רש"ש על יומא ס״ו

1 גמרא מעות וכ"מ יוליך לים המלח. כצ"ל ותיבת הנאה ט"ס וכן במסכת ע"ז ובבכורות ליתא וכ"מ בתד"ה פירות:

2 רש"י ד"ה ואם נתעברה. אלא שס"ד. וצ"ע דהלא שנה פשוטה אינה אלא שנ"ד וא"כ צא וחשוב ולא תמצא אלא שס"ג. וגם לפי מאי דקי"ל דבקדשים שנתן הוא מעל"ע מיום ליום ומשעה לשעה לא תשלם גם שס"ג עד למחרת יוה"כ בשעה שנולד אשתקד. ומש"כ הגהת הב"ח מסברא דנפשיה דלא חשבינן שנתו משעת הרצאה כשנה דבכור בפ"ק דר"ה אלא מיום שנולד. אישתמיטתיה שכבר קדמוהו בזה התוס' בערכין יח ב בד"ה שנתו בראיה גמורה מהגמרא:

3 במשנה והכהנים והעם כו'. עי' תוי"ט שכ' תיקן הפייטן כדי שהחזן יא"ל תטהרו כו'. ועכשיו נוהגין שהחזן והצבור אומרים זה ביחד ובמרוצה וחפזון ואינו נכון:

4 משנה שם אלא שעשו הכהנים קבע כו'. ותיבת הגדולים שלפנינו משמע מפרש"י דל"ג לה ועי' תוי"ט:

5 גמרא שאלה אשה חכמה כו'. עי' סוטה כא ב תד"ה בן עזאי:

6 גמ' שם זבח וקטר בסייף. עפרש"י. ועי' רש"א בח"א וש"מ שנדחקו. ונעלם מהם מ"ר ויקרא פ"א אר"א אע"פ שנתנה תורה לישראל בסיני לא נענשו עליה עד שנשנית באוה"מ כו':

7 גמ' שם גיפף ונישק במיתה שמח בלבבו בהדרוקן כו' עדים בלא התראה במיתה לא עדים ולא התראה בהדרוקן. במ"ר נשא ספ"ט הגי' בשניהם בהפך והיא יותר נכונה למבין:

8 רש"י ד"ה אלא על פלוני. שמא על אבשלום כו'. לכאורה תימה מדוע לא פי' דעל אותו פלוני עצמו ששאלוהו השיב כמו בתשובת הכבשה והרועה דבסמוך. ואיתאמר לי בשם ס' ש"י שהביא גירסא דעל שאלת הכבשה השיב מרועה ועל הרועה השיב מכבשה וא"ש פרש"י:

9 תד"ה אמר רפרם. אמרי' כו'. עי' ש"א תשו' ע' שישב דכאן שפיר דייק רפרם עפ"י שיטת הרי"ף. ול"נ דכאן דמוקי ר"ש בחולה לא שייך לדחויי שאני יוה"כ דהכשירו בכך הואיל שאינו הוה תדיר רק שקרה מקרה שהוא חולה:

10 תד"ה א"ל. שעה"ח של יוה"כ הבבליים אוכלין כו'. כצ"ל:

11 בסה"ד ור' יוסי קיבל בההוא דהתם. כצ"ל: