1גמרא שלא יהו בנות ישראל כהפקר הלכך אפקיעינהו לקידושי מיניה לכל מקדש בפחות מדינר:2סבר רב יוסף למימר פרוטה כל דהו אף אם יפחתו ממשקל של כל מטבע ומטבע רק שיהיו קצ"ב פרוטות בדינר:3א"ל רב יוסף א"ה היינו דתנינן צא וחשוב וכו' השתא אלפים לא הויין יותר מאלפים קרית להו אא"כ דפרוטה מקרייא בכל דור ודור לפי המטבע ניחא דבדורו של תנא נפחתו השקלים והפרוטות והיו בשתי סלעים של משה יותר מאלפים פרוסות של דורו דאשה משערינן בשקלו של משה אא"א דכל הפרוטה השנוייה בדברי התנאים היא פרוטה של משה לא הוו כולי האי:4ל"ק הא דאייקור איסרי נ"ל דה"ה דהוה מצי למימר הא דאייקור פריטי וקם שיתא באיסר הא דזול פריטי וקם תמניא באיסרא והכי איתא בירוש' ר' חנניה ור' מנא ר' חנניה אומר נחשת באתרא קאים כספא זיל וכספא יקיר ר' מנא אמר כספא באתרא קאי נחשת זלזל נחשת יקיר על דעתיה דר' חנינא לעולם שמנה נשים מתקדשות באיסר על דעתיה דרבי מנא פעמים ששת פעמים ח':5חיישינן שמא שוה פרוטה במדי חומרא דדבנן היא דמאורייתא אין להקדיש אלא מקומו ושעתו והא דקרי ליה בתר הכי קידושי ספק לא שיהא בו שום ספק מדאורייתא:6הא בקידושי ספק ואינה מותרת לאחר בלא גט וגם נמי צריך לקדשה הראשון קידושין אחרים ודאין, ונ"ל דמגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא דאמרינן בשמעתין קמייתא בגיטין יצא עליה קול מראשון ובא אחר וקדשה קדושי תורה מהו אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא מ"ט אתי למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין אפי' רב ששת בריה דרבא דאמר התם אף מגרש שני ונושא ראשון מימר אמרי עיינו רבנן בקידושי שני וקדושי טעות הוא מודו הכא דדוקא מגרש ראשון ונושא שני דלא דמי דהתם דיצא עליה קול דנתקדשה מראשון קידושי ודאי מימר אמרו עיינו רבנן ובדקו בקול שהיה אמת וביסטלו קידושי שני אבל הכא שהדבר ידוע שאין בו שוה פרוטה ליכא למימר קידושי טעות הוו של שני אלא שחששו לומר דילמא שוה פרוטה במדי וגרשה ראשון ונשאה שני וגרשה והחזירה ראשון והתם נמי קי"ל הלכתא מגרש ראשון ונושא שני:7רב חסדא לא סבר לה ההיא דשמואל הכא לא מצי לשנויי הא בקידושי ודאי הא בקידושי ספק והוה משער רב חסדא אי אית ביה שוה פרוטה אז מקודשת לראשון ואי לית ביה שוה פרוטה יגרשנה הראשון ותשאר תחת השני דהא חזינן דלא אצרכה גט מראשון מדפרשי רבנן ממשפחת השני אלא ודאי לא סביר לן ההיא דשמואל:
