רש"ש על כתובות נ״ט

1 רש"י ד"ה שכן אין אדם כו'. אף בקונם כו' לומר קונם פירותיך עליך. לפי הענין הל"ל קונם פירות פלוני עליך:

2 תד"ה קונם. אפי' כו' לא הוי דבר שאין בו ממש כו'. בנדרים טו מסיק רבינא דאפי' דבר שאין בו ממש מדרבנן מיהא אסור:

3 תד"ה שמא. עי' מהרש"א. לפמש"כ הר"ן שם בטעמא דת"ק דל"ל הא דשמא יגרשנה. אי משום דלא ס"ל דמהניא הפרה לכי מגרש לה. אי משום דנדר גופא כיון דהשתא לא חייל. לקמיה נמי ל"ח. לא שייכי אשמא תאמר איני ניזונת וא"ע:

4 תד"ה שדה בסופו. ואפילו בעבד אמר רב כו'. הוא בגיטין לח ב:

5 רש"י במשנה ד"ה שתים. בגמרא פריך אמאי כו' בחדא שפחה כו'. הא דלא ציין על הא דהכניסה לו שפחה אחת כו' דהא עלה קאי הפירכא. משום שאפשר לפרש במשנה דבאמת פוטרתה מכולהו וכמש"כ בס"ד בפ"ב דפאה מ"ז ע"ש: