רש"י על בבא קמא ב׳ א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

1 בבא קמא פתח ↗

מַתְנִי׳ אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין: הַשּׁוֹר, וְהַבּוֹר, וְהַמַּבְעֶה, וְהַהֶבְעֵר.

2 ביאור ראובן פתח ↗

רש"י ד"ה השור והבור. "כסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה". דקשה ליה, "הא דלא תנינהו כסדר לא הרי דסיפא", בשיטה מקובצת בשם הרא"ש.

3 ביאור ראובן פתח ↗

והנה בילדותי שמעתי מתלמיד חכם אחד בעיר מולדתי, ר' יאשע צביה'ס ז"ל, דאפשר לאמר שאף רב ושמואל גרסו במשנה מבער, ופליגי בפירוש כי יבער הכתוב בתורה: רב סבר, כי יבער הוא לשון השחתה, דהיינו, שהאיש בעצמו ישחית את השדה, ולפיכך קאמר "מבער" זה אדם; ושמואל סבר, כי יבער הוא לשון מזיק על ידי בהמה כדפירש רש"י בחומש, דהיינו, שירעה שם בהמותיו, ולפיכך קאמר, "מבער" זה השן.

4 ביאור ראובן פתח ↗

וקשה, היכי תנא התנא רגל בשם מבעה? דבשלמא שן, משום דכתיב נבעו מצפוניו - אבל מה שייכות בין רגל למבעה? ושמא יש לאמר, דהירושלמי גרס "המבער", ותנא אקרא סמך, דכתיב, "כי יבער איש שדה או כרם", ופירש בתריה בקרא, "ושלח את בעירו ובער בשדה אחר", כלומר, כי יבער במה? בשלח ובער, דהיינו ברגל ושן, ולפיכך כלל התנא שן ורגל בשם אחד, המבער. ולפי זה ניחא, דממש כסדר שהם כתובים בפרשה סדרם במשנה, דפרשה ראשונה נאמרה בשור נגח, דהיינו קרן, ופרשה שניה נאמרה בבור, ואחר כך כתיב כי יבער איש שדה או כרם, וסמיך לזה כתיב כי תצא אש. והצעתי את הדבר לפני הגאון ר' אהרן קאטלער נ"י והוטב בעיניו.

1 מתני' ארבעה אבות נזיקין - אבות קרי להנך דכתיבן בקרא בהדיא ובגמרא מפרש הי ניהו תולדות:

2 השור והבור כו' - כסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה דפרשה ראשונה נאמרה בשור שניה בבור:

3 מבעה - מפרש בגמ':

4 הבער - כי תצא אש:

4 פני יהושע פתח ↗

בד"ה הבער כי תצא אש. הא דלא פירש סתם הבער היינו אש נראה דק"ל לישנא דמתני' דקתני וההבער ולא נקט והמבעיר לכך פירש דלשון הבער היינו כי תצא אש שפירושה תצא מעצמה וזהו אש דקרא דכתיב בזה הלשון ממש משא"כ המבעיר משמע בידים לכן נקט הבער וק"ל. אבל האמת יורה דרכו כשנדקדק בלשון רש"י שכתב מבעה מפרש בגמ' ולא קאמר והמבעה כלישנא דמתני' וכן גבי הבער לא נקט וההבער כלשון המשנה. לכן נראה דלא בא לציין כאן במשנה אלא כל זה הוא דיבור א' עם הקודם שבא לפרש סדורן כאן על סדר המקראות וגם על מה שכתוב לפני פניו דקרי אבות להנך דכתיבי בקרא בהדיא וכבר פי' שנים מהם שהם שור ובור שנכתבו בשני פרשיות הסמוכים וע"ז מפרש והולך מבעה היכן נאמרה מפ' בגמ' וכוונת רש"י כשמואל שהלכתא כוותיה ואש נאמרה תיכף אחר בור ומפ' עוד הבער היכא כתיבא כי תצא אש שכתוב כן בתורה אחר מבעה וזה נכון. אלא לפי דמבעה תליא בפלוגתא לא רצה להאריך. ובודאי דלרב א"צ לפרש טעם הסמוכים אלא בשור ובור שהם סמוכים ממש משא"כ אינך נסדרו בסדר לא הרי כמ"ש התוספות:

רש"י על בבא קמא ב׳ ×¢×´×:ב׳ »