רש"ש על יומא י״ט

1 גמרא ז' שערים כו' שבדרום כו' שער הקרבן. הרע"ב גורס שער הבכורות וכן המפרש למס' תמיד כו ב ד"ה ת"ש ועי' פ"ו דשקלים מ"ג ועי' ג"כ בספ"ב דמדות ובכתובות קו בתד"ה שבעה :

2 רש"י ד"ה ועשרה קידושין. מן הכיור. עי' לקמן מג ב דהיה מקדש מן הקיתון של זהב ועמש"כ לקמן לא ב:

3 רש"י ד"ה ומיסך. וכל המיסך רגליו טעון כו'. לכאורה בלא זה צריך טבילה כמש"כ לעיל דאין אדם נכנס לעזרה עד שיטבול. ואולי בא לתת טעם על אמרו עתה ומיסך כדי שלא יצטרך לטבילה אחרת:

4 רש"י ד"ה הני כהני. בהקרבת קרבנותינו. כצ"ל:

5 גמרא מתני ליה ר"ח ב"ר לחייא כו'. כה"ג בשבת סו:

6 גמ' שם ודברת בם בם ולא בתפלה. עי' פרש"י ותוס'. ועוד נל"פ שיהא עיקר עסקך בתורה ולא בתפלה וכדאמר רבא לר"ה דהוה מאריך בצלותיה מניחין חיי עולם כו' שבת י וע"ש בעובדא דר"ז ור' ירמיה ושם יא חברים שהיו עוסקין בתורה כו' ואין מפסיקין לתפלה. ובשלהי ר"ה דר"י הוה מצלי מתלתין יומין כו':

7 גמ' שם ודברת בם עשה אותם קבע כו'. עי' בתר"י בברכות פ"ב בגמרא דמשנת האומנין דר"ל שיהיה כל דבריך בזה כו' מכאן שהשח שיחת חולין עובר בעשה. וק"ל דא"כ היינו ת"ק וכדדייק רבא. ולע"ד נל"פ דאתי לאפוקי דלא ירמוז כו' דלעיל וכפי' הרי"ף שם דטעמא משום דקא משוי לה עראי ולכן קבע הש"ס הכא הך ברייתא לפרש בה טעמא דלא ירמוז הנזכר לעיל ונכון בעז"ה:

8 גמ' שם ארי"צ על חדת. נראה דמפרש אחת דמתני' דר"ל מיוחדת כדפירש רש"י על אחד העם בראשית כו:

9 רש"י ד"ה מבחוץ. כי אם בענן. הס"ד:

10 רש"י ד"ה אם ה' לא יבנה בית. כלומר הזהר כו'. בירושלמי בפרקין ה"ד משמע דעל כוונה אחרת אמרוהו ע"ש :

11 רש"י ד"ה מיקירי ירושלים. מחשובי ירושלים. הס"ד:

12 תד"ה מי בסופו. נהי כו' אף כו' נינהו עיקרם כו'. כצ"ל בלא וא"ו: