רש"ש על כתובות פ״ד

1 תד"ה ורב. דהא במתניתין אפי' לר"י כו'. במהרש"א יש כאן ט"ס ותחת בירושלמי צ"ל בירושה:

2 גמרא משום חינא. הגרי"פ שכח לציין עוד לקמן פח וליבמות לח ב:

3 תד"ה לכתובת הב'. ולא חשו משום חינא לעשות דינה בבינונית. דגם לענין למיגבה בבינונית אפי' מיתמי קאמר שם הש"ס ה"ט דמשום חינא:

4 גמרא יתיב ר' אבהו כו' אמרו להו שפיר כו'. כצ"ל:

5 גמ' שם א"ל לשלוחיה זיל תפסה ניהלי. כצ"ל. והקו למחוק ממלת ניהלי:

6 תד"ה ואריו"ח. וי"ל כו' דא"ל מיגו דזכי לנפשיה כו'. עי' מהרש"א. ונראה מדבריו דרש"י פי' כן על המגביה מציאה לחבירו. ולא היא דע"ש דפי' על הא דהתופס לב"ח כו':