רש"י על בבא קמא ע״ב

1 דלא אכלי בשרא דתורא - לא דקדקתי טעמו של דבר:

2 ומאי שנא סיפא - כיון דרישא אפי' לא עמד בדין קאמר רחמנא דחמשה בקר ואפי' חמשה חצאי בקר סיפא כשמת אביו ואחר כך טבח ומכר למה לא ישלם לאחיו את חלקם:

3 וטבחו - כולו משמע:

4 ש"מ - מדקתני מתניתין השוחט חולין בעזרה חייב:

5 אינה לשחיטה אלא לבסוף - הלכך כל כמה דטבח דמריה קא טבח ובגמר שחיטה הוא דמיתסר בהנאה:

6 מתחילה ועד סוף - וכל כמה דחשיב הויא מחשבה:

7 כגון ששחט מיעוט סימנין בחוץ וגמרן בפנים - או השלימן לרוב דבגמר טביחה הוא דאיתסרא ועד השתא דמריה קא טבח:

8 אינה לשחיטה אלא לבסוף - הלכך כל כמה דטבח דמריה קא טבח ובגמר שחיטה הוא דמיתסר בהנאה:

9 מתחילה ועד סוף - וכל כמה דחשיב הויא מחשבה:

10 חולין שנשחטו בעזרה - פלוגתא היא במסכת קדושין דף נח. אי דאורייתא היא אי דרבנן:

11 דאי ס"ד דאורייתא - היכי מתרץ רבי יוחנן למתני' הא בפורתא קא מתסרא לה:

12 כי קא מחייב - בתשלומין:

13 אההוא פורתא - מחייב דכי היכי דהוי שחיטה לענין חולין בעזרה בתחילתה הוי נמי טביחה לענין תשלומין:

14 וגמרן בפנים - דאיכא וטבחו כולו קודם שנאסרה בהנאה: מתני':

15 משלמין לו את הכל - ובגמ' מוקי לה כשהוזמו תחלה על הטביחה:

16 והאחרונים משלמים ג' - לשור וכגון שהוזמו אחרונים תחילה דאי עדי גניבה הוזמו תחילה בטלה לה עדות טביחה דדלמא בעלים מכרוהו לו וכי מיתזמי אמאי משלמי:

17 בטלה עדות שניה - והוא משלם כפל משום ראשונים והן פטורין דאין עדים משלמין ממון עד שיזומו שניהן:

18 בטלה כל העדות - והוא פטור והן פטורין ואפי' חזרו והוזמו אחרונים אחרי כן אין משלמין שהרי בטלה עדותן כבר והוכחשו דכיון דלא גנב לא טבח ואהכי לא מחייבו אלא אעמנו הייתם שסתרו גופה של עדות וכ"ש אם הוזמו שנים הראשונים תחילה שעדות שניה בטלה אלא שבזמן שלא הוזמו אלא אחד בטלו שתיהן אבל כשהוזמו שניהם לא בטלה עדות ראשונה אלא משלמין כפל:

19 גמ' למפרע נפסל - העיד בניסן והוזם על עדות זו באייר כל העדיות שהעיד בינתים פסולות דמשעה שהעיד עדות זו נפסל:

20 מכאן ולהבא - משהוזם:

21 אל תשת - ידך עם רשע: