1כבר ביארנו בששי של קמא שמי חטאת הוא אחר שנתערב האפר בתוכם אבל קודם שנתערב האפר בהם אין נקראין מי חטאת אלא מי המלוי וכן ביארנו שלענין מלאכה מי המלוי חמורים ממי חטאת שמי המלוי כל שנתעסק במלאכה אחרת בעוד שהוא ממלא נפסלו מצד היסח הדעת שאי אפשר לאדם לכוין לשני דברים כאחד אבל מי חטאת אין מלאכה אחרת פוסלת בהם הא מלאכת עצמם מיהא פוסלת בהם בין מלאכה שבגופן בין שכנגדן ובגופן הוא כגון שיש בו שנתות ונתן בו מי חטאת ויודע לפי השנתות עד אי זה שנת המים עולים לליטרא בשר והכניס זה הבשר לתוכו כדי להבחין אם יש שם ליטרא בשר וכנגדן הוא ששקל כנגדן כגון שנודע לו כמה ליטראות מים בתוכו והניחן בכף עם הכלי ושם הבשר בכף שניה אלא שכנגדן לא נפסלו אלא בשהסיח דעתו מהם וכן פרה עצמה נפסלת במלאכה ולא סוף דבר שעלה עליה עול אלא כל שרכב עליה או נשען עליה ואפי' מחשבת מלאכה פוסלת בה כגון הכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש אע"פ שלא דשה ומעתה העושה מלאכה הפוסלת במי חטאת ובפרה עצמה במזיד חייב מתורת קנס אע"פ שלא כיון להזיק הואיל ומ"מ מזיד הוא ויודע בפיסולן חייב מתורת קנס ולא מן הדין שהרי היזק שאינו נכר הוא אבל אם לא עשה מעשה בגופן אלא במי חטאת ששקל כנגדן והסיח דעתו ובפרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש ולא דשה אף קנס אין בו אלא פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ויש אומרין שאף שקל כנגדן חייב מתורת קנס אבל כיון לשקול את המים בדבר אחר זו היא שתלויה בהיסח הדעת וכן יש חולקים בקצת דברים שכתבנו בשמועה זו וכבר ביארנוה יותר בששי של קמא:2מי שגזל מטבע ונפסל תרומה וניטמאת חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי יש לך לפניך ובמטבע מיהא יש אומרין דוקא בפסלתו מדינה אלא שיוצא במדינות אחרות ויש אומרין אף בפסלתו מלכות וכבר ביארנוה בתשיעי של קמא:3השוחט או המבשל בשבת שלא לצורך חולה בשוגג מותר לערב בין לו בין לאחרים וליומה אסורה בין לו בין לאחרים במזיד אסורה לו לעולם ולאחרים מותר לערב ויש בדין זה קצת תנאים וכבר ביארנו הכל בכדי הצורך בראשון של חולין:4הנוטע בשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור שהלכה כר' יהודה ואם נטע בשביעית אף זה יעקור בין בשוגג בין במזיד ואע"פ שלדעת ר' מאיר בשבת בשוגג יקיים ובמזיד יעקור ובשביעית לר' יהודה בשוגג יקיים במזיד יעקור ואתה פוסק בשביעית כר' מאיר ובשבת כר' יהודה והרי זה בכלל הכסיל בחשך הולך אינו כן אלא שהלכה כר' יהודה ובשבת בין בשוגג בין במזיד יעקור ובשביעית אף ר' יהודה לא אמר בשוגג יקיים אלא דבאתריה חמירא להו שביעית ולא אתי לאקולי אבל ברוב מקומות ישראל חשודים על השביעית ואם אתה אומר שבשוגג יקיים אף כשהוא מזיד יאמר שוגג הייתי ואע"ג דבשבת מיהא חמירא לכולהו ולא אתי לאקולי והוה לן למימר בשוגג יקיים משום חומרא דשבת בדבר הקיים גזרו בו שיעקור:
