רש"י על בבא קמא י״ב א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« Rashi on Bava Kamma 12a:3 Rashi on Bava Kamma 12a:6 »

1 בבא קמא פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מַתְנִיתָא יָדַעְנָא – דְּתָנֵי אֲבִימִי: פְּרוֹזְבּוּל חָל עַל הַקַּרְקַע, וְאֵינוֹ חָל עַל הָעֲבָדִים. מִטַּלְטְלִין נִקְנִין עִם הַקַּרְקַע, וְאֵינָן נִקְנִין עִם הָעֲבָדִים.

2 רשימות שיעורים על בבא קמא פתח ↗

ב.הרמב"ם הל' מלוה ולוה פכ"א הל"א הביא את דעת הגאונים שהלוקח גובה מהבעל חוב את הוצאותיו שהוציא כדי לשבח את הקרקע. וברוב ספרי הרמב"ם כתוב וז"ל ודברים של טעם הם וכך ראוי לדון עכ"ל. אך במקצת ספרים ליתא41וכדכתב רש"י ד"ה חל דהטעם דפרוזבול חל רק על קרקע וז"ל דכיון דלא מחוסרי גוביינא כו' עכ"ל.. ואם גרסינן הכי יוצא שהרמב"ם חולק על הרי"ף שהתנגד בהלכותיו לדעה זו שפסק שאין ללוקח הוצאות השבח מהבע"ח אלא תובעתן מהלוה שמכר לו את הקרקע באחריות.

3 חכמת שלמה פתח ↗

בד"ה נקנין כו' ומטלטלין הס"ד:

4 ביאור ראובן פתח ↗

בא"ד "לא קני באגב", כלומר, אפילו למאי דס"ד השתא דבקנין אגב בעינן צבורים, אי אפשר לקנות קרקע אפילו אי משכחת לה צבורים. וא"כ עבד אינו קונה אפילו הא צבור.

4 פרוזבול - מפרש בגיטין דף לו. שתיקן הלל הזקן פרוזבול כדי שלא תשמט שביעית המלוה:

5 חל על הקרקע - דכיון דלא מחוסרי גוביינא וזה כתב לו עליהן שכל חוב שיש לו עליו שיגבנו כל זמן שירצה קיימי ברשותיה דמלוה:

6 נקנין עם הקרקע - אם מכר לו קרקע ומטלטלין והחזיק בקרקע קנה מטלטלין אע"פ שלא משך:

7 ואין נקנין עם העבדים - שאם החזיק בעבדים לא קנה מטלטלין ויכול מוכר לחזור במטלטלין אלמא עבדא כמטלטלי:

1 גיטין פתח ↗

הִלֵּל הִתְקִין פְּרוֹסְבּוּל וְכוּ׳: תְּנַן הָתָם, פְּרוֹסְבּוּל אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִתְקִין הִלֵּל הַזָּקֵן; שֶׁרָאָה אֶת הָעָם שֶׁנִּמְנְעוּ מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה, וְעָבְרוּ עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל וְגוֹ׳״, עָמַד וְהִתְקִין פְּרוֹסְבּוּל.

2 רשימות שיעורים על סנהדרין פתח ↗

ונראה דיש לחלק בין דין אונאה ושבועה דתלוי בחלות שם קרקע בחפצא, ולא בדין תלוש ומחובר, ומאחר דעבדים הוקשו לקרקע חל עלייהו חלות שם קרקע, לכן אין בהן אונאה ואין נשבעין עליהן. משא"כ דין גביית חוב תלוי בסמיכות דעת המלוה שסומך דעתו לגבות מהן. ומכיון דעבדים ניידי ויכול הלוה להבריחן ולהעלימן אין המלוה סומך עליהן דעתו לגבות מהן. ונראה דמשום כך נמי אין כותבין פרוזבול על העבדים, דכותבין פרוזבול על קרקע מאחר שקרקע מבטיח את גביית החוב, וכדכתב רש"י ב"ק דף יב. ד"ה חל על הקרקע דהטעם דפרוזבול חל רק על הקרקע הוא משום דלא מחוסר גוביינא. משא"כ עבדים דהויין דבר תלוש ויכולים להבריחן ולהעלימן אין כותבין עליהן פרוזבול דאינן מבטיחות את גביית החוב. וי"ל דכמו"כ לענין קנין אגב בעינן דבר שסומך דעתו עליו דכתב הנ"י ב"ק דף לד: בדפי הרי"ף וז"ל וכן בדינא דאגב וכו' אף הוא תלוי בדעתו של אדם שאדם סומך הדבר המטלטל על הקרקע שהוא עיקר לעולם שאדם סומך בו, ולפיכך עבדים כיון שאין אדם סומך עליהם אי אפשר לסמך מטלטלין עליהם עכ"ל. ומבואר דס"ל דעבדים פסולין לקנין אגב דמכיון דהויין דבר התלוש אין אדם סומך מטלטלין עליהם, וקנין אגב מועיל רק כשיש דעת לסמוך המטלטלין על הקרקע.130ועיין בס' רשימות שיעורים עמ"ס ב"ק דף יא: ד"ה גובין מן העבדים עמ' צ"ח – צ"ט.

« Rashi on Bava Kamma 12a:3 Rashi on Bava Kamma 12a:6 »