רש"י על בבא קמא צ״ט

1 והקדיחו יורה - נתקלקל הצבע מעצמו:

2 לאחר נפילה - לאחר שקלט הצבע ונעשה שבח בצמר:

3 לימא שמואל לית ליה דרב אסי - הואיל ומהדר לאוקמי בהכי מתניתין ומהשתא לא עבדינן כרב אסי דהא קיימא לן כשמואל בדיני:

4 אמר לך - הא מתניתין דמשמע דאי הקדיח לאחר נפילה יהיב ליה נמי דמי שבחיה כגון שצמר וסמנין דבעל הבית דהא ליכא למימר אומן קונה בשבח כלי דסמנין הוא דמשבחי ליה וצבע שכיר בעלמא הוא ודאי אומן שהסמנין שלו קונה בשבח כלי ואין משלם אלא דמי צמרו:

5 דחויי מדחי ליה - כלומר ממתניתין לא תסייעיה ולא משום דנשמע מינה דשמואל פליג אדרב אסי:

6 אמאי עובר - הא זבוני קא מזבן ליה ניהליה ולא שכירות היא:

7 בגרדא דסרבלא - פלוקי"ר בגדים:

8 לבטושי - פלארא"ש בלע"ז ושכרו לדרכה והתנה עמו סכום הדריכות כל דריכה במעה דשכיר יום הוא ולא קבלן דליקני בשבחא:

9 ולמאי דסליק אדעתא מעיקרא דלא אגריה למנין בטשי - וקבלנות הוא וקתני עובר:

10 מסייע ליה לרב ששת - לא גרסינן נימא:

11 נימא פליגא דרב ששת אדרב אסי - דמדקאמר עובר קסבר אין אומן קונה בשבח כלי ולא זביני נינהו וכיון דלא קני בשבחא היכא דנתן לו עצים לעשות מהן תיבה ועשאה ושיברה משלם תיבה:

12 בשליחא דאיגרתא - דקבלנות היא שלא שכרו ליום אלא להוליך לו אגרת למקום פלוני בההיא קאמר רב ששת דעובר דליכא שבחא דליקני:

13 עשה לי שירין - צמידין משלי אקדש לך בשכר פעולתך:

14 ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף - כיון שעלה שכרו לפרוטה נתחייבה לו מיד פרוטה והויא ליה מלוה גבה ואי לאו דאומן קונה בשבח כלי משום שכירות לא לימא ר"מ דתתקדש דהמקדש במלוה אינה מקודשת דמלוה להוצאה ניתנה ואינה בעין אלא משום דקסבר אומן קונה בשבח כלי וכי יהיב לה ניהליה מקדשה בשבחא דאית ליה בגוויה אף על פי שלא נתן לה ממון אחר ורבנן סברי לא קני ואינה מקודשת עד שיגיע ממון אחר לידה:

15 אינה לשכירות אלא לבסוף - כי מהדר להו ניהלה הלכך לאו מלוה הוא:

16 רבא אמר דכ"ע כו' - ודכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי ה"ג:

17 מלוה ופרוטה - כי יהיב לה פרוטה מדידיה:

18 דעתה אפרוטה - ומיקדשא להכי נקט פרוטה דקדושי אשה דיו להו בכך:

19 בשכר שעשיתי עמך - התקדש לי:

20 אינה מקודשת - הואיל וכבר החזירו לה והוא מלוה גבה:

21 בשכר שאעשה עמך מקודשת - דאינה לשכירות אלא לבסוף וכי מהדר להו ניהלה מיקדשא ליה בשכרו:

22 וכל שכן שעשיתי - דמיום שהחזירו לה נזקף שכרו עליה במלוה:

23 בשכר שאעשה עמך אינה מקודשת - דקסבר ר' נתן ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף וכל פרוטה ופרוטה הוה ליה מלוה:

24 ואם הוסיף כו' מקודשת - דקסבר מלוה ופרוטה דעתה אפרוטה ואילו לרבי נתן אע"ג דהוסיף לה אינה מקודשת דדעתה אמלוה:

25 טבח אומן שקלקל חייב - וכ"ש הדיוט דלא היה לו לשוחטה הואיל ואינו בקי:

26 דקעביד בשכר - דמזיק חייב באונסין דאדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד מדקרי ליה מזיק לחייבו באונס ש"מ באותו שכר קאמר וקמ"ל דפושע הוא דלא חשיב ליה אונס אלא פשיעה דהוה ליה למירמיה אנפשיה שמא תפרכס הבהמה ויזהר בה:

27 אומן פטור - דאנוס הוא:

28 לעכר מוחך - כמו מים עכורים:

29 קא מותיב ליה - הא מילתא:

30 התם בקראי פליגי - וגזירת הכתוב הוא בפ' שור שנגח ארבעה וחמשה:

31 בידים קלאו מיניה - שנתכוון לשנות:

32 לטחון - אדם הממונה על כך ועליו ללותתן במים וכותשן במכתשת להסיר הקליפה החיצונה כדי שתהא סולת נקיה:

33 סובין - גסין ממורסן:

34 ניפולי - נשבר ונופל כשאוחזין אותו:

35 כנושא שכר - אף זה חייב כנושא שכר ואף על פי שאין נושא אלמא פשיעה היא ולא אונס גבי שומר חנם נמי חייב:

36 מגרומתא - שחט מתוך אחת הטבעות והגרים חוץ בין טבעת לטבעת ושייר מלא החוט על פני רובה ורבי יוסי ברבי יהודה מכשר ליה במלא החוט על פני רובה ורבנן בעו על פני כולה בהכל שוחטין חולין דף יח.:

37 בההוא גברא - בעל הבהמה:

38 לכשיצא כו' - בדיין קמיירי בסנהדרין:

39 דלא אכלך ספק איסורא - דמספקא ליה הלכתא כמאן אי כרבנן דאסרי אי כרבי יוסי ברבי יהודה דמכשר:

40 ומנעך מספק גזילה - דאי כשרה היא הוי טבח פטור:

41 המראה דינר - לדעת אם טוב הוא ויקבלנו מחבירו:

42 דנכי ואיסור - שולחנין אומנין היו:

43 טעו בסיכתא חדתי - שנפסל המטבע והעמידו צורה אחרת ועדיין לא היו בקיאין בה:

44 סיכתא - קויי"ץ בלע"ז:

45 דין עסק ביש - סחורה רעה היא שעל עסקי חנם אני מפסיד שלא היה לי לראותה: