רש"י על בבא קמא כ״ב

1 בזקירא - קפיצה:

2 סריכא - שנועץ צפרניו בכותל שאין דרכו בכך ומשונים הן:

3 אשו - השולח את הבערה:

4 משום חציו - חייבו הכתוב דאיהו קעביד דהוי כזורק חץ:

5 משום ממונו - כשורו ובורו שהזיקו וקס"ד דאיכא בינייהו כגון שהדליק בגחלת שאינו שלו דלרבי יוחנן חייב דחציו הן ולר"ל פטור דלאו ממונו הוא:

6 האי לאו מכחו - דאש מאליה הולכת ודולקת למרחוק:

7 הא לית ביה ממשא - דשלהבת היא המזקת דאין לה ממש הלכך כי חייביה רחמנא משום חציו הוא דחייביה:

8 חציו דכלב הן - דהוה ליה צרורות הלכך משלם ח"נ ואדם המדליק מש"ה חייב נ"ש שאין דין צרורות באדם:

9 לאו ממונו דבעל כלב הוא - אלא דבעל חררה:

10 דאדייה אדויי - שזרקו:

11 משלם חצי נזק - דצרורות הן והכלב עשאן. לישנא אחרינא דמשונה הוא:

12 ועל גדיש כוליה פטור - דאשו משום ממונו והאי לאו ממונו הוא וצרורות ליכא למימר דהא ממקום גחלת ואילך דלקה אש מאליו ומשום הכי אוקמה בדאדייה אדויי דאי אנחה עם החררה כי אורחיה לא מצי למיתני ח"נ אמידי דאמקום גחלת חייב נזק שלם דאורחיה הוא ליטול חררה עם הגחלת:

13 ועל מקום גחלת - מקום שנפלה גחלת שם:

14 ור' יוחנן - דאמר אשו משום חציו מוקים לה בדאנחה כי אורחיה דעל חררה נ"ש דשן היא ואמקום גחלת נ"ש דאורחיה היא ובידים עבד:

15 ואגדיש כוליה ח"נ - דחציו דכלב הוא והיינו צרורות:

16 בירה - בית גדול:

17 בנר חנוכה פטור - שמצוה להניחה ברה"ר לפרסומי ניסא:

18 לאו ממונו דבעל גמל הוא - אלא דחנווני:

19 במסכסכת את כל הבירה - שהגמל עובר בפני כל הבירה ומסכסכו דהא ודאי הוי כולו כמקום גחלת אבל בעלמא שהאש הולכת מאליה לאו חציו הן:

20 מסכסכת - מדלקת:

21 בשעמדה - עמד הגמל במקומו וסכסך את כל הבירה שהיתה חבילתו גדולה כנגד כל הבירה והגמרא לא שבק לאסוקי למילתיה ופרכיה:

22 כל שכן - שהיה לו למהר ולנהגה שלא תסכסך:

23 בעמדה להטיל מימיה - דאנוס הוא וסכסכה:

24 לאפושי - גמליה בטעינה עד שתכנס לתוך החנות:

25 והיה גדי כפות לו - לגדיש:

26 ועבד סמוך לו - לגדיש:

27 ונשרף עמו חייב - אגדי ואגדיש לפי שאין לו דין מיתה בשביל העבד שהיה לו לברוח:

28 עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרפו עמו פטור - אגדי ואגדיש דקם ליה בדרבה מיניה שההורג העבד נהרג דכתיב נקם ינקם שמות כ״א:כ׳ והאי דנקט גדי משום דמוקמינן לקמן בגדי דחד ועבד דחד דבגדיש ועבד ליכא לאוקמי הכי דאורחא דמלתא לשדורי איניש עבדיה לשמור גדישו ואיידי דנקט גבי עבד כפות וסמוך נקט גבי גדי כפות וסמוך ואע"ג דבגדי אין לומר היה לו לברוח שהרי אין בו דעת ואם אינו כפות וסמוך נמי חייב כדאמרינן בשילהי פרקין דף כז. שורו כממונו:

29 אם קטל תוריה עבדא ה"נ דלא ליחייב - ממון הא כתיב כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו שם:

30 שהצית בגופו של עבד - דהא ודאי ממש הרגו:

31 בגדי דחד ועבדא דחד - ואיצטריך לאשמועינן דאע"ג דאין חייב מיתה בשביל הגדי מפסיד בעל הגדי:

32 אילו מסר שורו לחרש ה"נ דלא מיחייב - הא אמרינן בפ"ק ד' י. חומר בשור מבאש שאם מסרו לחרש חייב:

33 גחלת וליבה - החרש דלא דמי לשור דשור מזומן להזיק אבל הא דגחלת חרש עביד ליה להיזק:

34 ברי היזיקא - מזומן היזיקו והוי כשורו:

35 ור' יוחנן אמר אפילו שלהבת פטור - ור' יוחנן לטעמיה דאמר אשו משום חציו והכא חציו דחרש הן:

36 גווזא - עצים יבשים:

37 וסילתא - עצים קטנים דקים דהאי ודאי פושע הוא:

38 תצא מעצמה - משמע וליכא לאוקמי קרא כשהדליק הוא עצמו גדישו של חבירו אלא בתוך שלו הדליק והאש הלכה מעצמה ואפילו הכי קרי מבעיר את הבערה כאילו הדליקו בעצמו אלמא אשו משום חציו: