רש"ש על כתובות נ״ט ב

1 תד"ה שדה בסופו. ואפילו בעבד אמר רב כו'. הוא בגיטין לח ב:

2 רש"י במשנה ד"ה שתים. בגמרא פריך אמאי כו' בחדא שפחה כו'. הא דלא ציין על הא דהכניסה לו שפחה אחת כו' דהא עלה קאי הפירכא. משום שאפשר לפרש במשנה דבאמת פוטרתה מכולהו וכמש"כ בס"ד בפ"ב דפאה מ"ז ע"ש: