תוספות הרא"ש על קידושין ל״ג ב

« תוספות הרא"ש על קידושין ל״ג ע״א תוספות הרא"ש על קידושין ל״ד ע״א »

1 קידושין פתח ↗

אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רַבּוֹ אֶלָּא שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּבוֹדוֹ מְרוּבֶּה מִכְּבוֹד שָׁמַיִם. מֵיתִיבִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן לְזָקֵן שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זָקֵן וְיָרֵאתָ״.

2 קידושין פתח ↗

וְאֵימָא מוֹרָאַת רִבִּית וּמוֹרָאַת מִשְׁקָלוֹת! רַבִּי אֶלְעָזָר: ״פְּנֵי״ ״פְּנֵי״ גָּמַר.

3 קידושין פתח ↗

אֶלָּא מַאי קָאָמַר לֵיהּ? הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: זִימְנִין דְּאָתֵי מֵאֲחוֹרַי, קוּם אַתְּ מִקַּמֵּיהּ וְלָא תֵּיחוּשׁ לִיקָרָא דִידִי.

4 קידושין פתח ↗

אִיבַּעְיָא לְהוּ: רָכוּב כִּמְהַלֵּךְ דָּמֵי, אוֹ לָא? אָמַר אַבָּיֵי: תָּא שְׁמַע: טָמֵא יוֹשֵׁב תַּחַת הָאִילָן, וְטָהוֹר עוֹמֵד – טָמֵא.

4 שבת פתח ↗

וְאָזְדָא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: מַיִם עַל גַּבֵּי מַיִם — הַיְינוּ הַנָּחָתָן. אֱגוֹז עַל גַּבֵּי מַיִם — לָאו הַיְינוּ הַנָּחָתוֹ. בָּעֵי רָבָא: אֱגוֹז בִּכְלִי וּכְלִי צָף עַל גַּבֵּי מַיִם, בָּתַר אֱגוֹז אָזְלִינַן — וְהָא נָיַיח, אוֹ דִילְמָא בָּתַר כְּלִי אָזְלִינַן — וְהָא לָא נָיַיח, דְּנָיֵיד. תֵּיקוּ.

5 קידושין פתח ↗

רַבִּי אִלְעַי וְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי הֲווֹ יָתְבִי. חָלֵיף וְאָזֵיל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא, וְקָמוּ מִקַּמֵּיהּ. אֲמַר לְהוּ: חֲדָא – דְּאַתּוּן חַכִּימֵי וַאֲנָא חָבֵר. וְעוֹד, כְּלוּם תּוֹרָה עוֹמֶדֶת מִפְּנֵי לוֹמְדֶיהָ.

6 קידושין פתח ↗

אֲמַר לִי רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר רַבִּי אַבְדִּימִי דְּמִן חֵיפָא: חָכָם עוֹבֵר – עוֹמֵד מִלְּפָנָיו אַרְבַּע אַמּוֹת, וְכֵיוָן שֶׁעָבַר אַרְבַּע אַמּוֹת – יוֹשֵׁב. אַב בֵּית דִּין עוֹבֵר – עוֹמֵד מִלְּפָנָיו מְלֹא עֵינָיו, וְכֵיוָן שֶׁעָבַר אַרְבַּע אַמּוֹת יוֹשֵׁב. נָשִׂיא עוֹבֵר – עוֹמֵד מִלְּפָנָיו מְלֹא עֵינָיו, וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה״.

1 בגמ' אין ת"ח רשאי לעמוד מפני רבו וכו'. תמי' לי כל הני דלעיל שהיו מקפידין אפי' בסעודה וכי כולהו מיירי בשלא עמדו שחרית ערבית ואין נראה לחלק בין רבו מובהק דהא מפרש טעמא שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים. ואין לו' דוקא קא' להשכים לפתחו או ללכת במקום שעתיד רבו לעבור כדי לעמוד מפניו כמו שמשכימים ומעריבין לכבוד שמים לתפילה דא"כ מאי קאמר שלא יטריח ונראה לפ' דדוקא קאמר בבית המדרש או במקום הצנוע אבל במקום שיש שם בני אדם ויחשדוהו אם לא יעמוד מפניו חייב ואי הוה מפרשי לשון רשאי חייב ניחא:

2 ואימה זו מורא משקלות. וק' שלא מצינו בשום מקום דכתיב בהו מורא ואית דגרסי מכשולות דכתיב ולפני עור לא תתן מכשול ויראת וי"ל דלא דמי דבעמידה לפני זקן שייך מורא השם טפי כדאמרי' ומורא רבך כמורא שמים את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח ור"ת מפרש דבמשקלות כתיב מורא משום דבתרי' דלפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך לא תעשו עול במשפט בפ' קדושים תהיו ובתר ה"נ כתיב לא תעשו עול במידה במשקל ובמשורה וילפי' הך עול מהך עול דכתיב אצל ויראת. ומיהו ק' דשבק תלמוד מכשולות דכתיב ביה בהדיא ונקט משקולות וי"מ מוראת משקולות משום דכתיב בפ' זכר את אשר עשה לך עמלק ואתה עייף ויגע ולא ירא אלהי' היינו שלא היה זהיר במשקולות ועל עון זה בא עמלק דבתר פר' משקלות כתיב בפ' כי תצא והיינו דכתיב במשלי מאזני מרמה תועבת ה' ואבן שלימה רצונו וסמיך לי' בא זדון ויצא קלון כלומר על עון זה בא עמלק זדונו וקלונו:

3 קום מקמיה ולא תיחוש ליקרא דידי לפי שגם אני הייתי עומד אם הייתי רואהו אבל אם לא היה שמואל עומד מפניו גם רב יהודה לא היה לו לעמוד מפניו כדאמרי' ביש נוחלין והלכתא חולקים כבוד לתלמיד במקום הרב והלכתא אין חולקים ול"ק הא דפליג ליה רביה יקרא והא דלא פליג ליה רביה יקרא:

4 איבעיא להו רכוב כמהלך דמי. הוה מצי לאוכוחי מאביי דלעיל דקאים מקמיה דרב יוסף מכי הוה חזי אודנא דחמריה אלא דניחא ליה למפשט מברייתא ולא דמי לספינה דאמרי' בפ"ק דב"מ ט': דלא חשיבא כחצר מהלכת דמינח קא ניחא ומיא הוא דקא ממטו לה דהת' טעמא משום דילפי' מידה ומינח ניחא ואיהי קא מסגיא תותא תדע דהא בפ"ק דשבת אמרי' אגוז על גבי מים לאו היינו הנחתו ולא אמרי' דמיא קא ממטו לה:

5 מפני לומדיה עומדים מפניה לא כ"ש. וא"ת והא בפ' בתרא דמכות קא עביד ק"ו איפכא דקאמר כמה טפשאי הני אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימי מקמיה גברא רבא. וי"ל דלעולם ס"ת עדיפא אלא ה"פ התם טפשאי נינהו דקיימי מקמיה ס"ת ולא קיימי מקמיה גברא רבא דס"ת גופו לא ידעי' אלא מק"ו דגברא רבא:

6 חכם עובד עומד מלפניו ד' אמות. במס' הוריות מפ' סדר אחר וי"ל דהתם מיירי בבית המדרש שהיו יושבים שורות שורות והכא בר"ה כי ההוא מעשה דמשה:

3 בבא בתרא פתח ↗

וְהִלְכְתָא: חוֹלְקִין, וְהִלְכְתָא: אֵין חוֹלְקִין. קַשְׁיָא הִלְכְתָא אַהִלְכְתָא! הִלְכְתָא אַהִלְכְתָא לָא קַשְׁיָא – הָא דִּפְלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא, הָא דְּלָא פְּלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא.

4 בבא מציעא פתח ↗

אֲמַרוּ לֵיהּ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, הָיָה מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה, וְקָפְצוּ דָּגִים וְנָפְלוּ לְתוֹךְ הַסְּפִינָה, הָכִי נָמֵי דְּחָצֵר מְהַלֶּכֶת הִיא וְלָא קָנֵי?! אֲמַר לֵיהּ: סְפִינָה מֵינָח נָיְיחָא, וּמַיָּא הוּא דְּקָא מַמְטוּ לַהּ.

5 מכות פתח ↗

גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? אִי כְּתִיב ״אַרְבָּעִים בְּמִסְפָּר״ הֲוָה אָמֵינָא: אַרְבָּעִים בְּמִנְיָינָא, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים״ – מִנְיָן שֶׁהוּא סוֹכֵם אֶת הָאַרְבָּעִים. אָמַר רָבָא: כַּמָּה טַפְשָׁאֵי שְׁאָר אִינָשֵׁי, דְּקָיְימִי מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה, וְלָא קָיְימִי מִקַּמֵּי גַּבְרָא רַבָּה, דְּאִילּוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה כְּתִיב ״אַרְבָּעִים״, וַאֲתוֹ רַבָּנַן בְּצַרוּ חֲדָא.

6 הוריות פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁהַנָּשִׂיא נִכְנָס, כׇּל הָעָם עוֹמְדִים, וְאֵין יוֹשְׁבִים עַד שֶׁאוֹמֵר לָהֶם: שֵׁבוּ. כְּשֶׁאַב בֵּית דִּין נִכְנָס, עוֹשִׂים לוֹ שׁוּרָה אַחַת מִכָּאן וְשׁוּרָה אַחַת מִכָּאן, עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. כְּשֶׁחָכָם נִכְנָס, אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. בְּנֵי חֲכָמִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, בִּזְמַן שֶׁרַבִּים צְרִיכִים לָהֶם – מַפְסִיעִין עַל רָאשֵׁי הָעָם. יָצָא לְצוֹרֶךְ – יִכָּנֵס וְיֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ.

« תוספות הרא"ש על קידושין ל״ג ע״א תוספות הרא"ש על קידושין ל״ד ע״א »