רש"ש על יומא נ״ד

1 גמרא וכל היכא דכתיב עד היום הזה לעולם הוא והכתיב כו' ואסיק בתיובתא. מה שנשאר גה"ש בצ"ע על הגמרא דסוטה מו ב ופרש"י שם. כבר נשאל ע"ז בנו"ב מ"ת חלק או"ח סי' פ"ז מהגרי"פ וע"ש ישוב לזה:

2 גמ' שם ראבי"א לעולם במקדש שני כו'. נראה דר"ל דמצי איירי גם במקדש ב' דודאי לא פליג ע"ז דהוה פרוכת דבבי וכדמוכח נמי מהברייתא דלעיל יכול יהיו מקרעין בפרוכת וכו'. או אפשר משום קושיא דרב חסדא מוקי לה בכרובים דצורתא ואף במקדש שני ולא ס"ל שנויא דר"נ:

3 תד"ה כרובים. ונ"ל דאפילו ישראל מותר כו' במיני צבעים כו'. והא דמקשה הש"ס על ר"ג שה"ל צורות לבנות ולא משני דהיו ע"י צבע צ"ל כמש"כ התוס' בר"ה ובע"ז דבחמה ולבנה אין חילוק בין בולטין לשקועין לענין חשדא הואיל דאינן בולטין ברקיע ולכן גם במיני צבעים אסור וה"ה לענין עשייה. מה שהקשה בגה"ש מאמירה לנכרי. נ"ל דהתוס' לא נחתי מעיקרא אלא באיסור השהייה וע"ז הביאו ראיה מר"ג דהשהה אצלו ואולי הכא ס"ל דאף ר"ג לא צוה לנכרי לעשותם אלא קנאן מהן כשהן עשויין. וכנ"ל בסוף דבריהם שמחלקין בין שמשין שבמדור העליון לבין שבמדור התחתון בעשייתן ע"י אחרים היינו הכל לענין השהייה ובשקנאן כשהן עשויין ולכן אין מקום לקושיית התור"ע בר"ה פ"ב אות י"א ע"ד דהכא. גם בלא"ה ל"ק קושייתו דשם דאף את"ל דיש שליחות לנכרי איצטריך קרא למיסר את שבמדור העליון דלא נילף להתירא מן לכם דמוקמי' ליה השתא על אותן שבמדור התחתון:

4 בא"ד ושמא מהא מילתא נמי איכא למיגדר כו'. כצ"ל:

5 בא"ד משום דכתיב לא תעשון לא תעשו תרי זימני. כצ"ל:

6 בא"ד ואע"ג דמלאכי השרת עובר בלא לעבדם אפילו כו'. כ"נ דצ"ל:

7 תד"ה אלו. פי' אמצעיתו ש"ע והצדדים כו'. כצ"ל. וכן העתיק הרש"א בח"א ופשוט שהיה לפניהם הגי' בברייתא קמייתא וחכ"א אלו ואלו כמו דאיתא בת"י ולהרש"א שם נעלם זה: