רש"ש על כתובות פ״ה ב

1 גמרא אמר להו ר"נ ליכא כו'. ברי"ף וברא"ש ליתא תיבת להו:

2 תד"ה ועוד. וההוא לא הוי סימן שהפקיד דא"ל דזבנה מיניה. והרא"ש כתב טעם אחר שאדם הרגיל כו' ילך ויגיד לאחרים כו'. ול"י מדוע נד מדברי התוס'. ועי' בשבועות מו ב. מש"כ המהרש"א דנתינת סימן הוא ג"כ להוציא מחששא דזבנה. הוא דוחק. ומה שנסתעי' בזה מהרא"ש. אנכי ל"מ שם שום משמעות לזה: