בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רש"י על בבא קמא ק׳ ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא קמא ק׳ ע״ב:א׳ רש"י על בבא קמא ק׳ ע״ב:ג׳ »
מקור בבא קמא ק׳ ב:ב׳
2 מַתְנִי׳ הַנּוֹתֵן צֶמֶר לַצַבָּע, וְהִקְדִּיחוֹ יוֹרָה – נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. צְבָעוֹ כָּאוּר – אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה; וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח.
פירוש רש"י על בבא קמא ק׳ ב:ב׳
2 מתני' והקדיחו יורה - שרפתו יורה שהרתיחו יותר מדאי:
3 נותן לו דמי צמרו - והכא ליכא שבחא כלל דהא נשרף לגמרי וליכא למימר אם השבח יותר:
4 צבעו כאור - כמו כעור בגמ' מפרש שצבעו בשירי צבע ומזיק בכוונה הוא לפיכך ידו על התחתונה דברי הכל:
5 ואם השבח - שהשביח הצמר יתר על היציאה של צבע:
6 נותן לו - לצבע את היציאה ולא שכר שלם ומקבל צמרו ודמי צמרו לא אמר דניתיב דלקני איהו שבחא דצמר דהא בצבע שהתנה עמו צבע וליכא שנויא דנקנייה:
« רש"י על בבא קמא ק׳ ע״ב:א׳ רש"י על בבא קמא ק׳ ע״ב:ג׳ »