רש"ש על יומא י״א

1 גמרא שערי מדינות. עי' פרש"י. וקשה דה"ל למיתני עיירות קודם למדינות כמובן. ולעד"נ לפרש מדינות דהכא עיירות המוקפות חומה. ועיירות היינו בלי חומה. וכמו בריש מגילה מדינה ומדינה לחלק כו' ע"ש והשתא סדרן נכון מאד. ואף שברוב מקומות שם מדינה הונח על מחוז כולל עיירות רבות פראווינ"ץ לפעמים שמשו בה לשם כרך פרטי. וזה לשון הרמב"ם בהקדמתו לפיה"מ ושמא יחשוב החושב שענין קריאת שם הסדר טהרות וקרא שם מסכת ממנו טהרות שהיא תפיסה על המחבר. ואנו אומרים שאינו תפיסה אצל חכמי הגיון שהם קוראים המין הפרטי בשם המין הכולל אותו":

2 בת"י הרבה לגמגם על חיוב שערים הללו במזוזה ע"ש. ולפמ"ש בעלי הכללים דהיכא דקאמר משום שנאמר לא הוי רק אסמכתא א"ש בפשיטות דבאמת אין חיובן אלא מדרבנן וכמו בית שער עי' תוס' לקמן ד"ה יכול:

3 שם אמר ליה הנהו חזוק כו'. כצ"ל:

4 שם ואאקרא דכובי גופה כו'. כ"ה גי' הת"י וכ"נ מפרש"י:

5 רש"י ד"ה כל השערים. שערי עזרה. כצ"ל ותיבת מזרח למחוק:

6 רש"י ד"ה אבולי דמחוזא. והיה רובן ישראל. ל"י להולמו דממ"נ אי ס"ל דשותפות נכרי פוטר אפי' מיעוט נמי ואי אינו פוטר אפי' מיעוט ישראל נמי חייב עי' ביו"ד ר"ס רפ"ו בב"י בבד"ה ובד"מ:

7 רש"י ד"ה בארטבין. שם האיש וכו'. לפי' זה לא יתיישב שפיר מלת אחד שאחריו:

8 רש"י ד"ה ושהנשים נאותות בהן. כלומר כו' ובית העצים שהנשים כו'. כצ"ל:

9 גמרא ושער המדי. הוא שער העשוי ככיפה כפרש"י וכדמוכח לקמן. וקרוב בעיני דצ"ל הטדי וטעות המעתיקים בין ט' למ' רגיל מאד שקרובים בתמונתם בכתב אשורי כי כן נקרא שער א' משערי הר הבית במדות פ"א מ"ג ושם פ"ב מ"ג איתא דהוא עשוי שתי אבנים מוטות זו עג"ז וכפי' הרמב"ם שם. ואולי שער העשוי ככיפה נקרא בא' הלשונות טדי. והתוי"ט הביא שם בשם ראבי"ה שגורס טרי ופירושו מוצב. והתוי"ט כ"ע שלא הבין ול"נ לפרש שהוא מלשון לעז וכמש"כ הרע"ב ברפי"ב דנגעים שלש בל"ר טר"י והוא ע"ש דתמונתו כדמות משולש לפי' הרמב"ם הנ"ל:

10 גמ' שם א"ק למען ירבו ימיכם כו' הני בעי חיי כו'. בגה"ש הניח בצ"ע דמה"ט ליכא לרבויי שותפים ע"ש. ול"נ דהמה מתרבו מגופיה דקרא מדכתיב ימיכם בניכם ל"ר וכדאיתא בחולין קלה ב ע"ש:

11 גמ' שם א"ק בבית ארץ אחוזתכם. נ"ל דר"ל מדכתיב בית בלא שום כינוי משמע בית מ"מ. וארץ אחוזתכם פי' א"י שנתנה להם לאחוזה:

12 גמ' שם ול"ק הא דאית בה בית דירה כו'. ולמסקנא אפי' דכפרים נמי דוקא באית בה ב"ד. וקשה במאי עדיפא בית השותפין דחייב מבהכ"נ דכפרים. ונ"ל משום דשותפין דרכן לדור בו אחד אחד זה שנה או שנתיים ואח"כ הב'. ולהכי אין להם חזקה זע"ז ב"ב מ"ב במשנה וע"ש בפי' רשב"ם ובגמרא ולכן נקרא מיוחד לכ"א בזמן שדר בו משא"כ בהכ"נ כולן מתפללין בה כאחד. ובזה אולי יתיישבו פסקי הרמב"ם מתמיהת הר"ן בנדרים מח בד"ה ולא דברו ע"ש אבל אם יש בה ב"ד לחזן א"כ היא מיוחדת לדירה רק לו לבדו. ונ"ל דלזה תכוון המשנה בביצה לז כלים המיוחדים לאחד מן האחים שבבית הרי אלו כרגליו דר"ל אף דעדיין לא חלקום וכולם שייכים בהם רק דבאותה שבת או יו"ט מיוחדים לאחד מהם להשתמש ואח"כ ישתמשו השאר כ"א יומו דאלת"כ תקשה פשיטא:

13 תד"ה שאין. גבי אביי ורבין דהוו אזלי כו' א"ל רבין לאביי ליעול כו'. כצ"ל: