רש"י על בבא קמא ט״ו

1 בני חורין - שיהו העדים בני חורין ובני ברית:

2 עבד אין לו יחס - דאמרינן בפרק הבא על יבמתו יבמות דף סב. הכל מודים בעבד שאין לו יחס כדכתיב עם החמור עם הדומין לחמור:

3 נכרי יש לו יחס - כדמפרש התם דכתיב הדרימון בן טברימון בן חזאל: עבד כנעני שייך במצות שהנשים חייבות בהן דגמר לה לה מאשה: לפניהם כולן בכלל:

4 קמייתא - איש או אשה כי יעשו דמשתעי בקרבן:

5 התם הוא דחס רחמנא עלה - דתיהוי כאיש לענין כפרה:

6 כי היכי דתיהוי לה חיותא - דאי לא הואי בכלל דינין הוי פרשי תגרי מינה:

7 איש דבר מצות - משלם בעל השור כופר ליורשים משום דבטליה ממצות:

8 ממונא - דין הוא שישלמנו ואינו קנס ונפקא מינה דאי מודה מקמי דאתו סהדי לא מיפטר:

9 לאו בחזקת שימור קיימי - שרגילין בנגיחה וצריכין שמירה:

10 בתשלומין - משמע דשניהן מפסדי ממון בתשלומין שזה משלם מחצה וזה מפסיד מחצה:

11 דשייך ניזק בתשלומין - כלומר מפסיד ממה שהיה ראוי לו דבעי למשקל כוליה שזה פשע בשורו שלא שמרו:

12 בתשלומין איתיה - בתמיה דמשמע שמפסיד מדינו:

13 לפחת נבילה - דכל פחת נבילה דניזק הוא והיינו דשייך ניזק בתשלומין שאפילו אותו קנס שזיכתה לו תורה אינו נוטל כולו:

14 הא תנא ליה רישא - חבתי בתשלומי נזקו וקתני עלה תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלים בנבילה ואמרינן לא נצרכא אלא לפחת נבילה:

15 מגופו - ואם אינו שוה חצי נזק מפסיד הניזק כדכתיב שמות כ״א:ל״ה וחצו את כספו:

16 מן העלייה - אם אינו שוה כנגד כל הנזק נוטל נכסים מביתו:

17 ואם איתא - דקנסא:

18 ליתני נמי הא - שחצי נזקו של תם קנס ואינו משלם ע"פ עצמו ומועד הוי ממון ומשלם ע"פ עצמו:

19 חצי כופר - מועד שהמית את האדם משלם כופר ליורשים ותם אפילו חצי כופר לא משלם:

20 רבי יוסי הגלילי היא דאמר - בפרק שור שנגח את הפרה לקמן בבא קמא דף מב. תם משלם חצי כופר וליכא שיורא דאי משום דהאי משלם כופר שלם והאי לא משלם אלא פלגא כופר לאו שיורא הוא דהא תני לה תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם וכופר בכלל:

21 המית שורי כו' מאי לאו בתם - וה"ק המית שורי את פלוני משלם חצי כופר ע"פ עצמו ורבי יוסי הגלילי היא או שורו של פלוני המית משלם ע"פ עצמו חצי נזק אלמא ממונא הוא:

22 עבדו של פלוני - הא קנסא הוא דמשלם ל' סלעים ואפילו אינו שוה אלא דינר:

23 לפלוג וליתני בדידיה - בקמייתא גופיה דהמית שורי שורו של פלוני מצי לפלוגי:

24 כולה במועד קמיירי - וחילוקים דמועד בעי לאשמועינן:

25 יותר על מה שהזיק - כגון ל' של עבד:

26 הא פחות - כגון חצי נזק דתם משלם ע"פ עצמו:

27 כמה שהזיק - נזק שלם דמועד:

28 משום דלא קתני כמה שהזיק - הא לאו תיובתא היא דלא פסיקא ליה למיתני כמה שהזיק דליהוי משמע דפחות אינו משלם ע"פ עצמו כיון דאיכא חצי נזק צרורות דאינו משלם כמה שהזיק ואפילו הכי משלם ע"פ עצמו דהלכתא גמירי לה דממונא הוא:

29 אימרי - כבשים:

30 משונה הוא - דאין דרכן בכך והוי תולדה דקרן לשלם חצי נזק:

31 ולא מגבינן לה בבבל - דאין דנין דיני קנסות אלא בסמוכין ובבבל אין סמיכה:

32 ברברבי - תרנגולים וכבשים גדולים דאין דרך כלב וחתול להורגן:

33 ואי תפיס - ניזק בבבל לא מפקינן מיניה: ואי לא תפיס ניזק ואמר קבעו לי זמן דליתי בהדי לארעא דישראל קבעינן ליה:

34 ובין כך ובין כך משמתינן ליה - להרוג את הכלב ואת החתול:

35 עד דמסלק הזיקא - שיהרגם:

36 מתני' לא ליגח - בקרן:

37 ולא ליגוף - דחיפת גוף וכולהו הוי תולדה דקרן ומשלמין חצי נזק הרי חמשה תמין:

38 ושור המועד - ג' פעמים ליגח או לגוף או לרבוץ או לבעוט או לשוך הרי הן חמשה מועדין לשלם נזק שלם ולגבי מועד חשיב להו חד דע"י העדאה דעדים אתי בהו חיוב נ"ש הלכך חדא מילתא הוא:

39 ושור המזיק ברשות הניזק - ואפי' קרן תמה הוי כמועד לשלם נזק שלם:

40 והאדם - הרי חמשה ובבעלי חיים קמיירי להכי לא חשיב בור ואש ולקמן פריך אמאי לא חשיב הארי והדוב כו':

41 הרי אלו מועדים - אפילו בנשיכה ובכל. נזקין ומשלמין בעלים שלהן נזק שלם:

42 שהן בני תרבות - שגידלן אדם בביתו:

43 גמ' וקתני הבהמה אינה מועדת - לא ליגח ולא לגוף אלמא קרן בחצר הניזק חצי נזק הוא דמשלם: