ריטב"א על יומא נ״ד

1 חמשים ושתים שנה. פי׳ כי מן החרבן ועד תשלו׳ ע׳ שנה דפקידה שהיתה בימי כרש היו נ״ב שנה כי מגלות יהויכין ועד גלות צדקיהו והחרבן היו י״ח שנה כדאמרינן התם גלו בשבע גלו בשמונה גלו בי״ח גלו בי״ט וכדפ״רשי ז״ל.

2 משונה מחברותי׳ פיר׳ רש״י ז״ל אחת מן הטבלאות של שיש שברצפה היתה גבוהה מחברותי׳ מעט.

3 בשעה שנכנסו גוים להיכל מצאו כרובין מעורין זה בזה. הקש׳ הרב בן מאוש ז״ל דהא בב״ב אמרינן שלא היו פניהם איש אל אחיו אלא כשהיו עושין רצונו של מקום. ויש מתרצים דהתם בכרובין דמשה אבל הכא בכרובים דצורתא שבכותלים תמיד היו מעורין. ותימה דא״כ היכי אמרינן לעיל שהיו מראין להם כרובים דצורתא להראות חיבתן לפני המקום. והנכון כמו שפי׳ הרא״ם ז״ל דהני נמי בנס היו מעורין עכשיו אלא שנעשה נס לרעה כדי לגלות ערותן.