רש"ש על כתובות נ״ג ב

1 תד"ה הויה. הכא ליכא למיפרך אי הויה דנשואין כו'. אבל אי הויה דאירוסין ודאי ליכא למיפרך דבגרות הוא כש"כ מאירוסין דאירוסין לא מפקא מרשות אב לגמרי כדלעיל מו ב ובגרות מפקא מרשות אב לגמרי. ולעיל דפריך לרב הוא משום דקס"ד דתלקחן לגוברין היינו נשואין:

2 תד"ה אלמנה. דקסבר ארוסה יש לה מזונות. עי' מהרש"א. ועי"ל דארוסה היא ק"ו משומרת יבם כמש"כ התוס' לקמן: