא תיחוש ליקרא דידי לפי שגם אני הייתי עומד אם הייתי רואהו אבל אם לא היה שמואל עומד מפניו גם רב יהודה לא היה לו לעמוד מפניו כדאמרי' ביש נוחלין והלכתא חולקים כבוד לתלמיד במקום הרב והלכתא אין חולקים ול"ק הא דפליג ליה רביה יקרא והא דלא פליג ליה רביה יקרא:7איבעיא להו רכוב כמהלך דמי. הוה מצי לאוכוחי מאביי דלעיל דקאים מקמיה דרב יוסף מכי הוה חזי אודנא דחמריה אלא דניחא ליה למפשט מברייתא ולא דמי לספינה דאמרי' בפ"ק דב"מ ט': דלא חשיבא כחצר מהלכת דמינח קא ניחא ומיא הוא דקא ממטו לה דהת' טעמא משום דילפי' מידה ומינח ניחא ואיהי קא מסגיא תותא תדע דהא בפ"ק דשבת אמרי' אגוז על גבי מים לאו היינו הנחתו ולא אמרי' דמיא קא ממטו לה:8מפני לומדיה עומדים מפניה לא כ"ש. וא"ת והא בפ' בתרא דמכות קא עביד ק"ו איפכא דקאמר כמה טפשאי הני אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמיה גברא רבא. וי"ל דלעולם ס"ת עדיפא אלא ה"פ התם טפשאי נינהו דקיימי מקמיה ס"ת ולא קיימי מקמיה גברא רבא דס"ת גופו לא ידעי' אלא מק"ו דגברא רבא:9חכם עובד עומד מלפניו ד' אמות. במס' הוריות מפ' סדר אחר וי"ל דהתם מיירי בבית המדרש שהיו יושבים שורות שורות והכא בר"ה כי ההוא מעשה דמשה:
