רש"ש על יומא מ׳

1 גמרא ואזדו לטעמייהו כו'. לפרש"י לא א"ש קצת ואזדו כו' כיון דבפלוגתא קמייתא לא נזכר ר"י. ועוד דבכ"מ דאמרי' ואזדו לטעמייהו היינו דשם פליגי בדבר אחר אלא דתלויין זה בזה והכא הויא אותה פלוגתא בעצמה. ולפי' התוס' קשה איך מוכח מכאן דלר"י הגרלה מעכבא דלמא משום דס"ל דבע"ח נדחים כדלקמן בפרק שני שעירים א"כ ע"כ צריך להביא שנים וממילא צריך להגריל משום מצוה וכמש"כ התוס' לקמן למ"ד דהגרלה לא מעכבא לר"י. ונ"ל לנטות קצת מדרך התוס' ולומר דהא בהא תליא דא"ת דהגרלה איננה אלא למצוה אמרינן דלא נאמרה רק בשנים אבל אם לא נצרך רק אחד אין כאן הגרלה כמש"כ התוס' לר"ש וממילא לא ידחה זה שהוא קיים הואיל דאין כאן חסרון מעשה הגרלה עי' לקמן סד בתד"ה התם בסופו. ובזה נתיישב לי פרש"י לקמן סה בד"ה להיות חי שכ' ובלא הגרלה א"א וזקוק לשנים. דלכאורה בלא"ה נמי זקוק לשנים דבשחוטין לכ"ע נדחין:

2 תד"ה ואזדו. ול"נ כו' וקאי כו' נהי כו' היכא דלא עלה הגורל כלל ואזדו כו'. כצ"ל ותיבת וכו' שבדבריהם למחוק:

3 בא"ד וכמו שפירשתי דלר"י כו' הכי תנן כו'. כצ"ל:

4 גמרא והא אמרת הגרלה מעכבא וכיון דקבעיתו שמאל כו'. לכאורה אף למ"ד הגרלה לא מעכבא יקשה כיון דקבעיתו כו' ועוד הא עכ"פ מצוה בהגרלה. ונ"ל דלמ"ד הגרלה ל"מ וא"כ עליית הגורל והנחתו כהדדי נינהו תרוייהו למצוה ולא לעכב לכן אפשר לומר דלא נקבעו עד הנחה. וקרא דונתן כו' י"ל דלא קפיד אלא שלא יקבעו לכתחלה באמירת פה אלא דוקא במעשה דהנחת גורל ויוכל לברור איזה גורל שירצה בימין ואיזה בשמאל ויניחם על השעירים ולא נצרך קלפי. וגדולה מזו פרש"י לעיל לז ד"ה יכול הב'. אבל למ"ד עליה מעכבא והנחה לא א"א לומר דכהדדי נינהו ולא נקבעו עד אשר יניח ג"כ אלא ודאי דנקבעו בעליה לחודא ודו"ק:

5 גמ' שם ועשהו חטאת הגורל עושהו חטאת כו' סתם סיפרא מני ר"י. בתו"כ שלפנינו ליתא להך דרשה ואדרבה דריש מיניה דצ"ל בפה לה' חטאת וכ"מ ברש"י דלא מצא זאת בתו"כ. ונראה דבהא פליגי להתו"כ הוא"ו הא' הוא וא"ו המהפך והוא צווי שיעשהו חטאת בפה ולהברייתא דלפנינו הוא ו' העיטוף ושיעור הכתוב אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו ר"ל הגורל חטאת והוא לשון עבר כמו עלה דלפניו:

6 רש"י ד"ה ועד מתי בסופו. אלמא וידוי לא מעכב. כצ"ל:

7 רש"י ד"ה כיון שעלה. ואיזו לעזאזל הס"ד ואח"כ מ"ד רש"י שוב א"צ. וקאי על שנויא דרבא:

8 תד"ה ועשהו בסופו. כי ההוא דיגאלנו כדפירשתי. כצ"ל:

9 רש"י ד"ה מה. תדע דבפ"ק דיבמות פריך מאי איצטריך עליה כו'. כצ"ל: