רש"י על בבא קמא ע׳

1 אורכתא - הרשאה:

2 דאמר ליה האיך - נאמן לשליח לאו בעל דברים דידי את:

3 משום דר' יוחנן - דהואיל ואינו ברשות הבעלים אינו יכול להקנותו לשליח הלכך אם אבד יכול לחזור ולתבוע מיד הנאמן:

4 דכפריה - אם תבעיה מפקיד לנאמן בבית דין וכפר בו:

5 דמיחזי - דחתמינן אשיקרא דיהיב ליה לשליח מידי דלית ליה גבי האיך:

6 דאמר ליה האיך - נאמן לשליח לאו בעל דברים דידי את:

7 ואי כתב בה למחצה ולשליש - דון וזכי לנפשך והמותר שלי:

8 מיגו דמשתעי - נאמן דינא בהדי שליח אפלגא על כרחיה דלא מצי למימר ליה לאו בעל דברים דידי את משתעי אכולה:

9 ואי תפס - שליח משל נאמן:

10 לא מפקינן מיניה - אף על גב דלא כתיב ביה אפיק לנפשך ל"א ואי תפס שליח ממון שהוציא ועיכבו לעצמו לא מפקינן מיניה. כך מצאתי כתוב בתשובות הגאונים וזה עיקר:

11 רב אשי - פליג עליה דאמימר:

12 כיון דכתיב קבילית עלאי - אלמא שליח שויה הלכך אי תפיס מפקינן מיניה וללישנא קמא נמי אי תפס משל נאמן מפקינן מיניה דהא שליח בעלמא הוא והוי כתופס לבעל חוב:

13 למיתפס פלגא - ממון שהביא אם רוצה לעכב חציו:

14 ה"ג - והלכתא שליח שוייה ולא שקיל מידי:

15 מתני' על פי שנים - כלומר שנים מעידין אותו שגנב:

16 גנב ומכר בשבת - אבל טבח קם ליה בדרבה מיניה:

17 וטבח ביום הכפורים - דאין זדונו אלא כרת:

18 וטבח ומכר ואחר כן מת אביו - אבל מת אביו ואח"כ טבח ומכר תנא בסיפא דפטור שהרי ירש את אביו ושלו הוא טובח ומוכר:

19 בשני אלו - בטרפה ובחולין בעזרה דקא סבר רבי שמעון שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה אבל לרפואה ולכלבים שחיטה ראויה היא דאי בעי מצי אכיל מיניה:

20 גמ' דבר ולא חצי דבר - על פי שנים עדים יקום דבר והני עדי טביחה דקתני במתני' או על פי שנים עדים אחרים חצי דבר קמסהדי דאי לאו עדי גניבה איכא למימר דידיה קא טבח:

21 חלפתא - שם אביו של רבי יוסי:

22 בשנים אומרים קידש - פלוני את האשה בניסן:

23 ושנים אומרים בעל - איש אחר באייר:

24 דאע"ג דעדי ביאה - הבאים להמית צריכין לעדות קדושין דאי לא קידשה איכא למימר פנויה היא:

25 כיון דעדי קדושין לא צריכין לעדי ביאה - דבלאו נינהו שוו לה קמאי אשת איש ליאסר על כל העולם:

26 דבר הוא - אף עדות של ביאה קיים ונהרגת:

27 הכא נמי כו' - עדי גניבה חייבו ליה כפילא בלאו עדי טביחה אבל הני דעדות חזקה שלשתן הכיתות צריכות זו לזו:

28 למעוטי אחד אומר אחת בגבה וכו' - וקאתו לשויה גדולה לענין עונשין או לענין שיהו קידושיה קדושין: בגבה שיער ראיתי בקשרי אצבעותיה:

29 גבה - שיער ראיתי בקשרי אצבעותיה:

30 חצי דבר - שיער אחד:

31 וחצי עדות - עד אחד יש לשער ופשיטא דלאו עדות היא:

32 אכתי קטנה היא כו' - הלכך לא מצטרפין אבל לגבי חזקה כולן מעידין שהיה מוחזק בה:

33 עקוץ תאינה - לקוט תאינים מתאינתי בדמי הגניבה בשבת וכן עשה ונתחייב מיתה:

34 והא אי תבע ליה - בעל התאינה ללוקט:

35 בדינא - לומר החזר לי תאינים שלקטת או תן לי מה שמכרת לי בדמיהן:

36 לא אמרינן - לגנב זיל שלים אשתכח דלאו מכירה הוא ואמאי משלם ד' וה':

37 זרוק גניבה לחצרי - בשבת ואני אתן לך מעות וכן עשה קנאה לוקח וזה נתחייב מיתה:

38 כרבי עקיבא דאמר - בהזורק שבת דף צז.:

39 קלוטה כמי שהונחה - הזורק מרשות לרשות כיון שקלטה האויר נתחייב משום שבת נמצא חיוב שבת וחיוב מכירה באין כאחד שאויר חצר קנה ללוקח דכיון דסופו לנוח כמונח דמי:

40 אסרה תורה - להביא לבית המקדש לכל נדר:

41 ואפילו בא על אמו - ונתן לה טלה באתננה אסור ואף על גב דאי לא הוה יהיב לה ניהלה והואיל תבעה ליה בדינא לא אמרינן ליה קיים לה תנאה דהא מתחייב בנפשיה הוא: