רש"י על בבא קמא צ״ה

1 גזילה קיימת - חייב להחזירה:

2 והא אבנט דגזילה קיימת הוא - ועליו נשנית תקנה שבימי רבי שלא להחזירו:

3 ועל המריש - מסכת גיטין מריש קורה:

4 משום פסידא דבירה שויוה רבנן כדליתא - ומיהו דמי בעי לאהדורי הואיל וגזילה קיימת בבירה:

5 משלם אותה ואת גיזותיה - כל מה שנטל ממנה ומה שהשביחה:

6 גזילה חוזרת בעיניה - כמות שהיא עכשיו ריקנית יחזירנה והדר משלם דמי גיזות ועובר כמו שהיה בשעת הגזילה ולא שבח הגיזה שהשביחה אצלו ולא שבח הולד דלא קניס רבי יהודה אבל דמים שבשעת הגזילה משלם דליכא למאן דאמר כל הגזלנים בציר משעת הגזילה ישלמו:

7 רואים אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף - משעת הגזילה ומשלם דמים כשעת הגזילה ולקמן מפרש במאי פליגי ר' יהודה ור"ש:

8 קנסא קניס - שלא יהא חוטא נשכר בגזילה ליטול את השבח:

9 ונפקא מינה - להיכא דלא השביחה אלא כחשה אי אמרת טעמא משום דשינוי במקומו עומד כחשה נמי הדר כדאיתא השתא ואי טעמא משום קנס' הוא ושינוי קני משלם כדמעיקר' היכא דליכא קנסא ה"נ איכא שינוי ומשלם כמעיקרא:

10 והזקינה - דאשתני לגריעותא והיינו כחשה:

11 בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך - דעבדא כמקרקעי דמי וקרקע הדרא בעינה ואינה נגזלת לקנות לגזלן בשינוי ולהיות ברשותו:

12 דמי צמרו - כדמעיקרא ואע"פ דמהשתא שוי טפי לצריכים צמר אדום:

13 והכא קנסא קא קניס - במתני' ובצבע דלאו גזלן הוא ולאו חוטא הוא לא קניס דהא שוגג הוא:

14 מדאפיך רב - לקמן בפרקין בבא קמא דף צו::

15 בשוגג - כגון לוקח שלקח מגזלן והשביחה ולא ידע שהיא גזולה:

16 מן המחוררין - מנכסים בני חורין ולא מנכסים משועבדים:

17 פירות ושבח פירות - תנן במסכת גיטין דף מח: אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות מנכסים משועבדים מפני תקון העולם הפסד לקוחות אכילת פירות ושבח קרקעו' מפרש להו בשנים אוחזין ב"מ ד' יד::

18 גט חוב - שטר חוב:

19 שאין בו אחריות - שלא שיעבד לו לוה בשעת הלואה את נכסיו ולא כתב לו כל נכסי אחראין לך לפרוע מלוה זה:

20 לאו טעות סופר הוא - ואינו גובה מנכסי' משועבדים ולא אמרינן אין לך אדם המלוה מעותיו בלא שעבוד נכסי לוה והסופר טעה ולא כתב בו אחריות אלא דוקא אזלינן בתר שטר:

21 רבי מאיר - בשנים אוחזין שם דף יב: מצא שטרי חוב אין בהן אחריות נכסים יחזיר לפי שאין ב"ד נפרעין מהן:

22 כשהוא גובה - הלוקח חוזר על הגזלן שהנגזל בא ונוטל שדהו כמות שהוא והלוקח חוזר על הגזלן שמכרה לו באחריות:

23 גובה מנכסים משועבדים - שהוא קדם והויא כמלוה בשטר שהרי כתב לו בשטר המכירה שאם יטרפוה ממנו יחזור ויגבה מנכסיו:

24 קניס - דלהדר שבח לנגזל:

25 צבעו - שוגג חשיב ליה דאיכא אינשי טובא דלא ידעי דאסור לשנות בדבור של בעל הבית:

26 בשבח שעל גבי גזילה - כגון שהשביחה אצלו ועדיין לא נטלה הימנו כגון ריקנית ונתעברה או טעונה גיזה:

27 דרבי יהודה סבר דנגזל הוי - והכי קאמר רבי יהודה גזלה חוזרת בעיניה לבעליה בין לשבח בין לגריעותא כמו שהיא בשעת תביעה בב"ד היא חוזרת והיכא דגרעה כגון גזזה וילדה משלם פחתה ודאי דהדר קתבע ליה נגזל דמי גזיזה ועובר שגזל ממנו ופליגא אדר' מאיר דאמר כוליה שבחא יהיב ליה ואע"ג דקנה גיזה וולד בשינוי חזינא ליה כמאן דכוליה שבחא אכתי עלה כמי שלא נגזזה ומשלם כולה משום קנסא וקאמר ליה רבי יהודה כדאיתא השתא הדרא ואי הדר תבע נמי מיניה גיזה וולד יהיב ליה דמי דמעיקר' דקנה גיזה וולד בשינוי והיכא דעדיין כל השבח עליה חוזרת כמות שהיא ואתא ר"ש למימר אפילו שבחא עליה נוטלו גזלן דשינוי קונה ולא ישלם אלא דמים ראשונים כאילו היא שומא אצלו בכסף:

28 דכ"ע שבח גזילה דגזלן הוי - ובעיניה דקאמר ר' יהודה כדמעיקרא קאמר:

29 למחצה לשליש כו' - כדרך מנהג המדינה למקבלי בהמות להשביחן לזמן גדול כזה:

30 לא ר' יהודה ולא ר"ש - וכ"ש דכר"מ לא מתוקמא דקתני רישא גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה העומדת לילד כו' ולר"מ משלם גיזות וולדות כדהשתא:

31 איידי דנסב רישא ילדה - לאשמועינן דלא משלם גיזות וולדות כדהשתא אלא דמי פרה העומדת לילד נקט נמי סיפא ילדה:

32 בכור לפשוט - שהשביחו את הנכסים קודם חלוקה ובשעת חלוקה נוטל הבכור פי שנים בקרקעות צריך להחזיר לפשוט רביע השבח של חלק בכורה במעות שאין לו ליטול פי שנים במה שהשביח זה ואם השביח בי"ב זוז כשנטל זה פי שנים בקרקע נוטל מן השבח ח' זוזים צריך להחזיר לו ב' זוזים ומעלה לו בדמים ואין נותן לו מן הקרקע אלא אם רצה מסלקו בדמים ונותן לו שני זוזים ואין יכול לומר לו הפשוט תן לי קרקע כזה שוה ב' זוזים:

33 ובעל חוב ללוקח - ב"ח הטורף לקוחות בשביל חוב שיש לו על המוכר אין לו כח במה שהשביח ליקח ומסלקו ב"ח בדמים ונותן לו דמי שבחו ואין נותן לו קרקע בשיעור שבחו:

34 וב"ח ליתומים - ב"ח שיורד לנכסי יתומים בשביל חוב אביהן אין לו במה שהשביחו נכסים לאחר מיתת אביהן כלום ומעלה להן לשבחן בדמים ונותן מעות אם ירצה:

35 גובה את השבח - ואינו מחזיר ללוקח כלום:

36 המגיע לכתפים - כגון תבואה שגדלה כל צרכה נותנה ללוקח או דמיה: