רש"ש על יומא נ״ו

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על יומא נ״ה ע״ב רש"ש על יומא נ״ז ע״א »

1 תוספות פתח ↗

רבי יהודה ור' יוסי ור' שמעון אוסרין - תימה מנא ליה דטעמייהו משום דאין ברירה הא קתני בהדיא טעמייהו משום בקיעת הנוד וי"ל דלא היה נ"ל שזה יהא עיקר טעם לחוש לבקיעת הנוד ליום אחד ומה שהקשו לו מבקיעת הנוד אע"ג דאינהו גופייהו לית להו האי טעמא י"ל שהיו ברצון מחזירין אותו והיו מקשים לו כל מה שהיו יכולין רק שיחזור בו וכי האי גוונא הויא ההיא דפ' התערובת זבחים דף עז: דקאמר רבי אליעזר לרבנן גבי איברי בעל מום שנתערבו באברים תמימים ונתנן למעלה כו' לדידי מדכתב מום בם הוא דלא ירצו הא על ידי תערובת ירצו אלא לדידכו דדרשיתו מום בם לדרשה אחריתי אודו לי מיהת דבשר בעלת מום כעצים דמי אע"ג דאיהו גופיה לא סבירא ליה האי טעמא מדמצריך קרא וכי האי גוונא איכא בספ"ק דגיטין דף יד. הולך מנה לפלוני רב אמר חייב באחריותו ואם בא לחזור . אינו חוזר ושמואל אמר מתוך שחייב באחריותו אם בא לחזור אינו חוזר ומפרש דבהולך כזכי דמי קא מיפלגי דלשמואל הולך . לאו כזכי והא דקאמר מתוך שחייב באחריותו אם בא לחזור אינו חוזר לדבריו דרב קאמר אע"ג דאיהו גופיה אי הוה סבירא ליה כרב דלאו דכזכי דמי לא הוה אמר אינו חוזר מהאי טעמא וכי האי גוונא איכא בפ"ג דשבועות דף כא: בפלוגתא דר' שמעון ורבנן בשבועה שלא אוכל ואכל כל שהוא וכן בפרק בתרא דמכות דף יז. בפלוגתא דרבי שמעון ורבנן באוכל טבל כל שהוא ומה שמקשינן לרבי יהודה דלית ליה ברירה וסבירא ליה בפ' החובל ב"ק דף צ. גבי דין יום או יומים קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי היאך מצא ידיו ורגליו דלא משכחת דמייתי ביכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון וכן לרבי יוסי דמספקא ליה התם אי כקנין הגוף דמי ואת"ל לאו כקנין הגוף היאך מצא ידיו ורגליו דכי האי גוונא פריך לרבי יוחנן בס"פ השולח גיטין דף מח. מפורש בפרק השולח ואין להאריך כאן בזה:

1 תד"ה ר"י. גבי אברי בע"מ שנתערבו באברי תמימים ינתנו למעלה. כצ"ל:

« רש"ש על יומא נ״ה ע״ב רש"ש על יומא נ״ז ע״א »