רש"י על בבא קמא קי״ד

1 אפומא דחד - ונמצא שהפסידו שלא כדין:

2 דמגיסתא - בני כפר שאין יודעין לדון במשפט:

3 בי דוואר - שלטון:

4 חד אמומתא שדו ליה - על פי עד אחד אין מוציאין ממון אבל מחייבין בעל דין שבועה להכחיש העד כדין תורה לשון אחר דמגוזתא אנסין בחזקה כמו אתו גוזאי וקא מחו ליה מגילה כח. סריסים של בית רבי העומדין לרדות בחזקה:

5 והאמר מר זבין מעכו"ם כו' - בבבא מציעא בהמקבל:

6 ארבעית - הרבעת:

7 מתני' הרי אלו שלו - דמסתמא נתייאשו הבעלים מיד וקננהו היאך ביאוש ושינוי רשות:

8 אם נתייאשו - הבעלים דשמעינן דאייאוש דאמר ווי לחסרון כיס אבל סתמא לא וקשיא לסטים דסיפא אלסטים דרישא ובגמרא פריך ומשני לה חדא בלסטים עכו"ם וחדא בליסטים ישראל דמייאש מסתמא:

9 נחיל - גיור"א:

10 לא יקוץ את הסוכה - נתיישבו דבורים על סוכת חבירו וירא ליטלן אחת אחת שלא יברחו לא יקוץ את הסוכה להוליכן כולן ביחד ואפילו ע"מ ליתן דמים:

11 גמ' אם נטל - חמור מן המוכסין:

12 יחזיר לראשונים - ופליגא ברייתא אמתני':

13 יאוש כדי - שנתייאשו הבעלים ביד מוכס לא קנה המוכס ביאוש לבדו בלא נתינת דמים או שינוי מעשה וכי אתא ליד שני באיסור אתא לידיה"

14 אם בא להחזיר - שחסיד הוא:

15 יחזיר לבעלים הראשונים - ולא למוכס:

16 בגיותא - בגאוה ובזרוע:

17 אמרי מימר - צא ותן לו ואין חובטין במקלות לשון אחר דאמרי לנגזל מי יימר כדקאמרת הבא עדים שגנבו ממך:

18 מחשבתו מטמאתן - חישב עליהם בדבר שאין בו חסרון מלאכה כגון לעוצבא ולמטה ירדו לטומאה מיד:

19 ושל עבדן - שאומנותו בכך סתמיה למכירה הלכך אין מחשבתו מחשבה שאם יבאו בני אדם לקנותו ימכרנו להן ונמצא שסופן למנעלין ועדיין לא נגמרה מלאכתן לכך:

20 של גזלן אין מחשבתו מטמאתן - דלאו דידיה הוא דכיון דידע מאן שקליה מיניה לא מייאש:

21 ושל גנב מחשבתו מטמאתן - דאייאוש מרייהו דלא ידעי למאן יתבעו. חילוף הדברים גזלן כיון דשקליה מיניה בהדיא ולא מצי קאי באפיה מייאש גנב סבר בחישנא ליה ומשכחינא ליה:

22 בסתם - דלא שמעינן דמייאש דבהא פליגי דמר סבר סתם גניבה יאוש בעלים הוא ולא סתם גזילה ומר סבר חילוף הדברים כדפרישית:

23 אבל בידוע - דשמעינן דמייאש:

24 דברי הכל יאוש כדי קני - ואפי' גנב לר"ש וגזלן לרבנן:

25 בידוע נמי מחלוקת - דאי נמי דשמעינן דמייאש אמרי רבנן בגזלן דלא הוי יאוש דכל שעתא דעתיה למנקטיה בדינא וכן גנב לרבי שמעון:

26 שאין יאוש לבעלים - אין יאושן יאוש:

27 מוכס גזלן - לסטים גנב:

28 ומשני בלסטים מזויין - דגזלן הוא:

29 היינו גזלן - והא תנא ליה מוכס:

30 אנס - דקתני גבי גזלן הוי חמסן דיהיב זוזי:

31 ורבי שמעון היא - דאמר גזלן קני:

32 וקיימא לן - לקמן דהא גנב כגזלן דקאמר רבי כגזלן דר"ש קאמר דקני ולא כגזלן דרבנן דלא קני:

33 הא לאו מפני כבוד אביהם לא - אלמא גזלן לרבי קני כר"ש וקאמר גנב כגזלן אלמא תרוייהו קני:

34 מאי וכן - פשיטא דקני ביאוש דמ"ש נחיל מכסות:

35 קנין דרבנן הוא - דאין כאן גזל אלא מפני דרכי שלום דהא דהפקר נינהו ותניא חולין דף קמא: יוני שובך ויוני עלייה אין בהן משום גזל אלא מפני דרכי שלום:

36 מרדפין אחריהם - קודם דיבור הקטן דרגלים לדבר דשלו הם:

37 לעדות אשה - שמע מן התינוקות שהיו אומרים הרי אנו הולכין לספוד ולקבור איש פלוני בפ' בתרא דיבמות דף קכא::

38 והטבילוני - לפי שדרכו של תינוק לטפח בשרצים ובטומאות:

39 בדילין ממני - מפני תרומתי:

40 בתרומה דרבנן - בזמן הזה דרבי לאחר חורבן היה ואיכא מ"ד לא קידשה לעתיד לבא:

41 והשיאה רבי לכהונה - ואע"ג דאיסורא דאורייתא היא משום זונה:

42 בשבויה הקילו - דספיקא בעלמא היא:

43 שיהא שופך יינו - במתני' הוא זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה חבית של דבש:

44 וטוען פשתנו - אם מת חמור חבירו הטעון פשתן בדרך וחמורו של זה טעון עצים:

45 מתני' שם גניבה - שיצא קול שנגנבו כליו:

46 נשבע לוקח כמה נתן ויטול - ויחזיר לו כליו ולפני יאוש קמיירי:

47 גמ' הפגין - צעק:

48 עילא מצא - פירכא היא כלומר עילא מצא כשמכר כליו ונתחרט וידע שמכרן לוקח לאחר עמד והפגין וצעק בלילה להאמין דבריו כשיערער:

49 אנברקראות - חבילות:

50 בדמי קננהו - דהבא במחתרת בר מיתה הוא כדכתיב אם במחתרת ימצא הגנב וגו' וכיון דאי הוה בידיה פטור כי מכרן לאחר אמאי מהדר להו לוקח: