רש"ש על יומא נ״ט

1 גמרא אלא מחוורתא כו' מ"ס הקפה ביד ומ"ס הקפה ברגל. משמע לפי מסקנא זו דלכ"ע ל"י יד מרגל. וא"כ תימה על הפוסקים שכתבו שו"ע סי' תרנ"א לענין נענוע דלולב דיקיף דרך ימין וכן לענין הדלקת נ"ח בסי' תרע"ו. ואולי משום דר"א דמתניתין דס"ל הקפה ביד ואפ"ה משמע דל"פ על ת"ק בהקפת ימין ועמש"כ לעיל. ועי' ת"י דלפירושם מוכרח לומר דגם לריה"ג ילפינן יד מרגל אבל צ"ע להלום הסוגיא לפירושם:

2 שם ומ"ס כוליה מזבח פנימי במקום חדא קרן דמזבח חיצון קאי. מכאן ק"ל על ביאור הגר"א ז"ל במלכים א ו כ דשלמה הוסיף עוד אמה על מזבח הפנימי שעשה משה שיהא כפול כו' ומסתמא גם בבית שני עשו כן. ועוד דלקמן אמרינן דגם במקדש ראשון עשה כה"ג אחד כן ומטעם זה עצמו :

3 תד"ה משכוה. והשתא קשה כו' דאדרבה דרך הוא שהרבים כו' ועוד דהא בא"מ הוי איפכא כו'. ק"ל דהא מצינו כה"ג במסכת ע"ז לט אמר אביי וסימנך טמא טהור וטהור טמא. ובקדושין ע ב אמר שמואל וסימנך טמא טמא וטהור טהור וכן בב"ב צא. וזה י"ל קצת דהתם ב' אמוראי נינהו:

4 תד"ה והרי. וריצב"א מפרש כו' דל"ל לא נהנין מדרבנן כמו כל לא נהנין כו'. כצ"ל:

5 בא"ד אל מקום הדשן ל"ל ש"מ למזבח הפנימי מנין כצ"ל שהוא אסור לו בהנאה אל מקום טהור שיהא מקומו טהור. נ"ל שהוא ע"ד דרשת ובעל השור נקי פסחים כב ב ע"ש. אבל ק"ל דהא האי כתיב בהוצאת הדשן שעל התפוח חוץ לג' מחנות והוא מותר בהנאה כדאיתא במעילה פ"ב וכן לקמן כתבו לפרש הא דהמקדיש דישון בתחלה כו' היינו אותו הדשן. וראיתי להק"ע שפי' דהאי אל מקום טהור היינו הא דכתיב בפר כה"מ אבל גם זה לא ניחא דהתנן שם פרים הנשרפים כו' ומועלין בהן עד שיותך הבשר. וע"ש בפירושו דנראה שנעלמו ממנו דברי התוס' שלפנינו: