ריטב"א על יומא ס״ח

1 הגרסא הנכונה וכן היא בת״כ ובפי׳ רש״י ז״ל תנו רבנן יוציא אל מחוץ למחנה להלן אתה נותן שלש מחנות וכאן אתה נותן מחנה א׳ אלא לומר לך כיון שיצא חוץ למחנה אחת מטמא בגדים וה״פ כי לגבי פר העלם דבר של צבור אמר הכתוב שצריך להוציאו וכן לפר יום הכפורים חוץ לשלש מחנות דהא אתקוש התם מדכתי׳ עלה ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת ודרשי׳ התם לפר זו פר יום הכפורים וכאן לא כתב הכתוב אלא מחנה א׳ אלא ודאי לא נאמר כאן מחנה אחת אלא לענין טומא׳ בגדים של המוציאו. ויש גורסין נאמר כאן יוציא ונאמר להלן יוציא מה להלן חוץ לשלש מחנות וכו׳ ולא נהירא דהאי יוציא לגופיה איצטריך ולא לג״ש אלא כך יש לפרש גרסא זו כמו הראשונה ואדרשא דהתם סמכי׳ דנפקא לן מדכתי׳ כאשר עשה לפר החטאת:

2 ר׳ אליעזר אומר נאמר כאן מחוץ למחנה ונאמ׳ להלן בפרה אדומה מחוץ למחנה מה כאן ביו״הכ חוץ לג׳ מחנות אף להלן חוץ לשלש מחנות ואע״ג דיו״הכ גופיה מהיקש בא סבר לה כמ״ד דבר הלמד בהקש חוזר ומלמד בג״ש והיינו נמי דאמרינן דמה להלן בפרה הוי במזרחה של ירושלם הכא נמי במזרחה. ואלו פרה גופה מהיקיש אתיא דאתקש הזאה להזאה דכתיב בה אל נכח פני אהל מועד כדאיתא בפרק ב׳ דזבחים. ויש שפי׳ דאפילו למ״ד דדבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בג״ש בקדשים דהא מני רבי שמעון היא דאמר פרה קדשי בדק הבית היא וכחולין דמי לגבי הא:

3 ודילמא במקומו משופך קא מפלגי. אבל דכולי עלמא בבית הדשן נשרפין:

4 ולא המסדר את המערכה. פי׳ ואפילו המסדר את האיברים עליה והיינו דאמרינן ואיזהו שורף זה המסייע בשעת שריפה להפך באיברים:

5 דשווייה חרוכה. לת״ק מטמא בגדים שלא מיעט אלא משנעשה אפר. ולרבי שמעון אינו מטמא בגדים:

6 כיון שהגיע שעיר למדבר נעשית מצותו ומתחיל לקרו׳ הפר׳ ותו לא מידי. ובהכין סליק פירקא ברחמי שמיא:

7 פרק ז׳ בא לו כ״ג לקרות. פ׳ לקרות בענין היום כדמפרש לקמן. ובירושלמי בעי מנין למקרא הפרשה ר׳ אידי בשם ר׳ יוחנן כתיב ויעש מה ת״ל כאשר צוה ה׳ מכאן לקריאת הפרשה. לומר דאפילו צואות יש לו לעשות כאשר צוה לומר שיקראם אף הוא בדיבור כאשר צוה ה׳ בדבור:

8 אם רצה בבגדי בוץ קורא. ודוקא בבגדי בוץ אבל לא בבגדי זהב שאין ללבוש בגדי זהב אלא לצורך עבודה שכל המשנה בגדים מעבודה לעבודה טעון טבילה וקדוש כדאיתא בפר׳ הממונה ואין טבילה וקדוש אלא לעבודה חשובה וקריאת פרשה אינה אלא צורך עבודה כדאית׳ בגמרא:

9 חזן הכנסת. פירו׳ הוא הממונה על משמרת עניני הכנסת לתקנם ולהזמינם והוא מלשון חזני מתא שבפרק השוכר את הפועלים וכולה מתני מפרש בגמרא:

10 גמרא שמעת מינה בגדי כהונה מותר ליהנות בהם. פי׳ במקדש מיהת אפילו שלא לצורך עבודה דאלו חוץ למקדש ליכא למידק מהכא כי קריאה זו בעזרת נשים הית׳ כדאי׳ לקמן: