רש"י על בבא קמא ק׳ א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא קמא צ״ט ע״ב:כ״ד רש"י על בבא קמא ק׳ ע״א:ו׳ »

1 בבא קמא פתח ↗

בֵּית חַיֵּיהֶם. ״אֶת הַדֶּרֶךְ״ – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים. ״יֵלְכוּ״ – זוֹ בִּיקּוּר חוֹלִים. ״בָּהּ״ – זוֹ קְבוּרָה. ״אֶת הַמַּעֲשֶׂה״ – זֶה הַדִּין. ״אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן״ – זוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

2 ביאור ראובן פתח ↗

ד"ה טימא. "חייב כדי שידקדק בדין יפה". ותירוץ זה דחוק מאד, דלרב ששת דמוקי לה שטעה בשיקול הדעת, מה יעשה? הרי לבו אנסו. ועוד, למ"ד מקנסא לא ילפינן, מאי איכא למימר? והתירוץ השני נמי דחוק, דא"כ נתת דבריך לשיעורין? ולי נראה דכאן אין כלל היזק שאינו ניכר, כיון שכל עיקר ההיזק הוי משום הוראה דהוי הודעה, ואימתי הוי היזקו שאינו ניכר בשעה שהיה אפשר שהיזק יהיה היזק אע"פ ששום איש לא ידע מזה, כמו במטמא ומדמע ומנסך, שהיין יהיה אסור אפילו אם שום איש לא ידע מזה.

1 בית חייהם - תלמוד תורה:

2 ביקור חולים וקבורה - פרכינן באלו מציאות היינו גמילות חסדים ומוקי לה ביקור חולים בבן גילו ונוטל אחד מששים בחליו וקבורה בזקן ואינו לפי כבודו ואפילו הכי חייב:

« רש"י על בבא קמא צ״ט ע״ב:כ״ד רש"י על בבא קמא ק׳ ע״א:ו׳ »