רש"ש על כתובות ח׳

1 גמרא רב אסי איקלע לבי רב אשי כו'. עי' לקמן כג במהרש"א ד"ה רב אשי וכן מצינו בע"ז לג ב דפליגי רב אסי ורב אשי ודלא כסה"ד בהגהת הש"ס:

2 תד"ה שהכל בסופו. ול"ג לכולהו דא"כ הוה משמע דג' ברכות הן. עי' מה שכתבתי בפסחים כג ב:

3 רש"י ד"ה בשורה. ומושיבין אותו והן עומדים כו'. ובסנהדרין שם לא מצינו שהאבל היה יושב אלא הוא עומד וכל העם עוברין או איפכא ע"ש:

4 רש"י ד"ה עשרה כוסות. כדכתיב כו'. עי' עירובין סה:

5 תד"ה כי תניא. מכאן משמע שברכת אבלים שבבה"מ לא הוי אלא בעשרה כו'. ובמגילה כג ב סתמו דסגי בג' וע"ש במרדכי סי' תתי"ד:

6 תד"ה אלא בסופו. ומברכין לה בלא י'. נראה דר"ל אע"ג דליכא י' במנחמין זולת צירוף האבלים. אח"ז ראיתי שכוונתי בזה לדעת מהרש"ל: