רש"ש על יומא ע״ט

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מפרשים:
1 תד"ה הקיטע. ואפילו לפי' הרב פורת כו' ואי אפשר לו לילך כו'. כצ"ל:
2 תד"ה כותבת. מ"מ מאי מספקא ליה כו'. כצ"ל. ודע דלהב' פירושים דתוס' לא א"ש כ"כ קושיית הגמרא לקמן על הא דרב יהודה מההיא דסוכה ומה דאמור עלה. וכן דיוקא דרב זביד לקמן מב"ש דביצה:
3 תד"ה ולא. אני ראיתי את ריו"ח שאכל זית כו'. כצ"ל:
4 בא"ד וזית דירושלמי זית קטן מזית בינוני הוה. תימה דא"כ למה אמר מפני שגרעינתו ממעטתו תיפוק ליה דאף עם הגרעין אין בו כזית בינוני. ונ"ל דכלפי שאמרו בש"ס שלנו דזית גדול הוה כתבו דזית דירושלמי קטן הוה ובארו בעצמם כוונתם דלאו קטן ממש אלא מזית בינוני הוה. ועי' רא"ש בפ' כ"מ סי' ט"ז:
5 גמרא אימא אכלנום כאכילת עראי. כצ"ל:
6 רש"י ד"ה אם השלים. י"ד סעודות שאדם חייב לאכול בסוכה כו'. עי' בסוכה שם דמוכח מהכא דחזר בו ר"א. ואולי דדוקא במשנה שם שאמר ישלים ליל יו"ט האחרון ע"כ אמר אחר החזרה. אבל הברייתא אפשר לפרש דאם השלים ר"ל בז' הימים ומצי קאי אקודם חזרה. או דר"ל שיהיו סעודות כמו אותן שחייב לאוכלם בסוכה לאפוקי בשר וליפתן וכמו דמוכח הכא. והולך בכאן בשיטת התוס' דשם ד"ה חזר וד"ה במיני:
7 תד"ה לומר. וכותבת סתמא הוא כביצה כו' כדמשמע בשמעתא. כצ"ל:
8 בא"ד דלא מוקמינן כו' באכילה והוצאה כדפירשתי. כצ"ל: