רש"י על בבא קמא מ׳

1 אי לר"י - כלומר אי כר"י סבירא ליה דאמר לקמן תם לא סגי ליה בשמירה פחותה כגון דעבד ליה שמירה פחותה:

2 אי לר"א בן יעקב - דאמר תם סגי ליה בשמירה פחותה כגון דלא עבד ליה שמירה כלל ואיצטריך לר' יעקב לאשמועינן דמעמידין אפוטרופוס לתם ולהכי תנא ח"נ ולא תנא רבי יעקב מחייב סתמא דלא תימא במועד קמיירי וכולה נזקא קאמר אבל בתם אפילו פלגא נזקא נמי לא דאין מעמידין:

3 א"ל חדא דאית ביה תרתי טעמא - הואיל וס"ל לרבא דלא פליגי ר' יעקב ור"י בכולהו סבירא ליה הכי ולהכי אוקמה רבא במועד ובשמירה פחותה דתשמע מינה דאית ליה לר' יעקב כרבי יהודה דסגי ליה לצד מועדת בשמירה פחותה וצד תמות במקומה עומדת ולדידיה לא סגי ליה בשמירה פחותה ותשמע נמי דמעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו:

4 רשות משנה איכא בינייהו - בין רבי יעקב לר"י:

5 הרי הוא בחזקתו - שהועד בבית אפוטרופוס ומשלמים בעלים נ"ש החצי מגופו וחצי מעלייה ככל תמים שהועדו:

6 משלמין מן העלייה - נזק:

7 ואין משלמין כופר - היכא דהמית את האדם:

8 בדניזק שיימינן - בגופו של מת ובהכי מכפר מזיק:

9 נאמרה שיתה למעלה - לענין דמי ולדות כאשר ישית עליו בעל האשה:

10 ונאמרה שיתה למטה - במועד שהמית אם כופר יושת עליו:

11 כיצד משלמין כופר - דבשלמא נזקין האי פלגא משלם והאי פלגא משלם דאהזיקא דניזק קפיד רחמנא והאי מטי ליה נזק שלם אבל כופרא כפרה דמזיק הוא ותרוייהו כפרה בעו ובחצי כופר לא מיכפר:

12 ממשכנין אותו - גזבר הקדש דכיון דלאו לכפרה אתי משהי ליה:

13 חייבי חטאות אין ממשכנין אותן - דכיון לכפוריה חטאיה קבעי לה לא משהי ליה:

14 אסתגר בקמייתא - הוסגרתי ונאלמתי בראשונה:

15 ונמצא מועד - והזיק בבית שואל:

16 בעלים משלמין ח"נ ושואל חצי נזק - דנטירותא דתם מיהא מקבל עליה ובעלים הואיל ולא הודיעוהו משלמין החצי:

17 הועד בבית שואל - שהזיק בתוך ימי שאילתו ג' פעמים:

18 והחזירו לבעלים - ואח"כ הזיק בעלים משלמין חצי נזק לקמן מפרש טעמא דקסבר רשות משנה ופרכינן רישא לסיפא:

19 אריא לא שאילי - נטירותא דאריא לא קבילית עלי דאי תם הוה לא הוה נגח:

20 שהכיר בו שהוא נגחן - אבל לא ידע שנגח ג' נגיחות הלכך נטירותא דתם נגח קביל עליה והוה לי' לנטורי:

21 מגופו - ולא משלי:

22 הוה מודינא ומפטרינא - דפלגא נזקא קנסא ומודה בקנס פטור:

23 רישא אין רשות משנה - בתיובתא מייתי לה אמאי קתני רישא כשהועד בבית בעלים והזיק בבית שואל חייב באותה נגיחה נזק שלם:

24 תברא - קשיא אהדדי ומי ששנה זו לא שנה זו:

25 לאו כל כמינך כו' - לא שלך היה ולא נזהרת בשמירתו:

26 רישא נמי רשות משנה - כלומר חד תנא הוא ולתנא דרישא ס"ל נמי הך דסיפא דרשות משנה ורישא משום הכי הרי הוא בחזקתו שאין כאן שינוי רשות שכל מקום שהולך שם בעליו עליו:

27 מהו לגבי מזבח - שגבי נוגח ברצון והמית אדם פשיטא לן דפסול כדלקמן:

28 מן הבהמה - ממקצת בהמות ולא כולן:

29 להוציא רובע ונרבע - ע"פ עד אחד או ע"פ הבעלים שלא נסקל דפסול לגבי מזבח:

30 את הנעבד - שעשאו ע"ז והשתחוה לו:

31 המוקצה - שייחדו להקריב לע"ז:

32 הנוגח - שהמית את האדם ע"פ עד אחד או ע"פ בעלים ונפטר מן הסקילה:

33 אם נאמר רובע למה נאמר נוגח - הרי שניהן שוין בעבירה לענין סקילה במקום עדים:

34 נוגח לא עשה בו אונס כרצון - דכתיב כי יגח ולא שיגיחוהו:

35 רובע עשה בו אונס כרצון - דנרבע אנוס הוא ונסקל כרובע דכתיב ואת הבהמה תהרוגו:

36 לאו לקרבן - דלענין קרבן מיירי:

37 לא לקטלא - ולהכי קאמר נוגח לא עשה בו אונס כרצון לענין סקילה במקום עדים הלכך אי לא מעטיה קרא לענין קרבן לא נפקא לן מרובע אפילו כי עבד ברצון דלפסול דהא קל הוא מרובע לענין קטלא:

38 לא עשה - משמע לא עשה בו הכתוב אונס כרצון ומהיכא נפקא ליה דפשיטא ליה: