רש"י על בבא קמא ע״ד ב

1 ניפוק בעינו ובשינו - ולעולם דמי לא ניתב ליה:

2 מאי לאו שהעידו על הגניבה - שגנב באחד בשבת:

3 וחזרו והעידו - שטבח בשני בשבת והוזמו על יום ראשון בשלישי בשבת:

4 וחזרו והוזמו - ברביעי בשבת על יום שני:

5 וקתני משלמין ד' וה' - ואע"ג דמשלישי בשבת היו מוכחשים על הטביחה דכיון דלא גנב לא טבח:

6 על הטביחה תחילה - ונתחייבו בתשלומי שלשה ועדיין עדות גניבה קיימת וכשהוזמו ונתחייבו בכפל הרי חמשה:

7 ובפלוגתא - דאביי ורבא פליגי נמי ר' יוחנן ור' אלעזר:

8 דאמר ר"א עדים שהוכחשו בנפש - ולא הוזמו:

9 לוקין - משום לא תענה ואע"ג דלאו שאין בו מעשה הוא הא מייתי בהדיא במס' מכות ד' ב: דמלקות בעדים זוממין כתיב מוהצדיקו הצדיק וגו':

10 ואי ס"ד - לר"א אם הוזמו אחרי כן נהרגין כי לא הוזמו אמאי לוקין:

11 הוה ליה לאו שניתן לאזהרת כו' - שלא יעשה כך שלא ימיתוהו בית דין:

12 ואין לוקין עליו - דמיתת ב"ד הוא עונשו של לאו:

13 מאי חזית דסמכת כו' - בשלמא הזמה חידוש גזירת הכתוב הוא אבל הכחשה לאו חידוש כשתסרה גופה של עדות הוא דכתביה רחמנא:

14 בבא הרוג ברגליו - אותו שאמר עליו שהוא נהרג בא חי ברגליו לפנינו:

15 מתני' משלם תשלומי כפל - דהאיכא סהדי אגניבה:

16 ואינו משלם ד' וה' - על הודאת עצמו דמודה בקנס פטור:

17 וגנב וטבח בשבת - פטור אטביחה דהוי מתחייב בנפשו:

18 ומת אביו - והוא יורשו ולא הויא טביחה כולה באיסורא:

19 גנב והקדיש - כי קא טבח דהקדש טבח ולא דבעלים:

20 ר"ש אומר כו' - בגמרא מפ' אהייא:

21 גמ' ע"פ עד אחד פשיטא - בשלמא ע"פ עצמו אצטריך לאשמועינן דמודה בקנס פטור אלא ע"פ עד אחד למה לי:

22 כי אתי עד אחד מצטרף - דהלכה כר' יהושע בן קרחה דאמר סנהדרין ד' ל. שומעין דבריו של זה היום וכשיבא חבירו למחר שומעין את דבריו:

23 כי אתו עדים מחייב - וכי אמרי' דמודה בקנס פטור היכא דלא באו עדים אחרי כן:

24 טבי - שם העבד:

25 והיה שמח - לפי שעבד כשר היה והיה מתאוה לשחררו אלא שהמשחרר עבדו עובר בעשה:

26 שכבר אין לך עדים - ועל פי עצמך לא תשלם קנס:

27 הא יש לו עדים - ואתו בתר הודאה חייב: