מאירי על גיטין פ״ה

1 אמר לה חוץ מקדושי קטן ר"ל שהזכיר לה חוץ מפלני והוא קטן שנמצא שאינו בר קדושין מצד קטנותו אלא שהוא בר קדושין לכשיגדל שיור הוא ופסול שהרי מכל מקום הוא בא לכלל הויה והרי קטנה מתגרשת בקדושי אביה לאחר מיתת אביה על ידי עצמה משום דאתיא לכלל הויה ומכל מקום אם אמר חוץ מקדושי קטן דרך כלל ר"ל שלא תתקדשי לשום קטן יראה לי שאין זה שיור שהרי אין קטן דרך כלל בר הויה לעולם:

2 אמר לה חוץ מן הנולדים ר"ל שיש שם מעוברת ומשייר בה שלא תנשאי לאותו עובר הדבר ספק שמא מאחר שלא בא לעולם אינו שיור דהא עבד ונכרי איפשר דמיגיירי ואפי' הכי לא הוי שיור או שמא עבד ונכרי לאו לאיגיורי קיימי והני מיהא קיימי לאתילודי ומעתה מחמירין בה ויראה לי שאם אין כאן מעוברת שיאמר עליה כן בפרט אינו שיור וכן יראה לי בעבד שאפי' נתגלה דעת רבו לשחררו וכן נכרי שנתגלה דעתו להתגייר שאעפ"כ אינו שיור הואיל ובשעת הגט מיהא אינו שיור ויכולה לינשא להם אחר שנשתחרר ונתגייר שלא היה התנאי כלום:

3 אמר לה חוץ מבעל אחותיך אף זו ספק שמא הואיל ועכשו אינה אצלו בת הויה אינו שיור או שמא זימנין דמתה אחותה ומיתה שכיחה והוי שיור ומתוך כך הדבר ספק ויראה שאפי' אחותה גוססת הדבר ספק:

4 אמר לה חוץ מזנותך הרי את מותרת לכל אדם דרך אישות אבל לכל צד שבזנות תהי אשת איש גמורה אף זו ספק שמא הואיל ובנשואין לא שייר אינו שיור או שמא הואיל ושייר בביאה שיור הוא ומתוך כך הדבר ספק וכן אם אמר לה הרי את מותרת לכל אדם בביאה כדרכה הא לשלא כדרכה תהי באיסורך הדבר ספק:

5 אמר לה הרי את מותרת לכל אדם לעניני אישות וביאה אבל להפרת נדרים תהי עדין ברשותי הרי זה ספק שמא הואיל ולא שייר בביאה אין זה שיור או שמא הפרת נדרים מכלל אישות היא וכדכתוב אישה יקימנו גו' אלמא שמצד הפרת הנדר קרויה עדין אשתו וכן אם אמר לה חוץ מתרומתיך ר"ל שהיתה בת כהן ואין לה זרע והיה לה לשוב ולאכל בבית אביה והוא משייר בה איסור תרומה מצד אישותו הדבר בספק שמא הואיל ולא שייר בנשואין אינו כלום או שמא קנין כספו כתוב אלמא שהיא נקראת אשתו מצד אכילת תרומה כשהיא אשת כהן וכן הדין ליקרא אשתו מצד מניעת תרומת אביה מצד אישותו וגדולי הרבנים פירשו חוץ מתרומתיך שאם תנשא לכהן לא תאכל בתרומה ואינו כן שאפי' לא אמר כן אינה אוכלת שהרי אסורה היא לכהן ויש מפרשין חוץ מתרומתיך שהיא אשת כהן ומשייר בה שתאכל עדין בתרומה ושמא זהו שיור ואינו גט או שמא אינו שיור והוי גט ואסורה בתרומה:

6 אמר לה הרי את מותרת חוץ מירושתיך ר"ל שאני משייר בגיטיך שאם תמות אהא אני יורשך אף זו ספק שמא הואיל ולא שייר בביאה אינו שיור והוי גט ואינו יורשה או שמא הוי שיור ואינו גט ויורשה:

7 אמר לה הרי את מותרת לכל מי שיקדשך בכסף חוץ ממי שיקדשך בשטר שלא תהי מקדשת לו או בהפך כל שישייר אחת מדרכי הקדושין אף זו ספק שמא הואיל ומכל מקום החליטה לאחת מהן אינו שיור או שמא הואיל והוקשו הויות אהדדי שיור של אישות הוא כל אלו ספק ודנין בהן להחמיר:

8 המשנה השלישית והכונה בה בענין החלק השני והוא שאמר גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ר' יהודה אומר ודן יהוי ליך מני ספר תרוכין וגט פטורין ואגרת שבוקין למהך להתנסבא לכל גבר די תיצביין גופו של גט שחרור הרי אתה בן חורין הרי אתה של עצמך אמר הר"ם ר' יהודה סבר שעם היות גוף הגט הוא הרי את מותרת לכל אדם יתחייב מזה שיכתובו בו ודין די יהוי ליכי מנאי וגו' והלכה כר' יהודה ומותר לכתוב הגט באי זה לשון שיהיה ובאי זה כתיבה שתהיה וזה בשני תנאים תנאי בלשון תנאי בכתיבה אולם תנאי הלשון הוא שישמור מאלו הענינים בנסחת הגט אצלנו אולם תנאי בכתיבה שלא יהיה בו דמיון מובן בענין אחר מחסרון או מהפסד צורת האותיות המוסכמות אצל האומה ההיא:

9 אמר המאירי גופו של גט ר"ל עקרו הרי את מותרת לכל אדם ושאר הדברים אינן אלא דרך ספור וטכסיס הדברים לא שיפסל בכך ור' יהודה אומר שעל כל פנים צריך שיכתוב בו ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין למהך להתנסבא לכל גבר דתצביין והלכה כר' יהודה ומפני שידים שאין מוכיחות אינן ידים וכל שלא כתב לה כן אע"פ שכתב לה הרי את מותרת לכל אדם שמא לא בגט זה הוא מגרשה אלא בדבור בעלמא ושטר ראיה בעלמא הוא ורחמנא אמר ספר ואע"פ שראוי לומר שיש ידים מוכיחות שבגט זה מגרשה שמא אין הכונה אלא שתעשה כהיתר לכל אדם ומכל מקום במינאי מיהא אף ר' יהודה מודה שלא נפסל בכך שאין אדם מגרש אשת חברו כמו שביארנו בראשון של קדושיו בענין הרי את מגורשת ולא אמר ממני ובראשון של נדרים בענין ידים שאין מוכיחות ומתוך כך צריך שיכתוב ודן כו' כלומר שזהו הגט שמגרשה בו ואע"פ ששאלו בגמרא אי בעינן ודן אי לא ולא איפשיטא מכל מקום הא קיימא לן ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים ויש פוסקים שאף בודן לא נפסל שכל שבגט לא בעינן ידים מוכיחות אם במינאי שאין אדם מגרש אשת חברו ואם בודן שאין אדם מגרש בעל פה ונותן שטר לראיה ואין נראה כן וכבר ביררנו דבר זה בראשון של נדרים:

10 גופו של גט שחרור הרי את לעצמך או הרי את בן חורין ואין בו הכרח לדבור אחר וכן הלכה:

11 זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

12 אמר לאשתו בשעת מסירה או כתב לה הרי את בת חורין או לשפחתו הרי את מותרת לכל אדם אינו כלום אבל אם אמר לאשתו בשעת מסירה או כתב לה הרי את לעצמך במקום הרי את מותרת לכל אדם הרי זו מגורשת אמר לה אין לי עסק בך אינו כלום ולא סוף דבר אין לי עסק בך שהוא משלח את עצמו אלא אף באין לך עסק בי שאין לשון זה נאמר אלא בממון אבל אם כתב כן לעבדו יצא לחירות:

13 המוכר עבדו לגוים יצא לחירות וקונסין אותו לפדותו עד עשרה בדמיו וצריך שיכתוב לו גט שחרור להתירו בבת ישראל ואפי' כתב לו בשעה שמכרו לכשתברח ממנו אין לי עסק בך צריך ממנו גט שחרור וכבר ביארנו עניני שמועה זו כלה ומה שיש לפקפק עליה בראשון של קדושין:

14 הגט כשר בכל לשון ובכל כתב ובלבד שיזהר באי זה לשון שיכתבו שיכתוב בו דברים המורים באותו לשון אלו שהזכרנו בגופו של גט וכן בכתב שיזהר בחסרון האותיות או במלואן שלא יארע בו ספק הן מצד שיכתוב דבר שמשמעו לשני ענינים הן הפסד צורת אות עד שתדמה לאות אחרת אלא שתהא כל אות נכרת עד שיהא תינוק לא חכם ולא טפש יודע לקרות על הדרך האמור בספר תורה וכל שהוא כתוב בלשון עברי יזהר שלא יכתוב ודין ביו"ד שהדבר מוכיח מענין דין ר"ל דין הוא שאגרשיך הא משמע שאם אינו דין לא אגרשיך והרי שנפסדה הבנתו העקרית שאנו צריכין לה וכן לא יכתוב איגרת ביו"ד שיש לטעות בו שיהו שני תבות ושיהא משמעו אם זינת מלשון הנואף והנואפת שתרגום ירושלמי שבו גיירא וגיירתא והוא לשון האמור במסכת עבודה זרה י' ב' על בתו של אסוירוס גר גיריא וא"כ משמען של דברים שיהא גט אם זינת הא אם לא זינת לא יהא גט ויכתוב דתהויין ותצביין בשלשה יודי"ן שאם בשנים יהא משמעו תהויין ותצביין על רבות נסתרות לא על עצמה ויאריך וא"ו של תירוכין ושבוקין ופטורין שלא יהא כמשמע תריכין ושביקין ופטירין כלומר גט של בני אדם המגורשים ונמצא משלח את עצמו וכן יאריך לוא"ו של וכדו האחרונה שלא יהא כמשמע וכדי כלומר בדברי הבל ותעתוע ולא יכתוב לימהך ביו"ד שיבא לטעות להיות שני תבות וידמה כמי שאומר לי תהיי מגט זה ואילך כדרך שהיית ומהך לשון דרך וכן לא ידביק תגה של ה"א בגגה עד שידמה לחי"ת שיהא במשמע שלשחוק ומחוך הוא נותנו ולא יכתוב לאתנסבא באל"ף אחר הלמ"ד שיבא לטעות בשני תיבות כמי שאומר שלא תנשא אלא להתנסבא:

15 ודקדוקים אלו כתבו הגאונים שלא נפסול בהם את הגט אלא בערער הבעל וטוען שעל סמך פיסולו נתנו אבל בלא ערער לא ומכל מקום גדולי המחברים פוסלין בו אף בלא ערער ואין הדברים נראין ואף בערער הבעל יראה דוקא בשאין העדים לשם אבל אם היו העדים לשם בית דין שואלים מהם היאך נצטוו ואם מעידים שבגט כשר בלא שום שיור נצטוו וטעות בעלמא היה מתירין אותה אף בערער הבעל וכן נראה לי:

16 והתקין עוד רב לכתוב בגט מן יומא דנן ולעלם מן יומא דנן לאפוקי מדר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח ואע"פ שהלכה כמותו בממון בגט אינו כן ואם לא כתבו אינו גט ויש אומרין שלא תקן אלא לרוחא דמילתא ואם לא כתבו לא הוי גט פסול ולעלם לאפוקי מדרבא אמר רב נחמן בהיום אי את אשתי כמו שכתבנוה למעלה ואף זו לדעתנו אינו גט כלל אלא שאף בזו נחלקו קצת מפרשים לומר דלרוחא דמילתא תקין ובדיעבד לא הוי גט פסול ויש אומרין בשתיהן שבדיעבד מגורשת וישתקע הדבר:

17 אף כשיכתוב דברים אלו צריך הוא לכתוב הרי את מותרת לכל אדם ואע"פ שהוא כותב למהך להתנסבא לכל גבר דתצביין זו אינה אלא היתר נישואין וצריך הוא להתירה אף לזנות שהרי חוץ מזנותך פסול כמו שביארנו ויש חולקין לומר שאינו צריך ממה שאמרו ביבמות בפרק האשה רבה הורוה לינשא וקלקלה חייבת שלא התירוה אלא לינשא ואמרו שם צ"ב א' מאי קלקלה אלמנה לכהן גדול שלא התירוה אלא בנישואי היתר אבל זינתה פטורה שכל שמתירים לינשא זנות בכלל וא"כ מה צורך להרי את מותרת ואף גדולי הרבנים לא כתבוהו בנסח שלהם ומ"מ גדולי הפוסקים וגדולי המחברים כתבוהו וזו שביבמות אינה ראיה שכל שבית דין מתירין לינשא בעין יפה מתירים ודעתם לעשותה כפנויה לגמרי שאין מתירין למחצה אבל נשואין האסורין לפנויה לא עלה על דעתם אבל מגרש בעין רעה מגרש וכל שאיפשר לו לשייר חוששין לו ואם באת לדמותה להיתר בית דין אף אתה אמור ששייר נשואי עבירה כי התם ומתוך כך צריך לכתוב הרי את מותרת לכל אדם וכן נראה אחר שהכל מודים שהוא גופו של גט וכמו שאמרו וצריך להניח מקום הרי את מותרת לכל אדם:

18 כבר ביארנו טעם להצריך כל שום וחניכא וכו' בפרק השולח נהגו העם לכתוב כן אף בשם האב וכן בשם עירו מנהיגים לכתוב וכל שום אף למקום האב עד שרבים מצריכים במי שהוא מעיר אחת ואביו מאחרת לכתוב אנא פלני דממקום פלני בר פלני דממקום פלני וכל זה שופרא דגיטא ורוחא דמילתא וכן יש כשמגיעין לוכדו תרוכית יתיכי שכופלין וכותבין אנת פלנית בר פלני וכל שום דאית ליכי ואין צורך בכך אלא ותרוכית יתיכי די תהוייין כו':

19 ונסח הגט לפי מנהגנו במנין י"ב שטין הנהוגות לזקנים בענין זה כך הוא ברביעי בשבת בעשרים יום לירח פלני שנת פלנית לבריאת עולם למנין שאנו מונין בו במגרש פלני או במתא פלנית או במגדול פלני לפי מה שהוא דעל נהר פלני יתיב איך אנא פלני בר' פלני דממקום פלני וכל שום אוחרן וחניכא דאית לי ולאבהתי ולאתראי ולאתריהון דאבהתי צביתי ברעות נפשאי בדלא אניסנא ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי אנת פלניתא בת ר' פלני דממתא פלנית וכל שום אוחרן דאית ליכי ולאבהתיכי ולאתריכי ולאתריהון דאבהתיכי דהוית אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי דתהוייין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דתצבייין ואינש לא ימחה בידיכי מן שמאי מיומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל:

20 ואם הוא ממקום אחר ודר עכשו במקום זה כותב פלני דממקום פלני ודיירנא השתא במקום פלני או דאיתילידנא במקום פלני ודיירנא השתא כו' וכן בשם שלה ואם הוא ממקום אחד ואינו דר במקום אחר אלא שהוא עכשו במקום זה שמגרש בו כותב דהוינא השתא במקום פלני ואם הוא גט של תנאי כותבין את התנאי לאחר התורף ויש שאין נוהגים לכתבו כלל בתוך הגט אלא שמוסרו לה בתנאי והעדים כותבים את התנאי מצד אחר אם רצו כדרך שכתבנו למעלה ומ"מ בגיטא דשכיב מרע אע"פ שאפשר שלא לכתבו בתוך הגט אלא שיאמרהו לה בשעת מסירה כמו שכתבנו בפרק קורדיקוס רוב העולם נוהגים לכתבו בתוך הגט והוא שכותבין נסח הגט מתחלתו כשאר גיטין וכשמגיעין וכדו פטרית וכו' הם כותבים וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי מעכשו אם מתי דתהוייין רשאה וכו' עד סוף הגט וכשכתב כדת משה וישראל כותב ואם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט מעכשו ואם לא מתי לא יהא גט ואם רצה כותב בראשון מעכשו אם מתי מחולי זה:

21 ולחכמי נרבונא מצאתי גט שכיב מרע שהיו חתומים בו שני גדולי עולם הרב ר' יוסף משה בר' יוסף וה"ה ר' אליעזר בר' זכריה וראיתי שלא כתבו בו דהוית אינתתי מן קדמת דנא וראיתי נסח שלהם כך:

22 בששי בשבת בששה ימים לירח תמוז שנת ד' אלפים ותתצ"ד לבריאת עולם כמו שמונים כאן בנרבונה מתא איך אנא לוי בר' יוסף דממדינת הים נרבונה דעל אנבי נהרא וכל שום וכו' צביתי וכו' ופטרית וכו' אנת מרת ריינה בת מר שמואל דממדינת בדירש ודרה היום בנרבונה וכל שום וכו' עד ולאתריהון דאבהתיכי וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי מהיום אם מתי מחולי זה דתהויין רשאה וכו' עד כדת משה וישראל ואם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט מעת שאני בעולם ותהיי נאמנת עלי שלא נתיחדתי עמך ואם לא מתי לא יהא גט משה ב"ר יוסף נ"ע אליעזר ב"ר זכריה י"ץ:

23 גט שהיה בו מחק או גרד או ביני חטי ולא נתקיים אם במקום הטופס כשר אבל במקום התורף אינו גט אלא אם כן כתב קיומו למטה כדין שאר שטרות ואפי' הרקיב או ניקב כלו או נמחק או ניטשטש כל שיכול לקרותו תינוק לא חכם ולא טפש כשר ואם לאו אינו גט ומכל מקום דוקא בשאין שם עידי מסירה אלא שיוצא מתחת ידה בעידי חתימה אבל אם היו שם עידי מסירה כל שהם מעידים שקבלתהו בכשרות אפי' מצאו שם אח"כ מחק או גרד או ניטשטש או נקרע שתי וערב או אפי' אבד כשר ולגדולי המחברים ראיתי היה שתי וערב כשנתן לה בפניהם ולא הבנתי וכן כתבו שהגט שנמצא קרוע קרע בית דין שזו היא קריעת שתי וערב הרי זה בטל אבל בקרע אחר כשר וכתבו בו גדולי המגיהים שאף בקרע בית דין כל שנתקיים בחותמיו ויוצא מתחת ידה כשר ולא אמרו פסול אלא שלא לגבות בו מפני שחוששין שכבר גבתה בו וקרעוהו ב"ד: