רש"י על בבא קמא ה׳ ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא קמא ה׳ ע״א:י״ח רש"י על בבא קמא ה׳ ע״ב:ב׳ »

1 ביאור ראובן פתח ↗

רש"י ד"ה ליכתוב. "מה לקרן שכן כוונתו להזיק". לפי המסקנא הכי הוי ליה למימר, מה לרגל שכן היזקו מצוי, אבל לא דק. וכן איתא במהר"ם על פירושו לרב, ואפשר דאמזיק שור דכתב בתורה סמך, דהוי בכונתו להזיק, דאם לא כן קשה, הלא גם שור חייב, אפילו בלא כוונה להזיק ואפילו בלא כוונה לעשות מעשה ההיזק, כמו, נפל לבור והבאיש את מימיו, או הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות והוזק בו בעל הבית.

1 מהר"ם על בבא קמא פתח ↗

רש"י ד"ה לכתוב רחמנא תרתי וכו' ולרב דאמר מבעה זה אדם תיתי הכי כי פרכת מה לשור שכן כוונתו להזיק וכו' אדם יוכיח וכו'. לפי הסוגיא דלעיל לפי שיטת רב היה לו לרש"י לכתוב ולרב דאמר מבעה זה אדם תיתי הכי כי פרכת מה לשור שכן משלם כופר וכו' אדם יוכיח וק"ל אלא דלא דק וכתב בכל הענין פירכא אחת גבי שור:

1 מהר"ם שיף פתח ↗

ברש"י בד"ה ליכתוב רחמנא תרתי כו' ותיתי אש מנייהו כו' מה לקרן שכן כוונתו להזיק כו'. לדוגמא בעלמא נקיט דלשמואל תני שור לרגלו ולרב שור וכל מילי דשור ולא הרי השור שמשלם כופר כו' כדלעיל:

2 בבא קמא פתח ↗

לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא תַּרְתֵּי, וְתֵיתֵי אִידַּךְ מִינַּיְיהוּ; הֲדַר אָמַר: חֲדָא מִתַּרְתֵּי לָא אָתֵי.

1 לכתוב רחמנא תרתי - שור ומבעה ותיתי אש מינייהו דכי פרכת מה לקרן שכן כוונתו להזיק איכא למימר שן תוכיח מה לשן שיש הנאה להזיקו קרן יוכיח ולרב דאמר מבעה זה אדם תיתי הכי כי פרכת מה לשור שכן כוונתו להזיק תאמר באש אדם יוכיח שאפילו אין כוונתו להזיק חייב כדתנן לקמן בבא קמא דף כו. אדם מועד בין ער בין ישן מה לאדם שכן חייב בארבעה דברים שור יוכיח הצד השוה שבהן שדרכן להזיק ושמירתן עליך אף אני אביא אש:

2 הדר אמר חדא מתרתי נמי לא אתיא - דלא ראי קרן ומבעה שיש בהן רוח חיים כהרי אש כו':

1 פני יהושע פתח ↗

רש"י בד"ה לכתוב רחמנא תרתי שור ומבעה וכו' דכי פרכת מה לקרן וכו'. רש"י פי' הסוגיא כאן אליבא דרב יהודה דאמר לעיל דנקט שור לקרנו ואע"ג דאיתותב לעיל מ"מ לאו לגמרי איתותב כמ"ש לעיל שהיה יכול לתרץ דהא דלא תני לרגל בהדיא היינו משום דקחשיב ליה כחדא בהדי שן ומדקאמר הש"ס כאן ניכתוב תרתי משמע דקאי אקרן ושן דכתיבי בתרי קראי והיינו משום דסתמא דש"ס רוצה לפרש שיטת המשנה אליבא דכולהו אמוראי וכן רבא בסמוך אע"ג דמפרש לעיל בהדיא דנקט שור לרגלו מ"מ רוצה לפרש ג"כ אליבא דאינך אמוראי אבל מכ"ש דלדידיה הוי שפיר יותר טפי ונמצא שגם כאן פרש"י כן לרבותא דאפילו למ"ד שור היינו קרן ומבעה שן והני תרתי לכאורה אינן דומין זה לזה אפ"ה לא אתיא אש מינייהו ומכ"ש אי אמרת דשור היינו רגל וק"ל:

1 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה לכתוב דכי פרכת מה לקרן כו' ובד"ה הדר דל"ר קרן כו'. ל"ד לפרש כפי המסקנא לעיל דלשמואל תנא שור לרגלו ועי' מהר"ם:

« רש"י על בבא קמא ה׳ ע״א:י״ח רש"י על בבא קמא ה׳ ע״ב:ב׳ »