רש"י על בבא קמא ס״ז

1 צלעות הבית והעובים - קרא כתיב גבי בית עולמים:

2 המלטטים - המלטי כדאמרינן בהשותפין ב"ב דף ו. שנותנים נסרים סביב פתחי חלונות ופתחין ובמקום חורי קיבוע הקורות:

3 אלו המרישות - אלמא בתר הכי קרי להו נמי מרישות:

4 ר' זירא אמר - מריש היינו טעמא דלא מקניא בשינוי השם משום דחוזר לברייתו הוא אם יסתר הוי כשורא כדמעיקרא אבל אברזין תו לא מקרי משכא:

5 דמעיקרא קציצתא - שקודם שחקקו נקרא קציצת עץ בעלמא:

6 ולבסוף קבעו - והמשיך בו מי גשמים או מי נהר למקוה פסלו משום מים שאובין:

7 קבעו ולבסוף חקקו - לאו כלי הוא אלא ארעא סמיכתא היא:

8 שאיבה - מה שמקוה נפסל בג' לוגין מים שאובין מדרבנן הוא:

9 אנס - חמסן דיהיב דמי:

10 הקדישן הקדש - ואסור ליהנות:

11 ותרומתן - אסור לזרים אלמא קני ליה לגזילה ביאוש:

12 על גזל אביו - בהגוזל לקמן בבא קמא ד' קד: מפרש לה אפילו נשבע אביו לשקר אבל אקרן מחייב ליה קרא כדאמרינן התם:

13 את גזילו - וממילא אימעוט גזל אביו:

14 ה"ג וכ"ת הא כתיב תחתיו תחתיו חד תחתיו מייתר כו' - וכ"ת הא כתיב תרי זימני תחתיו דמישתמעי חד אשור וחד אשה דאי תרוייהו אחד קיימי הכי איבעי ליה למיכתב ה' בקר וד' צאן ישלם תחתיו לאו מילתא היא דאיכא למימר חד תחתיו אייתר לדרשה אחרינא ואכתי תשעה משתמעי בין אשור בין אשה:

15 נגידים - גויעים כדמתרגמינן ויגוע ואיתנגיד בראשית נ כלומר כחושין וקרובין למות:

16 ה"א עד דגנב תרתי וטבח לחד ומזבין לחד - להכי אצטריך שור או שה דרישא למימר דאע"ג דחד הוא דגנב מחייב:

17 ואימא עד דגנב תרתי - כדכתיב בסיפא תחת השור תחת השה ולהכי אצטריך שור או שה דרישא:

18 או מכרו כתיב - דמשמע או טביחה או מכירה דהא כתיב או לחלק:

19 שנשתרש - עשה שרשין כלומר נתחזק בחטא שקנאו ומהנו מעשיו:

20 אילימא לפני יאוש - מכרו: