רש"ש על כתובות ס״ה

1 תד"ה שתה. א"נ אחרי אכול ואחרי שתה. ר"ל בנקודות קמץ חולם כדין המקור. אבל מש"כ כדכתיב אכול ושתה יאמר לך. הוא שלא בדיוק כי שם הוא לשון צווי ונקוד כדינו. ונ"ל למחוק תיבות יאמר לך. ויכוונו על הכתוב בישעיה כב יג או למחוק גם הו' מן ושתה ויכוונו לשם כא ה:

2 רש"י במשנה ד"ה ילקח וד"ה אוכל. נ"ל דצ"ל הד"א:

3 תד"ה ה"ג. עי' מה שהקשה המהרש"א. ול"נ דלענין ירושה ל"מ למיתני יתר עליו הבעל שהרי בה יש ג"כ יתרון לאב מבעל שיורש בראוי כבמוחזק משא"כ בבעל עי' תור"ע לעיל אות נ"ו ועמש"כ בס"ד בזבחים ג בתד"ה הכותב. ועמש"כ בס"ד בב"ב קיד ב בד"ה גמרא:

4 תד"ה בזמן. ונפגם הוא עצמו עמה. אולי ר"ל שגם הבעל נפגם ונבזה בעיני הבריות שרואים שהוא חי עם אשה שפצעים בפניה. ובהעתקת התוי"ט דבריהם נשמטו תיבות אלו: