רש"ש על כתובות צ״ו ב

1 תד"ה נכסי. וא"ת כו' ואמאי מהימני יתמי למימר פרענו במלוה ע"פ. לכאורה גם מלוה עצמו ה"ל להקשות אמאי נאמן לומר פרעתי:

2 תד"ה ורי"ס בסופו. דהוי כמו אישתדוף בנ"ח כו' כדאמרן לעיל. הוא בדף צה:

3 תד"ה רצה. מש"ה קאמר כו' לא כך יפה כחו כו'. לפ"ד צריך לפרש בלשון תמיה: