רש"ש על יומא ט׳

1 רש"י ד"ה נפרשו. הואיל דלא פסדי כו'. לכאורה אפי' יפסידו מקשה דליפרשו וליסקו משום ספק איסורא כמו ת"מ שצריכין להפריש ולתת לכהן:

2 תד"ה תנן. ואמר היא הדא היא הדא ומשני כו'. כצ"ל:

3 תד"ה מע"ר. י"ל כיון דדבר מועט הוא כו'. ורש"י פי' בסוטה טעם אחר ועמש"כ שם בס"ד:

4 תד"ה ולא. וט' כ"ג היו עם יהוצדק. כצ"ל:

5 בא"ד לפי ששריה גלה בגלות יכניה כו' ויהוצדק שגלה בגלות צדקי' כו'. עמש"כ ע"ד בס"ד במ"ר נשא פ"י אות כ"א במ"ק:

6 שם בסה"ד בהגהת הגרי"פ צ"ל ועיין תוס' זבחים ק"א ב' כו':

7 גמרא ואמר לו כי עתה תתן כו'. בכ"מ שיש קרי וכתיב מביא הש"ס נוסח הקרי וכאן הקרי לא באל"ף וע"ש במ"ש:

8 גמ' שם וברגליהן תעכסנה. וכן לקמן. ובמקרא שלפנינו כתיב וברגליהם במ"ם:

9 גמ' שם כי היא היתה בעמי ותניא זעק והילל בן אדם וגו' יכול לכל כו'. כצ"ל:

10 גמ' שם א"ל בירה תוכיח. עי' לעיל ריש מכלתין:

11 גמ' שם אתא רבב"ח יהב ליה ידא. עי' רש"י קדושין ל"ג סע"א

12 שם אר"פ שדי גברא בינייהו. כזה אמר ג"כ בביצה כ"ח :

13 רש"י ד"ה שני ריעים. בהיכל הס"ד. ומה"ד צרה לשון ריעות כו'. כצ"ל. ונ"ל שדורש ג"כ מהשי"ן והתי"ו שבמלת מהשתרע שתי והוא שאומר שני ריעים:

14 רש"י ד"ה אמר עולא ססמגור. עי' הגהת הב"ח ועי' ישעיה נא ח: