רש"י על בבא קמא קט״ז

1 תשפך הכל - כולה ביחד:

2 בשדה תשפך הכל - דאדממטי ליה לגו ביתא אתי ביה לידי תקלה:

3 אין הכרעה שלישית מכרעת - טעם עצמך אתה אומר ולא כדברי אחד מהן ששניהם לא הזכירו בית ושדה והיכי דמי הכרעה כגון אי הוה תני ב"ש בין נטמאת בבית בין בשדה תשפך הכל וב"ה אומרים בין בבית ובין בשדה תעשה זילוף ר"ש אומר נטמא בשדה תשפך הכל בבית תעשה זילוף דטעמא דתרוייהו קמכרע והוו להו לגבי בית תרי ולגבי שדה תרי והלכתא כתרי שאין עומדין דברי יחיד במקום שנים דאחרי רבים להטות כתיב שמות כג כי ההוא דקולי מטלניות דבמה מדליקין שבת דף כט. אבל הכא דאינהו לא גלו דעתייהו דליהוי שום מידי חילוק בין בית לשדה טעמא דנפשיה קאמר:

4 מעבורת - ספינה רחבה שעוברים בה רוחב הנהר:

5 דאפסדתן כוורי בזוזא - והיינו בשכרו דקתני טול דינר בשכר שאתה מפסיד כאן ותעבירני נותן לו אותו שכר משלם ומתני' נמי הרי הפסידו ניכר:

6 דבידים קא פסיד - שופך את יינו בידים בשבילו:

7 ירד להציל - ע"מ שיתן לו דמי שלו:

8 ועלה שלו מאיליו מהו - מי אמרינן מעיקרא דאפקריה כאבוד דמי ומחייב לו היאך לשלומי והדר זכה ביה מריה מהפקירא או דלמא כיון דסליק סליק:

9 מן שמיא רחימו עליה - ויהיב ליה דמי כאילו מת:

10 לוינהו - נתחבר עמהם ארי והיה משמר בהמותיהם מחיות וליסטים:

11 קדים רב ספרא - קודם שיחזיק בהן אחר שהרי הפקר היה:

12 לרווחא דמילתא - שלא יהא ערעור בדבר:

13 דורמסקנין - פרושים לשון מורי. לשון אחר אדרופיי"ש ועשב הוא הנאכל בשלקות קדירה:

14 לטורפה - לבזזה ונתפשרו עמהן בממון:

15 תייר - מראה להם הדרך:

16 אף לפי נפשות - שטעות הדרך במדבר סכנת נפשות היא:

17 ולא ישנו ממנהג החמרים - שאם נהגו לתייר לפי ממון או לפי נפשות עושין:

18 בכוסיא - בפשיעה:

19 אין שומעין לו - שמא לא יקח החמור והם לא התנו אלא כדי שיקח החמור ויהיה מוסר נפשו לשמור עמהן בלילות מן החיות וליסטים:

20 קא מנטר ליה - ואפילו אם יאמר האחד אני יכול לשמור יפה אבל שנים איני יכול לשמור:

21 קמ"ל - דאמרי ליה לא כ"ש דהשתא מסרת נפשך טפי:

22 מחשבין לפי משוי - אם השליך זה מאה ליטרין זהב ישליך זה מאה ליטרין ברזל:

23 בניסן - שגדל הנהר מהפשרת שלגים ומן הגשמים מרחקים חד אשלא מלא חבל משפת הנהר לתוך המים ובתשרי שהמים חסרים והספינה גוששת אצל שפת הנהר רגילים להתרחק לתוך עומק המים תרי אשלי:

24 ואזל היאך בניסן למקום תשרי - באמצע המים ומתוך שהנהר גדול וחזק נטבעה:

25 הציל לאמצע - כל אחד מכיר את שלו ונוטל:

26 אי שיכולים - בעלים להציל לא אייאוש ואפי' אמר לעצמו גזלן הוא:

27 הכא בשותף - ובין יכולים להציל ובין אין יכולין להציל:

28 וכגון זה - במקום איבוד ממון:

29 שותף חולק - ואפי' לא ירצה חבירו:

30 אמר פליג - ומעכב חלקו את מה שהציל:

31 לא אמר לא פליג - ושפיר עבד דמסר נפשי' אעיסקא דתרוייהו הואיל והוא שותף עמו אורחיה למטרח אכולה עיסקא:

32 בפועל - שהיה שכיר לבעלי ספינה וכשאין יכולין להציל:

33 הדר ביה - וזכי מהפקירא:

34 רב אשי אומר - לעולם באיניש דעלמא וכגון דיכולין להציל ע"י הדחק:

35 מתני' ונטלוה מסיקין - אנסין גזלוה מן הגזלן:

36 מכת מדינה היא - דאנסוה ארעתא דאחריני ודהאיך:

37 ואם מחמת הגזלן - מפרש בגמרא:

38 גמ' צלצל - ארבה גזלן הוא שאוכל תבואות כל אדם:

39 דאחוי אחויי - שלא גזלה הוא עצמו אלא שמע מבית המלך שמבקשין לגזול שדות והראה להם טלו קרקע זו של פלוני: