רש"ש על יומא ע״א

1 גמרא אלא מה ת"ל אשר לבש שלבש כבר. נראה דר"ל לפירוש הכתוב ופשט את בגדי הבד היינו מה שלבש עתה בהוצאת כו"מ וגם אשר לבש כבר בעבוה"י ועי' ת"י:

2 גמ' שם מחייה חיים עשינו שליחותו. עי' ח"א שנדחק על תואר זה בכאן. ואולי יל"פ עפ"י שהביא הח"א לעיל סו ב בשם החזקוני שהביא מדרש אנכי לפי מיעוט בקיאותי ל"מ במ"ר שהמשלח היה מת באותה שנה. ולכן אמר מחייה חיים ור"ל שיוכל השי"ת לעשות שאשאר בחיים:

3 רש"י ד"ה אליכם אישים אקרא. בראש פרשת ושנות חיים. עי' ח"א והגרי"פ. ול"נ פשוט דרש"י היה גורס לעיל פסוק כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים הכתוב שם ט יא וי"ל בזה גם הגי' שלפנינו:

4 רש"י ד"ה חמשה קראי. ונכתביה לבסוף. כצ"ל:

5 תד"ה ואימא. ור"ח כהן כו' והקשה ריצב"א כו'. רש"י ביבמות ד ב ד"ה ותכלת עמרא הוכיח מקרא דיחזקאל דאין בגדי כהונה אלא מצמר ופשתים ע"ש וא"כ יתיישב היטב מה שגמגמו התוס' וטבא חדא פילפלא כו'. גם ק"ל ע"ד הרח"כ מדוע ל"א בשבת דאף כל דרי"ש לאתויי בגדי כהונה:

6 בא"ד דהתם גבי שרצים כו' ומאו הוא דמרבינן כו'. כצ"ל:

7 תד"ה ויליף. א"נ י"ל כו'. עי' חדושי הגרע"א שהקשה דמ"מ מאי דפריך ונילף מחשן ואפוד ומשני ר"א שיהיו כל עשיות שוות יקשה דנילף הכי מה התם חוטן כ"א כפול ה' כו' ויהיו יחד ט"ו ובכדי שלא נילף מעיל משוליו דחוטן כפול ה' צריך כו'. אולי ט"ס בדבריו וצ"ל ז' תחת ה' וכ"א תחת ט"ו: