רש"י על בבא קמא ע״ב א

1 דלא אכלי בשרא דתורא - לא דקדקתי טעמו של דבר:

2 ומאי שנא סיפא - כיון דרישא אפי' לא עמד בדין קאמר רחמנא דחמשה בקר ואפי' חמשה חצאי בקר סיפא כשמת אביו ואחר כך טבח ומכר למה לא ישלם לאחיו את חלקם:

3 וטבחו - כולו משמע:

4 ש"מ - מדקתני מתניתין השוחט חולין בעזרה חייב:

5 אינה לשחיטה אלא לבסוף - הלכך כל כמה דטבח דמריה קא טבח ובגמר שחיטה הוא דמיתסר בהנאה:

6 מתחילה ועד סוף - וכל כמה דחשיב הויא מחשבה:

7 כגון ששחט מיעוט סימנין בחוץ וגמרן בפנים - או השלימן לרוב דבגמר טביחה הוא דאיתסרא ועד השתא דמריה קא טבח:

8 אינה לשחיטה אלא לבסוף - הלכך כל כמה דטבח דמריה קא טבח ובגמר שחיטה הוא דמיתסר בהנאה:

9 מתחילה ועד סוף - וכל כמה דחשיב הויא מחשבה:

10 חולין שנשחטו בעזרה - פלוגתא היא במסכת קדושין דף נח. אי דאורייתא היא אי דרבנן: